14,699
עריכות
בשורת הגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה "
מ (החלפת טקסט – "שכינה " ב־"שכינה ") |
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
||
| שורה 126: | שורה 126: | ||
===="ערב שבת אחר חצות"==== | ===="ערב שבת אחר חצות"==== | ||
מובא בספרים {{הערה|אור החיים על התורה ויקרא ו, ב. במדבר כו, יט.}} על פי הרמזים בפסוקי התורה שזמן הקץ הוא בשנת החמש מאות לאלף השישי ומבארים זאת על פי הפסוק "כי אלף שנים בעניך כיום" (תהילים צ, ד) יום אצל הקב"ה הוא אלף שנה והיום מתחלק לשניים לילה ויום (חמש מאות וחמש מאות) ומתחילת אלף השישי עד שנת ה'ת"ק הוא לילה הרומז על ליל הגלות ומשנת ת"ק החל להפציע השחר והתחיל "גילוי ניצוצי הגאולה"{{הערה| אור החיים במדבר שם}} | מובא בספרים {{הערה|אור החיים על התורה ויקרא ו, ב. במדבר כו, יט.}} על פי הרמזים בפסוקי התורה שזמן הקץ הוא בשנת החמש מאות לאלף השישי ומבארים זאת על פי הפסוק "כי אלף שנים בעניך כיום" (תהילים צ, ד) יום אצל [[הקב"ה]] הוא אלף שנה והיום מתחלק לשניים לילה ויום (חמש מאות וחמש מאות) ומתחילת אלף השישי עד שנת ה'ת"ק הוא לילה הרומז על ליל הגלות ומשנת ת"ק החל להפציע השחר והתחיל "גילוי ניצוצי הגאולה"{{הערה| אור החיים במדבר שם}} | ||
חשבון נוסף מובא בספרים {{הערה|מקדש מלך על זוהר חלק א קיז, א. וכן משמע ברמב"ן וברבינו בחיי בראשית ב, ג. וראה ספר המאמרים [[תש"ט]] עמוד 245 וראה המצויין בהערות הבאות מאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ}} שאצל הקב"ה אין לילה רק יום של 12 שעות ולפי זה כבר בתחילת אלף השישי החל יומו של הקב"ה ובשנת ה'ת"ק החל חצות היום. | חשבון נוסף מובא בספרים {{הערה|מקדש מלך על זוהר חלק א קיז, א. וכן משמע ברמב"ן וברבינו בחיי בראשית ב, ג. וראה ספר המאמרים [[תש"ט]] עמוד 245 וראה המצויין בהערות הבאות מאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ}} שאצל [[הקב"ה]] אין לילה רק יום של 12 שעות ולפי זה כבר בתחילת אלף השישי החל יומו של [[הקב"ה]] ובשנת ה'ת"ק החל חצות היום. | ||
ובזה מבואר הטעם להתגלות [[הבעש"ט]] והצדיקים בדור ההוא{{הערה|ראה מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על פרשיות חלק א עמוד תכא}}וגילוי החסידות סמוך לשנת ה'ת"ק, וכן התגלות [[תורת חסידות חב"ד]] על ידי ה[[אדמו"ר הזקן]] לפי שענינה של החסידות היא [[התנוצצות הגאולה]].{{הערה|1= ראה באריכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=151 ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב] ועוד}} | ובזה מבואר הטעם להתגלות [[הבעש"ט]] והצדיקים בדור ההוא{{הערה|ראה מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על פרשיות חלק א עמוד תכא}}וגילוי החסידות סמוך לשנת ה'ת"ק, וכן התגלות [[תורת חסידות חב"ד]] על ידי ה[[אדמו"ר הזקן]] לפי שענינה של החסידות היא [[התנוצצות הגאולה]].{{הערה|1= ראה באריכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=151 ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב] ועוד}} | ||
| שורה 146: | שורה 146: | ||
בשנת [[תשנ"א]] הכריזה ממשלת [[ארה"ב]] מלחמה על מנהיג עיראק סאדאם חוסין. הממשל בעיראק הודיע שברגע שתותקף ארץ ישראל תותקף על ידיה מידית. מחשש זה נוצר בארץ בהלה גדולה מאוד. | בשנת [[תשנ"א]] הכריזה ממשלת [[ארה"ב]] מלחמה על מנהיג עיראק סאדאם חוסין. הממשל בעיראק הודיע שברגע שתותקף ארץ ישראל תותקף על ידיה מידית. מחשש זה נוצר בארץ בהלה גדולה מאוד. | ||
הרבי בתקופה זו הכריז והזכיר את לשון הילקוט שמעוני{{הערה|רמז תצט}}: "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם הקב"ה כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם" | הרבי בתקופה זו הכריז והזכיר את לשון הילקוט שמעוני{{הערה|רמז תצט}}: "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם [[הקב"ה]] כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם" | ||
הרבי ראה במלחמה זו את מימוש נבואת המדרש שעתה הגיע זמן הגאולה והכן מאז הרבי הרבה לצטט מדרש זה כהוכחה ברורה שהגיע זמן גאולת עם ישראל. לאחר המלחמה כשהתברר גודל הנס שהיה בעם ישראל אמר הרבי שניסים אלו מוכחים עוד יותר את דברי המדרש ומעידים שתקופה זו היא תקופת הגאולה שעליה מדובר במדרש שמלך המשיח נגלה בה.{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"א]] ח"ד עמוד 39}} | הרבי ראה במלחמה זו את מימוש נבואת המדרש שעתה הגיע זמן הגאולה והכן מאז הרבי הרבה לצטט מדרש זה כהוכחה ברורה שהגיע זמן גאולת עם ישראל. לאחר המלחמה כשהתברר גודל הנס שהיה בעם ישראל אמר הרבי שניסים אלו מוכחים עוד יותר את דברי המדרש ומעידים שתקופה זו היא תקופת הגאולה שעליה מדובר במדרש שמלך המשיח נגלה בה.{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"א]] ח"ד עמוד 39}} | ||
| שורה 185: | שורה 185: | ||
===לחזק הציפייה לגאולה=== | ===לחזק הציפייה לגאולה=== | ||
{{ערך מורחב|ציפייה לגאולה}} | {{ערך מורחב|ציפייה לגאולה}} | ||
התביעה והבקשה לגאולה לבד זאת שהיא מתעוררת מתוך התבוננות בזמן שנמצאים לאחרי סיום כל הענינים הרי זה מעורר לבקש בכל הזדמנות | התביעה והבקשה לגאולה לבד זאת שהיא מתעוררת מתוך התבוננות בזמן שנמצאים לאחרי סיום כל הענינים הרי זה מעורר לבקש בכל הזדמנות מ[[הקב"ה]] "אנא רחם והוצא את בני ישראל מהגלות"{{הערה|סוף שיחת תבא [[תשנ"א]] ועוד}} ובפרט "הידיעה וההבנה שזמן זה הוא "שנה שמלך המשיח נגלה בה" מביא יהודי לזעקה שהוא רוצה "לראות" שמלך המשיח נגלה ולא רק להבין זאת.{{הערה|שם=ראה נא|שיחת פרשת ראה ה'תנש"א - ספר השיחות ה'תנש"א עמוד 683 ואילך}} | ||
תפילה ובקשה זו היא רצונו של הקב"ה שמתאווה לתפילתם של צדיקים.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל עמוד 182}} וממילא "הדבר היחידי שמחכים אליו הוא שיהודי יצעק עוד צעקה עם עוד בקשה ותביעה ועוד תזכורת. "עד מתי?.." {{הערה|סוף שיחת פרשת דברים חזון- [[תשנ"א]] וראה באריכות בערך ה[[צפייה לגאולה]]}} וצריכה להיות מתוך רצון ותשוקה אמיתיים, עד שיהיה מופרח אצל האדם האפשרות שלא תבוא הגאולה ברגע זה ממש הגאולה.{{הערה|שיחת כ"ח ניסן [[תשנ"א]] ועוד.}} | תפילה ובקשה זו היא רצונו של [[הקב"ה]] שמתאווה לתפילתם של צדיקים.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל עמוד 182}} וממילא "הדבר היחידי שמחכים אליו הוא שיהודי יצעק עוד צעקה עם עוד בקשה ותביעה ועוד תזכורת. "עד מתי?.." {{הערה|סוף שיחת פרשת דברים חזון- [[תשנ"א]] וראה באריכות בערך ה[[צפייה לגאולה]]}} וצריכה להיות מתוך רצון ותשוקה אמיתיים, עד שיהיה מופרח אצל האדם האפשרות שלא תבוא הגאולה ברגע זה ממש הגאולה.{{הערה|שיחת כ"ח ניסן [[תשנ"א]] ועוד.}} | ||
תשוקה זו מביאה ופועלת על האדם שכל פעולתיו יתאימו לזמן הגאולה.{{הערה|שם=וירא נ"ב}} (כדלהלן סעיף [[לחיות גאולה]]) | תשוקה זו מביאה ופועלת על האדם שכל פעולתיו יתאימו לזמן הגאולה.{{הערה|שם=וירא נ"ב}} (כדלהלן סעיף [[לחיות גאולה]]) | ||
| שורה 195: | שורה 195: | ||
הידיעה שעתה הוא זמן הגאולה מכריחה את הוודאות שברגע זה ממש הוא בא (כלומר יהודי שחדור בידיעה זו שעתה הוא הזמן ועדין רואה שהוא לא בא עדיין, זה לא מחליש לו את האמונה אדרבה, זה מחייב עוד יותר את ביאתו ברגע זה ממש{{מקור}}). | הידיעה שעתה הוא זמן הגאולה מכריחה את הוודאות שברגע זה ממש הוא בא (כלומר יהודי שחדור בידיעה זו שעתה הוא הזמן ועדין רואה שהוא לא בא עדיין, זה לא מחליש לו את האמונה אדרבה, זה מחייב עוד יותר את ביאתו ברגע זה ממש{{מקור}}). | ||
:'''להכריז ולפרסם בכל מקום | :'''להכריז ולפרסם בכל מקום ש[[הקב"ה]] אומר לכל אחד ואחד מישראל: "ראה אנכי נותן לפניכם ברכה עד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה.'''{{הערה|שם=ראה נא}} | ||
====שמחת הגאולה==== | ====שמחת הגאולה==== | ||
השמחה מהידיעה והאמונה שהנה משיח בא מקרבת ומזרזת את הגאולה (על דרך הסיפור אודות הצדיק שבקטנותו רצה תפוח וכשלא נתנו לו ברך ברכה והיו מוכרחים לתת לו, כן השמחה בשמחת הגאולה, מביאה את הגאולה בפועל){{הערה|שם=לקוטי שיחות כ}} | השמחה מהידיעה והאמונה שהנה משיח בא מקרבת ומזרזת את הגאולה (על דרך הסיפור אודות הצדיק שבקטנותו רצה תפוח וכשלא נתנו לו ברך ברכה והיו מוכרחים לתת לו, כן השמחה בשמחת הגאולה, מביאה את הגאולה בפועל){{הערה|שם=לקוטי שיחות כ}} | ||