39,916
עריכות
זמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:זמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שעון, מכשיר להוראת הזמן]] | [[קובץ:זמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שעון, מכשיר להוראת הזמן]] | ||
ה'''זמן''' נמדד לפי רגע, שעה, יום ושנה, הנמדדים לפי מהלך השמש והירח המקיפים את כדור הארץ. | ה'''זמן''' נמדד לפי רגע, שעה, יום ושנה, הנמדדים לפי מהלך השמש והירח המקיפים את כדור הארץ. | ||
==בריאת הזמן== | ==בריאת הזמן== | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
אך לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים| ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]] שער הקריאת שמע, בדיבור המתחיל להבין פרק ראשון דקריאת שמע.}} בשם [[המגיד ממזריטש]] הזמן הוא דבר מחודש שנברא בבריאת העולם כיתר הברואים. שיטה זו היא גם שיטת [[הרמב"ם]], ה[[רס"ג]]{{הערת שוליים|1=[[אמונות ודעות]] מ"ג ד"ה והראיה הד'.}}, ה[[רשב"א]]{{הערת שוליים|שו"ת תי"ח.}}, ה[[רמ"ע מפאנו]]{{הערת שוליים|עשרה מאמרות, מאמר אם כל חלק א' פט"ז.}} וה[[ספורנו]]{{הערת שוליים|בתחילת פירושו על התורה.}}. | אך לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים| ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]] שער הקריאת שמע, בדיבור המתחיל להבין פרק ראשון דקריאת שמע.}} בשם [[המגיד ממזריטש]] הזמן הוא דבר מחודש שנברא בבריאת העולם כיתר הברואים. שיטה זו היא גם שיטת [[הרמב"ם]], ה[[רס"ג]]{{הערת שוליים|1=[[אמונות ודעות]] מ"ג ד"ה והראיה הד'.}}, ה[[רשב"א]]{{הערת שוליים|שו"ת תי"ח.}}, ה[[רמ"ע מפאנו]]{{הערת שוליים|עשרה מאמרות, מאמר אם כל חלק א' פט"ז.}} וה[[ספורנו]]{{הערת שוליים|בתחילת פירושו על התורה.}}. | ||
בזמן עצמו ישנם שני חלקים: | |||
א. הזמן המשוער והנמדד, הוא פשוט שהוא נברא שהרי לפני בריאת העולם לא היה כלי למדידת הזמן ע"י ה[[שמש]] וה[[ירח]]. | |||
ב. עצם המשך הזמן, וגם הוא [[נברא]]. ודלא כדעת העקרים. {{הערת שוליים|1=עיין [[דרך מצוותיך|ספר המצוות]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצות האמנת האלקות פי"א ובכ"מ ב[[עשרה מאמרות (ספר)]] לרמ"ע מפאנו (שם).}}. דהיינו: ברוחניות, לא קיים כלל מושג של זמן, דהיינו הנאה ותענוג שהוא רק בזמן מסויים, או הנהגה המוגבלת לזמן מסויים, אלא כל מציאות רוחנית היא נצחית והשפעתה ללא הגבלה. לכן גם אם אדם מקיים למשל מצוה שזמן קיומה הוא רגע אחד, אז התענוג וההנאה הרוחנית שנשמתו חווה ובעתיד עתידה גם נפשו לחוות היא נצחית ובלתי מוגבלת. | |||
====הקושיות על שיטה זו==== | ====הקושיות על שיטה זו==== | ||
על שיטה זו של [[הרב המגיד]], יש מספר קושיות: | על שיטה זו של [[הרב המגיד]], יש מספר קושיות: | ||
| שורה 19: | שורה 25: | ||
[[הרבי]] מתרץ על קושיה זו{{הערת שוליים|1=שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=26d10d81-f5d2-4e6c-9ba2-b19a522b0f51&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=181 עמ' ק"צ].}}, כיון שהזמן (ככל הנבראים) נברא [[מאין ליש]], וביכולתו של [[הקב"ה]] לברוא את הזמן כיום ראשון, כך ביכולתו לברוא יום שני בלי יום ראשון. כך גם לגבי התאריך, כ"ה אלול או כ"ה אדר, [[הקב"ה]] יכול לבוראם בלי כ"ד ימים קודמים. | [[הרבי]] מתרץ על קושיה זו{{הערת שוליים|1=שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=26d10d81-f5d2-4e6c-9ba2-b19a522b0f51&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=181 עמ' ק"צ].}}, כיון שהזמן (ככל הנבראים) נברא [[מאין ליש]], וביכולתו של [[הקב"ה]] לברוא את הזמן כיום ראשון, כך ביכולתו לברוא יום שני בלי יום ראשון. כך גם לגבי התאריך, כ"ה אלול או כ"ה אדר, [[הקב"ה]] יכול לבוראם בלי כ"ד ימים קודמים. | ||
==הזמן | ==הזמן בחסידות== | ||
המגיד ממעזריטש כותב, כי לצדיק אין קשר לזמן והוא מעל הזמן. שכן, כל הנאה גשמית היא תחת הזמן, והנאתה מוגבלת לאותו זמן בו האדם אוכל שותה וכו', אבל ברוחניות, לא קיים כלל מושג של זמן, דהיינו הנאה ותענוג שהוא רק בזמן מסויים, או הנהגה המוגבלת לזמן מסויים, אלא כל מציאות רוחנית היא נצחית והשפעתה ללא הגבלה. הצדיק אינו מתייחס כלל להנאה גשמית שהיא תחת הזמן והיא אינה תופסת מקום בעיניו, שכן ראייתו היא ראיה רוחנית ונצחית, ולכן הוא בוחר בחיים הנצחיים ולא בארעיים, הנקראים עולם השקר. | |||
[זו אחת מהסיבות שכל קהילות החסידות, נהגו שלא להקפיד על זמן תפילה בשבת, שכן בשבת מתגלה המציאות הרוחנית שלמעלה מהזמן, ולכן מי שדבוק בקדושת השבת כראוי, עליו להקדיש את מחשבתו ומאמציו בתפילה עצמה שהיא רוחנית, ולצאת מהראיה הגשמית של העולם, ולא להיות דבוק בזמן שהוא חלק מהראיה הגשמית, והשייכת לימות החול]. | |||
==ניצול הזמן== | ==ניצול הזמן== | ||