מהומות קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף

'''מהומות קראון הייטס''' היו סדרת התפרעויות שהתרחשה בשכונת [[קראון הייטס]] ברובע ברוקלין שב[[ניו יורק]], במשך שלושה ימים, מיום שני - [[ט' אלול]] ועד ליום רביעי [[י"א אלול]] [[תשנ"א]]. המהומות החלו לאחר שילד שחור-עור נהרג בתאונת דרכים בה היה מעורב רכב שהיה חלק משיירתו של [[הרבי]]. במהלך המהומות נרצח [[חסיד חב"ד]] ונגרם נזק רב לרכוש יהודי.

המהומות הפכו לסמל לא רק במאבק הפוליטי והתרבותי בין יהודים ושחורים בקראון הייטס, אלא חשפו גם את מערכת היחסים של רדיקלים שחורים נגד הממסד הפוליטי השחור בברוקלין; ראש העיר ומפכ"ל המשטרה השחורים כנגד השוטרים הלבנים; משרד המשפטים של ארה"ב כנגד הפוליטיקאים בניו יורק; הארגונים היהודיים המבוססים במנהטן כנגד יהודים ברבעים החיצוניים; העלו חששות לגבי גובה האנטישמיות השחורה; הובילו את [[ארצות הברית]] לכלול את היהדות בחוק זכויות האזרח הפדרלי והשפיעו על הדחתו של ראש עיריית ניו יורק, מר דייוויד דינקינס.

יש הטוענים כי מדובר באירוע האנטישמי החמור ביותר בהיסטוריה של [[ארצות הברית]]<ref>http://books.google.com/books?id=StQXz-ClGuUC&hl=en</ref>.

כחודש לפני פרוץ המהומות, לנארד ג'פריז, איש ציבור בולט, נאם בסיטי קולג' נאום רווי אמירות אנטישמיות שכללו תיאורים בוטים על יהודי ארצות הברית. למרות הגינויים בעיתונות, החל ג'פריז לקבל תמיכה משחורים גזעניים כמו הכומר אל שרפטון ואחרים. ליבוי האווירה האנטישמית הכשיר את הקרקע למהומות.

 

כעשר דקות לאחר התאונה הגיעו למקום אמבולנס של הארגון היהודי "הצלה" ואמבולנס עירוני. נהג האמבולנס של "הצלה" טיפל בנהג הרכב, יוסף ליפש.

לאחר מותו של גאווין קאטו, חברי הקהילה השחורה טענו כי ההחלטה לפנות ראשון את ליפש מהמקום היתה ממניעים גזעניים. הם טענו גם כי זו רק דוגמה ליחס מועדף המוענק ליהודים בקראון הייטס. בנוסף לאכיפת חוק מוטה והקצאת משאבים ממשלתיים, בין היתר. רבים מהקהילה השחורה היו מודאגים גם לגבי ההתרחבות של הקהילה היהודית בשכונה.

שלוש שעות לאחר התאונה פנה צ'ארלס פרייס אל הצעירים השחורים בנאום תוקפני וזועם, שפורסם לאחר מכן ברשת NBC. פרייס טען שאילו אדם שחור היה הגורם לתאונה, המשטרה היתה עוצרת אותו ולא דוחפת אותו לאמבולנס למען ביטחונו האישי: "אנחנו לא יכולים לסבול את זה יותר. הם הורגים את ילדינו. היהודים משיגים את כל מה שהם רוצים. המשטרה מגינה עליהם. מה אנחנו הולכים לעשות עם זה? האם נמשיך לסבול? עין תחת עין. אם אין צדק אין שלום... בואו ל[[רחוב קינגסטון]] ונמצא שם יהודים".

כשחזר הרבי מהאוהל, נכנס להתפלל [[תפילת ערבית]] ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת מרתף (הזאל הגדול)|'זאל']], ובסיום התפילה החל לומר שיחת קודש. בין הדברים אמר הרבי: '''"ליהודי אין כל שייכות למלחמות, בהיותו בנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקב"ה"'''. השיחה שהיתה רווייה בביטויים שמיימיים{{הערה|היו שראו בשיחה רמז למדינת אוסטרליה - מקום מגוריו של הקדוש הת' יעקב רוזנבאום, בה הרבי התבטא ש"שלחו שלוחים למדינת אוסטרליה, בחצי כדור התחתון, שם יפיצו [[נגלה]] ופנימיות התורה.. "כמותו דהמשלח ממש"...".}}, נסכה בחסידים ביטחון רב, והרגיעה את הרוחות הלוהטות.

במהלך חלוקות הדולרים שהתקיימו בימי המהומות{{הערה|הרבי חילק דולרים לברכה והצלחה במשך שלושה ימים רצופים, בימים שלישי, רביעי וחמישי.}} ולאחריהם{{הערה|ביום ראשון ט"ו אלול.}}, עברו אנשים שונים שהיו קשורים עם הרגעת המהומות, מפקדי המשטרה, ראשי ארגוני שמירה חיצוניים, ופוליטקאים שסייעו להפעיל לחץ על משטרת ניו-יורק.

למר גליקר, מפקד משטרת ניו-יורק באזור דרום ברוקלין אמר הרבי: '''"תודה רבה עבור הגנתך, ואני [[מקווה]] של יהיה שום צורך בהגנה''' מיוחדת''' מכיון שתביא את כל הרוגע הדרוש לכל האנשים של עיריים ניו-יורק, ובברוקלין במיוחד"'''.

היחסים בין שחורים ליהודים בקראון הייטס החלו להשתפר כמעט מיד לאחר המהומות. מספר ימים לאחר תום המהומות, זימן נשיא רובע ברוקלין את מנהיגי כל הקהילות, להקמת ה[[גוף]] שמוכר בשם 'קואליציית קראון הייטס' (באנגלית: The Crown Heights Coalition).

[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]