12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – "תורת החסידות " ב־"תורת החסידות ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "הריטב"א " ב־"הריטב"א ") |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==מקור היעוד== | ==מקור היעוד== | ||
בספרי חז"ל שתחת ידינו לא נמצא מקור לרעיון זה. אולם בספרי גדולי ישראל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] נמצא רעיון זה ובחלקם בשם חז"ל{{הערה|שם=עתיד|1=במכתב שנדפס ב[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=94 לקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175] מביא הרבי חלק מהמקורות.}}. | בספרי חז"ל שתחת ידינו לא נמצא מקור לרעיון זה. אולם בספרי גדולי ישראל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] נמצא רעיון זה ובחלקם בשם חז"ל{{הערה|שם=עתיד|1=במכתב שנדפס ב[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=94 לקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175] מביא הרבי חלק מהמקורות.}}. | ||
בחלק מהם מובא בשם חז"ל סתם ובאחרים בשם מדרש תנחומא או בראשית רבה. הלשון בכמה מהם הוא: {{ציטוטון|למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר}}{{הערה|פירוש אור החיים על התורה ויקרא יא, ג.}} או {{ציטוטון|שעתיד לחזור לישראל/לנו}}{{הערה|חידושי הריטב"א [[קידושין]] מ"ט, ב. מעין זה ברבנו בחיי ויקרא יא ז שו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תתכ"ב.}} בחלקם הלשון {{ציטוטון|"עתיד חזיר לחזור ולהיטהר}}{{הערה|של"ה פרשת חיי שרה אות י תורה אור פרשת וישלח ועוד.}} וכיוצא בזה. | בחלק מהם מובא בשם חז"ל סתם ובאחרים בשם מדרש תנחומא או בראשית רבה. הלשון בכמה מהם הוא: {{ציטוטון|למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר}}{{הערה|פירוש אור החיים על התורה ויקרא יא, ג.}} או {{ציטוטון|שעתיד לחזור לישראל/לנו}}{{הערה|חידושי [[הריטב"א]] [[קידושין]] מ"ט, ב. מעין זה ברבנו בחיי ויקרא יא ז שו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תתכ"ב.}} בחלקם הלשון {{ציטוטון|"עתיד חזיר לחזור ולהיטהר}}{{הערה|של"ה פרשת חיי שרה אות י תורה אור פרשת וישלח ועוד.}} וכיוצא בזה. | ||
דרשת השם חזיר מלשון חזרה נמצאת בדרשת חז"ל בויקרא רבה (י"ג,ה) "ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה". | דרשת השם חזיר מלשון חזרה נמצאת בדרשת חז"ל בויקרא רבה (י"ג,ה) "ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה". | ||
היות ומאמר זה לא הובא במפורש בספרי חז"ל היו שפקפקו באמינותה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42119&st=&pgnum=97 יפת תואר לויקרא רבה פרק יג ג].}}, אולם הרבי תמה על כך לאחרי שמציין את ריבוי גדלי ישראל מכל הדורות המציינים למאמר חז"ל זה ומכמה מקומות{{הערה|שם=עתיד}}. | היות ומאמר זה לא הובא במפורש בספרי חז"ל היו שפקפקו באמינותה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42119&st=&pgnum=97 יפת תואר לויקרא רבה פרק יג ג].}}, אולם הרבי תמה על כך לאחרי שמציין את ריבוי גדלי ישראל מכל הדורות המציינים למאמר חז"ל זה ומכמה מקומות{{הערה|שם=עתיד}}. | ||
שורה 14: | שורה 14: | ||
ה[[אור החיים]] מסביר כי יעוד זה רמוז בתורה בפסוק האוסר את אכילת החזיר {{הערה|ויקרא יא, ז.}} "וְאֶת־הַחֲזִיר.. וְהוּא גֵּרָה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵא הוּא לָכֶם". המילים והוא גרה לא יגר מפרש כתנאי שכל זמן שאינה מעלה גרה היא טמאה ובעת ש'יתחדש' בה שתעלה גרה תהיה טהורה.{{הערה|אור החיים שמיני יא, ג, ז.}}{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=1794&cPartLetter=B&nBookId=24&refrashBookNav=Y במאמר אחרון של פסח תשמ"ה] הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה.}}. | ה[[אור החיים]] מסביר כי יעוד זה רמוז בתורה בפסוק האוסר את אכילת החזיר {{הערה|ויקרא יא, ז.}} "וְאֶת־הַחֲזִיר.. וְהוּא גֵּרָה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵא הוּא לָכֶם". המילים והוא גרה לא יגר מפרש כתנאי שכל זמן שאינה מעלה גרה היא טמאה ובעת ש'יתחדש' בה שתעלה גרה תהיה טהורה.{{הערה|אור החיים שמיני יא, ג, ז.}}{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=1794&cPartLetter=B&nBookId=24&refrashBookNav=Y במאמר אחרון של פסח תשמ"ה] הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה.}}. | ||
רבים מהמפרשים מבארים כי מאמר חז"ל זה אינו כפשוטו. רבינו בחיי מבאר כי כוונת המאמר שעתיד כוח הרע של החזיר (המשמש [[משל]] לאומות העולם - מלכות אדום) לחזור לטובת עם ישראל ועל דרך נבואת הנביא ישעיהו{{הערה|ישעיהו יא, ו}}: "וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ". גם הריטב"א בחידושיו מפרש כן בפשטות{{הערה|[[קידושין]] מ"ט, ב.}}. כעין זה ביאר בשו"ת הרדב"ז{{הערה|חלק ב סימן תתכ"ב.}} על דרך הסוד, שיש [[מלאך]] למעלה ששמו חזריא"ל והוא קטיגור של ישראל. ועל דרך הפשט מסביר "כי יהיו ישראל אוכלים משמנים כאילו הותר להם בשר חזיר, לא שיותר להם בשר חזיר ח"ו". | רבים מהמפרשים מבארים כי מאמר חז"ל זה אינו כפשוטו. רבינו בחיי מבאר כי כוונת המאמר שעתיד כוח הרע של החזיר (המשמש [[משל]] לאומות העולם - מלכות אדום) לחזור לטובת עם ישראל ועל דרך נבואת הנביא ישעיהו{{הערה|ישעיהו יא, ו}}: "וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ". גם [[הריטב"א]] בחידושיו מפרש כן בפשטות{{הערה|[[קידושין]] מ"ט, ב.}}. כעין זה ביאר בשו"ת הרדב"ז{{הערה|חלק ב סימן תתכ"ב.}} על דרך הסוד, שיש [[מלאך]] למעלה ששמו חזריא"ל והוא קטיגור של ישראל. ועל דרך הפשט מסביר "כי יהיו ישראל אוכלים משמנים כאילו הותר להם בשר חזיר, לא שיותר להם בשר חזיר ח"ו". | ||
[[תורת החסידות]] נראה שנקטה את הפירוש כפשוטו שאכן תטהר החזיר וכביאור האור החיים אלא שביאורו שהיתר זה נובע מביטול קליפת החזיר כדלהלן. | [[תורת החסידות]] נראה שנקטה את הפירוש כפשוטו שאכן תטהר החזיר וכביאור האור החיים אלא שביאורו שהיתר זה נובע מביטול קליפת החזיר כדלהלן. | ||