קרומא דאוירא: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 712 בתים ,  2 באוגוסט 2016
אין תקציר עריכה
מ (שוחזר מעריכות של שלום (שיחה) לעריכה האחרונה של שלום בוט)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
"קְרוּמָא דַּאֲוִירָא" - הקרום באויר.
מובא בזוהר פרשת נשא (דף קכח, ב - קכט א): "קְרוּמָא דַּאֲוִירָא דְּחָכְמְתָא-עִלָּאָה סְתִימָה דְּלָא פָּסַק. וְהַאי לָא שְׁכִיחַ, וְלָא אִתְפְּתַח. וְהַאי קְרוּמָא אִתְחַפְּיָיא עַל מוֹחָא דְּאִיהוּ חָכְמְתָא סְתִימָאָה". [תרגום ללשון הקודש: הקרום באויר של החכמה העליונה, הסתומה שלא נפסקת. והיא לא מצויה ולא נפתחה, וקרום זה חופה על המוח שהוא החכמה הסתומה].
'''אויר''' נקרא בחינה ב[[כתר]] הכללי (הנקרא [[אריך אנפין]] המקיף על ה[[ספירות]] והמשמש כ[[ממוצע המחבר]] בין ההארה האין סופית שמעליו לעולמות שמתחתיו, בבחינת [[רוח]] המקשרת בין [[נשמה]] לנפש.
'''אויר''' נקרא בחינה ב[[כתר]] הכללי (הנקרא [[אריך אנפין]] המקיף על ה[[ספירות]] והמשמש כ[[ממוצע המחבר]] בין ההארה האין סופית שמעליו לעולמות שמתחתיו, בבחינת [[רוח]] המקשרת בין [[נשמה]] לנפש.
==ביאור==
==ביאור==


כפי שבאדם יש חלל אויר בין המוח לגולגולת, כך יש ב[[אריך אנפין]] דאצילות "קרומא דאווירא" (והוא הארת ה[[דעת]] ד[[עתיק]]). והוא "סובל את ה[[אור אין סוף|אין סוף]] ומתעלם בו". ("סובל את הא"ס", זאת אומרת, נושא את האין סוף בתוכו, שהכתר הוא כלי ולבוש לא"ס - המתלבש בו, ועל ידי זה מתעלם עצם אור הא"ס - בהיותו מלובש בו).
כמו שבאדם יש חלל אויר בין המוח לגולגולת, כך יש ב[[אריך אנפין]] דאצילות "קרומא דאווירא" (והוא הארת ה[[דעת]] ד[[עתיק]]). והוא "סובל את ה[[אור אין סוף|אין סוף]] ומתעלם בו". ("סובל את הא"ס", זאת אומרת, נושא את האין סוף בתוכו, שהכתר הוא כלי ולבוש לא"ס - המתלבש בו, ועל ידי זה מתעלם עצם אור הא"ס - בהיותו מלובש בו).


"אויר" מורכב מאותיות "אור י'", ללמדך, שכמו שהאויר הגשמי הוא תנאי הכרחי לקיומו של אור הנר, והיינו, שהוא מקור קיומו ובלעדיו יכבה, כך ברוחניות - האויר הוא אור עם יו"ד הכלול באותיות מלה זו, והוא האור כפי שהוא במקורו עדיין - בבחינת כתר, ששם הוא בהעלם עדיין, אבל משם מקור קיומו. הוה אומר, שה"אויר" (הכתר) הוא מקור האור, ובו ועל-ידו נמשך ויוצא אור היו"ד - מההעלם אל הגילוי.
"אויר" מורכב מאותיות "אור י'", ללמדך, שכמו שהאויר הגשמי הוא תנאי הכרחי לקיומו של אור הנר, והיינו, שהוא מקור קיומו ובלעדיו יכבה, כך ברוחניות - האויר הוא אור עם יו"ד הכלול באותיות מלה זו, והוא האור כפי שהוא במקורו עדיין - בבחינת כתר, ששם הוא בהעלם עדיין, אבל משם מקור קיומו. הוה אומר, שה"אויר" (הכתר) הוא מקור האור, ובו ועל-ידו נמשך ויוצא אור היו"ד - מההעלם אל הגילוי.
משתמש אלמוני