יצחק שפרינגר: הבדלים בין גרסאות בדף

בסיום ה[[שבע ברכות]] נסע חזרה לבולטימור, להמשך השליחות, שם היה עד שנת [[תשל"ב]], וניסה להתפרנס ממכירת ספרי חסידות של ה[[מרכז לענייני חינוך]]. ההכנסות היו דלות, והמצב הכלכלי היה גרוע, ור' איצ'ה התעקש למרות הכול להישאר בשליחות. באחת היחידויות, בשנת [[תשל"ב]] הורה לו הרבי לחזור לשכונת [[קראון הייטס]]. השמועה אומרת שההוראה באה בעקבות כמה [[חסידים]] שהיו בביתו של ר' איצ'ה וראו את הדלות המחפירה, וסיפרו על כך לרבי.

במקביל לתפקידו כמשגיח, החל ר' איצ'ה [[התוועדות|להתוועד]] עם תלמידי הישיבה. באחת היחידויות שאל את הרבי מה עליו לתבוע מהבחורים, והרבי ענה לו {{ציטוטון|די ערשטע זאך מאנען בא תלמידים איז שקידה והתמדה. און גיין העכער}} (תרגום:הדבר הראשון אותו יש לתבוע מהתלמידים, הוא שקידה והתמדה, וללכת מחיל אל חיל). מאז אותה [[יחידות]] חזר ר' איצ'ה על המשפט ששמע מהרבי אלפי פעמים, בכל הזדמנות בה התוועד.

הוא היה מעורב בחיי הבחורים, והיה מפקח רוחני על פעולותיהם, כמו על פעילות [[ועד חיילי בית דוד]] ו[[את"ה העולמי]].