מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

המילה "'''מוגה'''" פירושה [[שיחה]] או [[מאמר]] שאמר ה[[אדמו"ר]] ונכתבה על ידי [[מניח|המניחים]], כשלאחר מכן האדמו"ר עבר על ההנחה והגיה אותה. הגהתו של הרבי הופכת שיחה או מאמר זה ל"מוגה".

כמעט כל מאמריו ושיחותיו של [[הרבי]] הועלו על הכתב על ידי "מניחים" שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים הגיה הרבי את הדברים לאחר מכן. אף הגהה זו פנים רבות לה: יש והיה מציין מספר הערות ותיקונים ומורה "להוציאו בסדרת בלתי מוגה", כלומר, עדיין לא נשלמה ההגהה כרצונו הקדוש. ופעמים היה מגיה ושונה ואף משלש, ומאשר להדפיס את השיחה "מוגה".

בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שה"הנחות" [[בלתי מוגה|הבלתי-מוגהות]] יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם על ידי הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב"קופיר", כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת-שכפול ("סטנסיל") שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה"הנחות" היו איפוא פרסום פנימי לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר. בשנים מאוחרות יותר החל הרבי להגיה באופן קבוע ומסודר את הנחות המאמרים והשיחות.

 

 

 

 

 

בימים שלאחר [[חג השבועות]] [[תשמ"ו]] הייתה [[הכנסת ספר תורה]] שעל ידי המוסד [[בית רבקה (קראון הייטס)]], ולכבוד מאורע זה החליטו להכין מאמר שאמר הרבי בחג השבועות של שנה זו [[דיבור המתחיל]] אתה הראת על מנת שיגיהו לכבוד מאורע זה, וב[[פתח דבר]] ציינו שמאמר זה יוצא לאור בקשר עם ההכנסת ספר תורה, אך כשהרבי הגיה את המאמר שינה פרט זה באופן שהיה משמע שהמאמר יוצא לאור בקשר עם ימי התשלומין של חג השבועות, מכך הבינו המניחים שבזה רוצה הרבי לרמז שעלה ברצונו להוציא לאור מאמר מוגה בקשר עם כל תאריך או [[יומא דפגרא]]. ואכן מאז החלו להכין מאמר להגהה לקראת כל חג ומועד ויומא דפגרא אשר הוגה על ידי הרבי.

 

 

 

חלק מהגופים זכו שהרבי יגיה את הפרסומים שלהם באופן קבוע, ביניהם ניתן למנות:

 

*[[תנ"ך אמסטרדם]]

 

[[קטגוריה:מושגי יסוד]]