התרת נדרים: הבדלים בין גרסאות בדף

והזקן אומר "אין כאן נדר, אין כאן שבועה". כי "אין כאן נדר" חשוב התרת הנדר, שעל ידי דבורו מתיר הנדר, שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו, והרי זה כאילו לא היה עליה נדר מעולם{{הערת שוליים|כדמוכח בכתובות פרק המדיר דף על דבר ע"ב חכם עוקר את הנדר מעיקרו כו', וברש"י שם - "וה"ל כאילו לא נדרה מעולם כלל יעו"ש (שם).}}. [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|1=בחידושיו על [[מסכת גיטין]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=193151f1-830a-44c0-87e7-1310ff4b1974&st=%D7%AA%D7%95%D7%9A+%D7%9B%D7%93%D7%99+%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8&pgnum=233 דף ל"ב].}} מסביר שעל ידי דבור הזקן באומרו "מותר לך" או "אין כאן נדר", על ידי דבור זה דוקא נעקר הנדר מעיקרו.

שאמרו חכם עוקר את הגדר מעיקרו}}. ומכאן מוכח שהתרת החכם היא כהתרת הקשר, שפעולת החכם היא המתירה מכאן ולהבא. וכאשר החכם אומר "אין כאן נדר", משמע שמתיר את הקשר דהיינו שהיה קשר גמור אלא שעכשיו מתירו

והרי הוא כאילו לא היה, מה שאין כן אם אמר החכם "אינו נדר", פוסק הצמח צדק שאז לא הוי התרה, כמו שנפסק בהלכות גט כי האומר "אינו גט" - לא אמר כלום, והטעם משום דמשמע דהוא אינו מבטלו כי אם שהגט מצד עצמו רע ופסול, וזהו שקר. ולכן אם החכם אומר "אינו נדר" משמע לא

שהוא עוקר הנדר אלא שהנדר בעצם אינו נדר, וזהו שקר.

===הפרת הבעל===

לעומת זאת, בעל שהפיר את נדרי אשתו ואמר "אין כאן נדר", אין הנדר מופר{{הערת שוליים|[[מסכת נדרים]] דף ע"ז ע"ב.}}, וזאת למרות ש"אין כאן נדר" היא אמירה שיכולה להתפרש לשני פנים, וניתן לפרשה גם על הפרה מכאן ולהבא. בשו"ת משכנות יעקב{{הערת שוליים|אבן העזר סימן ל"א.}} סובר כי אמירת "אין כאן נדר" על ידי הבעל אינה מועלת מכיון שמשמע שהנדר נעקר מעיקרו. הצמח צדק חלוק עליו, וסובר כי סברת בעל המשכנות יעקב היא טעות גמורה, והוכחתו ש"אין כאן נדר", היא לשון שמשמעותה הפרה לשעבר ולכן היא לא מועילה אצל הבעל - אינה נכונה, שכן גם אמירת "אי אפשי בו" אינה מועלת אצל הבעל, ולמרות שמשמעותה היא הפרה מכאן ולהבא{{הערת שוליים|כמובא ב[[מסכת גיטין]] דף ל"ב ע"א.}}. ועוד, שהרי ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|סימן רל"ד סל"ז.}} נפסק ההפך, כי הבעל צריך לומר לשון שמשמעותו היא הפרת הנדר מעיקרו. לכן מסיק הצמח צדק כי הסיבה שאין מועלת הפרת החכם בלשון זה, היא גזירת הכתוב הנלמדת מהסוק "זה הדבר", כי יש ליתן חילוק בין לשון הבעל להפרת החכם, והפרתו של כל אחד מהם כאשר היא נאמרת בפה, צריכה לאמר בפירוש ובלשון המיוחד לו, וכך גם מובא [[ראשונים]].