14,699
עריכות
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
מ (החלפת טקסט – "השואה " ב־"השואה ") |
||
שורה 31: | שורה 31: | ||
===סוף זמן הגלות=== | ===סוף זמן הגלות=== | ||
א. הגמרא במסכת סוטה (מט, ב) מתארת ומפרטת את מצב הימים בעקבתא דמשיחא (-בסוף הגלות לפני ביאת המשיח - [[רש"י]].) הקושי והצרות שיהיו בימים האלו. הרבי אמר רבות שלפי כל הסימנים עתה סוף זמן הגלות וכפי שהתבטא באחת ההתוועדויות {{הערה|שם=פורים תשמ"ז|תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ז]] ח"ב עמוד 613 '''ואילך''' }} "לפי כל הסימנים שנאמרו בסוף מסכת סוטה, זמננו הוא קרוב ביותר לאחרית הימים, קרוב שלא שייך קרוב יותר, כיוון שמעולם לא התקיימו כל הסימנים בפועל כמו בימים אלו".(ובפרט בדורנו שעבר את השואה האיומה) | א. הגמרא במסכת סוטה (מט, ב) מתארת ומפרטת את מצב הימים בעקבתא דמשיחא (-בסוף הגלות לפני ביאת המשיח - [[רש"י]].) הקושי והצרות שיהיו בימים האלו. הרבי אמר רבות שלפי כל הסימנים עתה סוף זמן הגלות וכפי שהתבטא באחת ההתוועדויות {{הערה|שם=פורים תשמ"ז|תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ז]] ח"ב עמוד 613 '''ואילך''' }} "לפי כל הסימנים שנאמרו בסוף מסכת סוטה, זמננו הוא קרוב ביותר לאחרית הימים, קרוב שלא שייך קרוב יותר, כיוון שמעולם לא התקיימו כל הסימנים בפועל כמו בימים אלו".(ובפרט בדורנו שעבר את [[השואה]] האיומה) | ||
ב. מהסימנים שכתובים על ימים אלו{{הערה|מדרש לקח טוב לך לך יד, א וראה מדרש רבה בראשית פרשה מב, ד.}} "מלכיות מתגרות זו בזו" ומכיוון שרואים בימים אלו מלחמות בין בני אדם במידות אכזריות שלא שיערו מעולם (ואף שלא שומעים מהם לפי שהם בקצה העולם הרי בכל אופן הם מלחמות בין בני אדם ואדרבה "אין פוצה פה ומצפצף"!){{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}{{הערה|שם=לקוטי שיחות כ|{{קישור אוצר 770|174|384|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}}} הרי זה סימן על בוא הגאולה{{הערה|כפי הנראה סימן זה הוא על "סוף הגלות" ומצד חושך הגלות ומצד הגאולה (ראה שיחת חיי שרה [[תשנ"א]] וצ"ע ויש ליישב.) אדרבה העיקר הוא שלום כמבואר בשיחות..}} | ב. מהסימנים שכתובים על ימים אלו{{הערה|מדרש לקח טוב לך לך יד, א וראה מדרש רבה בראשית פרשה מב, ד.}} "מלכיות מתגרות זו בזו" ומכיוון שרואים בימים אלו מלחמות בין בני אדם במידות אכזריות שלא שיערו מעולם (ואף שלא שומעים מהם לפי שהם בקצה העולם הרי בכל אופן הם מלחמות בין בני אדם ואדרבה "אין פוצה פה ומצפצף"!){{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}{{הערה|שם=לקוטי שיחות כ|{{קישור אוצר 770|174|384|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}}} הרי זה סימן על בוא הגאולה{{הערה|כפי הנראה סימן זה הוא על "סוף הגלות" ומצד חושך הגלות ומצד הגאולה (ראה שיחת חיי שרה [[תשנ"א]] וצ"ע ויש ליישב.) אדרבה העיקר הוא שלום כמבואר בשיחות..}} | ||
שורה 78: | שורה 78: | ||
בשנת [[תש"א]] הכריז [[הרבי הריי"צ]] ב[[קול קורא]] שהודפס בעיתונות: "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". באותה תקופה חזר והכריז שוב ושוב שנמצאים בערב ובסמוך לגאולה, והצרות האיומות של [[השואה]] הינם חבלי משיח - ולכן על היהודים להתעורר בתשובה שעל ידה תבוא מיד הגאולה. | בשנת [[תש"א]] הכריז [[הרבי הריי"צ]] ב[[קול קורא]] שהודפס בעיתונות: "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". באותה תקופה חזר והכריז שוב ושוב שנמצאים בערב ובסמוך לגאולה, והצרות האיומות של [[השואה]] הינם חבלי משיח - ולכן על היהודים להתעורר בתשובה שעל ידה תבוא מיד הגאולה. | ||
בשנות נשיאותו חזר הרבי והדגיש כי בני ישראל כבר עשו תשובה ומוכנים לגאולה{{הערה|1=ביטויים על עשיית התשובה כדבר שכבר עבר והושלם, ניתן למצוא לאורך כל שנות נשיאות הרבי - ראה למשל [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/9/13/122 שיחת ש"פ עקב תשי"ג]. במהלך השנים הלכו ביטויים אלו ותכפו; ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&st=&pgnum=163 שיחת ליל ט"ו בשבט תשל"ט], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=748&hilite= ש"פ מקץ תש"מ], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&st=&pgnum=73&hilite= י"א ניסן תשמ"ב], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16010&st=&pgnum=362&hilite= ש"פ שמות תשמ"ו], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/46/313 מאמר ד"ה אנכי הוי' אלקיך תשמ"ט], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15961&hilite=17cf7553-8bfe-45c3-94df-07bd1f703906&st=%u05d0%u05dc%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e9%u05d5%u05d1%u05d4&pgnum=140 ח' מנ"א תשמ"ט] ועוד. עם זאת באותן שנים ישנם אינספור ביטויים לאידך גיסא, שעדיין צריכים לעשות תשובה; ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=548&hilite= שיחת עשרה בטבת תשמ"א], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=621&hilite= פורים תשמ"ז], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15922&st=&pgnum=211&hilite= ש"פ בחוקותי תשמ"ט] ועוד. אך משנת תש"נ ואילך מדבר רק על כך שכבר עשו תשובה ומוכנים לגאולה, וכדלקמן.}}. זאת בהתבסס על דברי הגמרא{{הערה|[[מסכת קידושין|קידושין]] מט, ב.}} ש"המקדש את האישה על-מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור - מקודשת, שמא הרהר תשובה בליבו" - דהיינו, שהרהור תשובה אחד מספיק כדי להחשב "תשובה"; וכן דברי הרבי הריי"צ{{הערה|[[היום יום]] [[ג' תמוז]]. אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' ס"ע תקנא. ספר המאמרים [[תרפ"ז]] ע' ד.}} ש"אנחה של יהודי היא תשובה גדולה". הרבי הסביר שבדורנו אין אף יהודי אחד שלא נאנח והרהר בתשובה, במיוחד לאור מאורעות השואה בדור שלפנינו; ולא רק הרהור אחד אלא כמה פעמים. | בשנות נשיאותו חזר הרבי והדגיש כי בני ישראל כבר עשו תשובה ומוכנים לגאולה{{הערה|1=ביטויים על עשיית התשובה כדבר שכבר עבר והושלם, ניתן למצוא לאורך כל שנות נשיאות הרבי - ראה למשל [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/9/13/122 שיחת ש"פ עקב תשי"ג]. במהלך השנים הלכו ביטויים אלו ותכפו; ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&st=&pgnum=163 שיחת ליל ט"ו בשבט תשל"ט], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=748&hilite= ש"פ מקץ תש"מ], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&st=&pgnum=73&hilite= י"א ניסן תשמ"ב], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16010&st=&pgnum=362&hilite= ש"פ שמות תשמ"ו], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/46/313 מאמר ד"ה אנכי הוי' אלקיך תשמ"ט], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15961&hilite=17cf7553-8bfe-45c3-94df-07bd1f703906&st=%u05d0%u05dc%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e9%u05d5%u05d1%u05d4&pgnum=140 ח' מנ"א תשמ"ט] ועוד. עם זאת באותן שנים ישנם אינספור ביטויים לאידך גיסא, שעדיין צריכים לעשות תשובה; ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=548&hilite= שיחת עשרה בטבת תשמ"א], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=621&hilite= פורים תשמ"ז], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15922&st=&pgnum=211&hilite= ש"פ בחוקותי תשמ"ט] ועוד. אך משנת תש"נ ואילך מדבר רק על כך שכבר עשו תשובה ומוכנים לגאולה, וכדלקמן.}}. זאת בהתבסס על דברי הגמרא{{הערה|[[מסכת קידושין|קידושין]] מט, ב.}} ש"המקדש את האישה על-מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור - מקודשת, שמא הרהר תשובה בליבו" - דהיינו, שהרהור תשובה אחד מספיק כדי להחשב "תשובה"; וכן דברי הרבי הריי"צ{{הערה|[[היום יום]] [[ג' תמוז]]. אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' ס"ע תקנא. ספר המאמרים [[תרפ"ז]] ע' ד.}} ש"אנחה של יהודי היא תשובה גדולה". הרבי הסביר שבדורנו אין אף יהודי אחד שלא נאנח והרהר בתשובה, במיוחד לאור מאורעות [[השואה]] בדור שלפנינו; ולא רק הרהור אחד אלא כמה פעמים. | ||
בשנים [[תש"נ]] ואילך חזר הרבי באינטנסיביות יותר על כך שעבודת התשובה הנדרשת להבאת הגאולה כבר נעשתה, והדגיש כי יותר אינה מהווה תנאי: "אין הדבר תלוי בתשובה"!{{הערה|משיחתו עם הרב [[מרדכי אליהו]], [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]]. על משקל לשון הגמרא ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה".}} | בשנים [[תש"נ]] ואילך חזר הרבי באינטנסיביות יותר על כך שעבודת התשובה הנדרשת להבאת הגאולה כבר נעשתה, והדגיש כי יותר אינה מהווה תנאי: "אין הדבר תלוי בתשובה"!{{הערה|משיחתו עם הרב [[מרדכי אליהו]], [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]]. על משקל לשון הגמרא ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה".}} |
עריכות