התרת נדרים: הבדלים בין גרסאות בדף

לעומת זאת, בעל שהפיר את נדרי אשתו ואמר "אין כאן נדר", אין הנדר מופר{{הערת שוליים|[[מסכת נדרים]] דף ע"ז ע"ב.}}, וזאת למרות ש"אין כאן נדר" היא אמירה שיכולה להתפרש לשני פנים, וניתן לפרשה גם על הפרה מכאן ולהבא. בשו"ת משכנות יעקב{{הערת שוליים|אבן העזר סימן ל"א.}} סובר כי אמירת "אין כאן נדר" על ידי הבעל אינה מועלת מכיון שמשמע שהנדר נעקר מעיקרו. הצמח צדק חלוק עליו, וסובר כי סברת בעל המשכנות יעקב היא טעות גמורה, והוכחתו ש"אין כאן נדר", היא לשון שמשמעותה הפרה לשעבר ולכן היא לא מועילה אצל הבעל - אינה נכונה, שכן גם אמירת "אי אפשי בו" אינה מועלת אצל הבעל, ולמרות שמשמעותה היא הפרה מכאן ולהבא{{הערת שוליים|כמובא ב[[מסכת גיטין]] דף ל"ב ע"א.}}. ועוד, שהרי ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|סימן רל"ד סל"ז.}} נפסק ההפך, כי הבעל צריך לומר לשון שמשמעותו היא הפרת הנדר מעיקרו. לכן מסיק הצמח צדק כי הסיבה שאין מועלת הפרת החכם בלשון זה, היא גזירת הכתוב הנלמדת מהסוק "זה הדבר", כי יש ליתן חילוק בין לשון הבעל להפרת החכם, והפרתו של כל אחד מהם כאשר היא נאמרת בפה, צריכה לאמר בפירוש ובלשון המיוחד לו, וכך גם מובא [[ראשונים]].

==מנהגי התרת נדרים==

ובסידור אדמו"ר הזקן: בערב [[ראש השנה]] קודם חצות. וטוב שיהא עדה שלמה.