עצם הנשמה: הבדלים בין גרסאות בדף

במקומות רבים בתורת החסידות מוסבר שעצם הנשמה היא בחינת ה[[יחידה שבנפש]], הנקראת כן על שם שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא הנקרא '[[יחיד]]'{{הערה|ראה למשל קונטרס ענינה של תורת החסידות סעיף ה'. ובמקומות רבים נוספים.}}. אמנם, במקומות רבים אחרים{{הערה|1=ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31698&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים [[תרצ"ו]] ע' 56], ובמקורות שנסמנו שם. וראה עוד [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/8/4/7&search=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA תורת מנחם תשי"ג]}} מבואר שגם ה'יחידה' היא דרגה נוספת על עצם הנשמה - על יסוד מאמר [[חז"ל]]{{הערה|בראשית רבה יד, ט. דברים רבה ב, לז.}} "חמשה שמות נקראו '''לה''', נפש רוח נשמה חי' יחידה", היינו, שכל הבחינות (כולל ה'יחידה') אינם אלא "[[שם|שמות]]" לעצם הנשמה.

עצם הנשמה היא מציאותה האמיתית של הנשמה כפי שהיא מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא (כלשון הזהר{{הערה|ראה זח"ג עג, א.}} "ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד"). ולכן, התבטאותו של עצם הנשמה היא לאו דוקא בתנועת ה[[ביטול]] וה[[מסירות נפש]] (הקשורים לבחינת היחידה), אלא בעצם מציאותו של יהודי כמו שהיא{{הערה|ראה באריכות [[דבר מלכות]] ש"פ תולדות תשנ"ב (שיחה הב').}}.