14,699
עריכות
תספורת ראשונה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "רשב"י " ב־"רשב"י "
מ (החלפת טקסט – " כפר חב"ד " ב־" כפר חב"ד ") |
מ (החלפת טקסט – "רשב"י " ב־"רשב"י ") |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
מנהג זה, מקורו בספרי המקובלים ובראשם רבי [[חיים ויטל]] שהעיד על רבו ומורו [[האר"י]] הקדוש שהוליך את הילד יחד עם כל בני ביתו לערוך את התספורת על הציון במירון{{הערה|שער הכונות, חג הפסח דרוש יב.}}. | מנהג זה, מקורו בספרי המקובלים ובראשם רבי [[חיים ויטל]] שהעיד על רבו ומורו [[האר"י]] הקדוש שהוליך את הילד יחד עם כל בני ביתו לערוך את התספורת על הציון במירון{{הערה|שער הכונות, חג הפסח דרוש יב.}}. | ||
הטעם ההלכתי הפשוט לעריכת התספורת דווקא בל"ג בעומר, הוא מכיוון שגזיזת השערות מחג הפסח ואילך אסורה משום מנהגי האבילות, והיות ומנהג אנשי ארץ ישראל הוא לעלות על ציונו של רשב"י בל"ג בעומר, נוצר מצב בו ההזדמנות הראשונה של ההורים לגזוז את שערות בניהם היא כאשר הם כבר נמצאים על ציונו הקדוש של רבי שמעון. | הטעם ההלכתי הפשוט לעריכת התספורת דווקא בל"ג בעומר, הוא מכיוון שגזיזת השערות מחג הפסח ואילך אסורה משום מנהגי האבילות, והיות ומנהג אנשי ארץ ישראל הוא לעלות על ציונו של [[רשב"י]] בל"ג בעומר, נוצר מצב בו ההזדמנות הראשונה של ההורים לגזוז את שערות בניהם היא כאשר הם כבר נמצאים על ציונו הקדוש של רבי שמעון. | ||
בחצר הרבי, המנהג הוא שבשנים בהם חל לג בעומר ביום ראשון עוברת לפני הרבי בשעת ה[[פאראד]] משאית ועליה הילדים בני השלוש עם הוריהם, והמשאית עוצרת מול פניו של הרבי שמסמל בידיו להורים לגזוז את השערות. | בחצר הרבי, המנהג הוא שבשנים בהם חל לג בעומר ביום ראשון עוברת לפני הרבי בשעת ה[[פאראד]] משאית ועליה הילדים בני השלוש עם הוריהם, והמשאית עוצרת מול פניו של הרבי שמסמל בידיו להורים לגזוז את השערות. | ||