14,699
עריכות
לחיות גאולה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " תשנ"ב " ב־" תשנ"ב "
מ (החלפת טקסט – " תשמ"ז " ב־" תשמ"ז ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – " תשנ"ב " ב־" תשנ"ב ") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
===="לקבל פני משיח צדקנו"==== | ===="לקבל פני משיח צדקנו"==== | ||
בעומק יותר ביאר הרבי את העבודה: [[משיח]] כבר התגלה! (הן [[ניצוץ משיח|נשמת משיח]] והן משיח הכללי - והוא, לפי שבכל דור ישנו אחד הראוי להיות משיח אלא שאינו מתגלה לפי שהעולם אינו מוכן ומכיוון שהעולם כבר מוכן ממילא אין לו עיכוב והוא כבר התגלה (וכמו שכבר רואים בעולם מאורעות שהם פעולתיו של משיח{{הערה|ראה לדוגמא שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב וראה [[בשורת הגאולה]]}}) ועל פי האמור שמשיח נמצא מצד עצמו בהתגלות (והעולם כיום הוא במצב גאולה שהגלוי האלוקי שיתגלה בגאולה כבר התגלה) העבודה היא לא לפעול את התגלותו{{הערה|ראה שיחת פרשת וישלח תשנ"ב (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 367 הערה 112}} אלא העבודה היא '''לקבל''' את הגלוי על ידי עבודת האדם.{{הערה|שם=וירא נ"ב| שיחת שבת פרשת וירא תשנ"ב}} (נדרש מיהודי לא רק להכין ולתקן העולם לגאולה לא רק להמשיכו ולגלותו בעולם אל אף לקבלו בעולם וכל זמן שלא יקבלו בכוחות עצמו ובעבודתו לא יתגלה הגלוי "בפועל".{{הערה|מקביל לרעיון זה ראה בביאור החסידות לדיוק הלשון "'''מתן''' תורה" ו"'''קבלת''' התורה" (ראה לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 11 ואילך.)}}) | בעומק יותר ביאר הרבי את העבודה: [[משיח]] כבר התגלה! (הן [[ניצוץ משיח|נשמת משיח]] והן משיח הכללי - והוא, לפי שבכל דור ישנו אחד הראוי להיות משיח אלא שאינו מתגלה לפי שהעולם אינו מוכן ומכיוון שהעולם כבר מוכן ממילא אין לו עיכוב והוא כבר התגלה (וכמו שכבר רואים בעולם מאורעות שהם פעולתיו של משיח{{הערה|ראה לדוגמא שיחת שבת פרשת משפטים [[תשנ"ב]] וראה [[בשורת הגאולה]]}}) ועל פי האמור שמשיח נמצא מצד עצמו בהתגלות (והעולם כיום הוא במצב גאולה שהגלוי האלוקי שיתגלה בגאולה כבר התגלה) העבודה היא לא לפעול את התגלותו{{הערה|ראה שיחת פרשת וישלח [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 367 הערה 112}} אלא העבודה היא '''לקבל''' את הגלוי על ידי עבודת האדם.{{הערה|שם=וירא נ"ב| שיחת שבת פרשת וירא תשנ"ב}} (נדרש מיהודי לא רק להכין ולתקן העולם לגאולה לא רק להמשיכו ולגלותו בעולם אל אף לקבלו בעולם וכל זמן שלא יקבלו בכוחות עצמו ובעבודתו לא יתגלה הגלוי "בפועל".{{הערה|מקביל לרעיון זה ראה בביאור החסידות לדיוק הלשון "'''מתן''' תורה" ו"'''קבלת''' התורה" (ראה לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 11 ואילך.)}}) | ||
===="כל ימי חייך להביא לימות המשיח"==== | ===="כל ימי חייך להביא לימות המשיח"==== | ||
ענין זה מרומז אף בלשון המשנה (ברכות פרק א משנה ה) הדנה אודות חיוב ההזכרה של נס [[יציאת מצרים]] בכל יום, שדרשו חכמים "כל ימי חייך '''להביא''' לימות המשיח" וכוונתם שמהפסוק בתורה "כל ימי חייך"{{הערה|דברים טז, ג.}} למדים על חיוב הזכרת הנס גם לאחרי ביאת המשיח. הרבי מבאר{{הערה|שם=שמות}} שבמשנה זו נרמז העבודה הנעלית של "לחיות גאולה" הרבי מדייק שהמשמעות 'כל' ימי חייך כפשוטו משמעותו חיי האדם גם בזמן הגלות וגם בחיים אלו עליו להביא את ימות המשיח (והזכרת יציאת מצרים תהיה חדורה בהכרה בפנימיותה שהיא נעלית יותר - ימות המשיח) שלכן הלשון הוא "להביא" ולא "לרבות" וכיו"ב, שבזה מרמזת המשנה שעל האדם להביא את "ימות המשיח" לתוך חייו ולא להמתין שיתגלה ויגיע מעצמו אליו.{{הערה|שם=חיי שרה|שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 298)}} ועבודה זו היא הכן ההכנה האחרונה לימות המשיח ש"יביא" אותו בפועל.{{הערה|שיחת[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/25/16/208.htm ליל ב' דחג הפסח תשי"ט], וראה שיחת פרשת שמות תשנ"ב סעיף ו.}} | ענין זה מרומז אף בלשון המשנה (ברכות פרק א משנה ה) הדנה אודות חיוב ההזכרה של נס [[יציאת מצרים]] בכל יום, שדרשו חכמים "כל ימי חייך '''להביא''' לימות המשיח" וכוונתם שמהפסוק בתורה "כל ימי חייך"{{הערה|דברים טז, ג.}} למדים על חיוב הזכרת הנס גם לאחרי ביאת המשיח. הרבי מבאר{{הערה|שם=שמות}} שבמשנה זו נרמז העבודה הנעלית של "לחיות גאולה" הרבי מדייק שהמשמעות 'כל' ימי חייך כפשוטו משמעותו חיי האדם גם בזמן הגלות וגם בחיים אלו עליו להביא את ימות המשיח (והזכרת יציאת מצרים תהיה חדורה בהכרה בפנימיותה שהיא נעלית יותר - ימות המשיח) שלכן הלשון הוא "להביא" ולא "לרבות" וכיו"ב, שבזה מרמזת המשנה שעל האדם להביא את "ימות המשיח" לתוך חייו ולא להמתין שיתגלה ויגיע מעצמו אליו.{{הערה|שם=חיי שרה|שיחת פרשת חיי שרה [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 298)}} ועבודה זו היא הכן ההכנה האחרונה לימות המשיח ש"יביא" אותו בפועל.{{הערה|שיחת[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/25/16/208.htm ליל ב' דחג הפסח תשי"ט], וראה שיחת פרשת שמות [[תשנ"ב]] סעיף ו.}} | ||
===="לפתוח את העיניים"==== | ===="לפתוח את העיניים"==== | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==מהותה== | ==מהותה== | ||
שכל חייו חדורים בגילוי כפי שיהיה בימות המשיח בנוסף על העבודה העבודה הכללית שבכל יום "זכירת יציאת מצרים" שעניינה היציאה בכל יום מהגלות הפרטית. יש יציאה נעלית יותר "לחיות את ימות המשיח". העילוי שבזה הוא שיציאת מצרים הייתה בסופו של דבר יציאה מוגבלת ולכן היה באופן של [[אתכפייא]] שבירת הרע ולכן לאחריה היו שוב גלויות. בשונה מהגאולה השלימה שתהיה גאולה ללא הגבלות כלל ולא יהיו אחריה גלויות. כמו כן בעבודת האדם משמעותה שהאדם לא רק מתגבר על הגבלות וההסתרים אלא מתעלה מעליהם באופן שאינם תופסים מקום כלל.{{הערה|שם=שמות|שיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.(התוועדויות תשנ"ב חלק ב עמוד 98 ואילך)}} | שכל חייו חדורים בגילוי כפי שיהיה בימות המשיח בנוסף על העבודה העבודה הכללית שבכל יום "זכירת יציאת מצרים" שעניינה היציאה בכל יום מהגלות הפרטית. יש יציאה נעלית יותר "לחיות את ימות המשיח". העילוי שבזה הוא שיציאת מצרים הייתה בסופו של דבר יציאה מוגבלת ולכן היה באופן של [[אתכפייא]] שבירת הרע ולכן לאחריה היו שוב גלויות. בשונה מהגאולה השלימה שתהיה גאולה ללא הגבלות כלל ולא יהיו אחריה גלויות. כמו כן בעבודת האדם משמעותה שהאדם לא רק מתגבר על הגבלות וההסתרים אלא מתעלה מעליהם באופן שאינם תופסים מקום כלל.{{הערה|שם=שמות|שיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.(התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק ב עמוד 98 ואילך)}} | ||
חיות זו מתבטאת בכל מהלך החיים של האדם (הוא חש תשוקה לגאולה, כל מעשיו הם הכנה לגאולה, והוא מתנהג כבגאולה{{הערה|כן משמע מתוך כללות השיחות בזה, וראה בשיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב הערה 46)}}) | חיות זו מתבטאת בכל מהלך החיים של האדם (הוא חש תשוקה לגאולה, כל מעשיו הם הכנה לגאולה, והוא מתנהג כבגאולה{{הערה|כן משמע מתוך כללות השיחות בזה, וראה בשיחת שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]] הערה 46)}}) | ||
בשיחות שונות הוסיף ופירט הרבי כמה וכמה פרטים בהם מתבטא עבודה זו: | בשיחות שונות הוסיף ופירט הרבי כמה וכמה פרטים בהם מתבטא עבודה זו: | ||
בענייני העולם הוא חדור ומתנהג בהכרה ש"אתה פעלתו" כפי שיהיה בימות המשיח - שבכל דבר יורגש מציאותו וחיותו האמיתיים ש"ידע כל פעול כי אתה פעלתו" ובהדגשה שלא רק שיודע שכל דבר הוא בשביל אלקות ולכן כל פעולותיו הם "לשם שמים" ו"[[בכל דרכיך דעהו]]" אלא לעתיד יתגלה ש"אין עוד מלבדו" אין שום מציאות כלל ולכן מלכתחילה אינו מרגיש את ענייני העולם כמציאות אלא אין עוד מלבדו.{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תשנ"ב סעיף ב ראה שם שזה הדיוק בגרסה בלשון חז"ל(סוף קידושין): "אני '''לא''' נבראתי '''אלא''' לשמש את קוני" על פני הגרסה: "אני נבראתי לשמש את קוני".}} | בענייני העולם הוא חדור ומתנהג בהכרה ש"אתה פעלתו" כפי שיהיה בימות המשיח - שבכל דבר יורגש מציאותו וחיותו האמיתיים ש"ידע כל פעול כי אתה פעלתו" ובהדגשה שלא רק שיודע שכל דבר הוא בשביל אלקות ולכן כל פעולותיו הם "לשם שמים" ו"[[בכל דרכיך דעהו]]" אלא לעתיד יתגלה ש"אין עוד מלבדו" אין שום מציאות כלל ולכן מלכתחילה אינו מרגיש את ענייני העולם כמציאות אלא אין עוד מלבדו.{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה [[תשנ"ב]] סעיף ב ראה שם שזה הדיוק בגרסה בלשון חז"ל(סוף קידושין): "אני '''לא''' נבראתי '''אלא''' לשמש את קוני" על פני הגרסה: "אני נבראתי לשמש את קוני".}} | ||
וכן באכילתו ובשתייתו מרגיש הוא גאולה ומשיח (שמשתוקק לאכילה והשתייה ב[[סעודת שור הבר והלווייתן]] ויין המשומר){{הערה|שם=וירא נ"ב}} גם בהתעסקותו עם אומות העולם הוא חדור בתוקף בכל ענייני יהדות כהיעוד שיהיה לעתיד לבוא "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" וידעו הגויים כי אני ה'".{{הערה|שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב}} | וכן באכילתו ובשתייתו מרגיש הוא גאולה ומשיח (שמשתוקק לאכילה והשתייה ב[[סעודת שור הבר והלווייתן]] ויין המשומר){{הערה|שם=וירא נ"ב}} גם בהתעסקותו עם אומות העולם הוא חדור בתוקף בכל ענייני יהדות כהיעוד שיהיה לעתיד לבוא "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" וידעו הגויים כי אני ה'".{{הערה|שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב}} | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
ובהדגשה מיוחדת על אופן הלימוד (כבזמן הגאולה): | ובהדגשה מיוחדת על אופן הלימוד (כבזמן הגאולה): | ||
א. '''ברחבות ובעניינים העמוקים''' שבתורת החסידות דווקא. לפי שבזמן הגלות עיקר עבודת ה' הוא עבודת ה[[מדות]] לעורר את הרגש לאלקות - "ואהבת.. בכל לבבך". (ועיקר הלימוד בשכל הוא לעורר המידות שבלב) אמנם בגאולה תהיה "עבודת המוחין" ולכן בתור דוגמא ומעין עבודה זו יש הדגשה ללמוד מתוך הרחבה ועמקות המוחין דווקא. (על דרך המאמרים ה"עמוקים" שנאמרו על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] באופן של [[רחובות הנהר]] וכן על ידי התוועדויות ב"דיבוק חברים ופלפול התלמידים" (אבות פרק ו) שמוסיף (הרחבה) בהבנה) {{הערה|שיחת ח מרחשוון תשנ"ב (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 149 ואילך) וראה גם שיחת ט כסלו פרשת ויצא תשנ"ב (תורת מנחם שם עמוד 355) וראה שם שעבודת המוחין הוא כנגד הארצות [[קיני קניזי וקדמוני]] ולכל אחד חלק בארץ גם בחלק זה.}} | א. '''ברחבות ובעניינים העמוקים''' שבתורת החסידות דווקא. לפי שבזמן הגלות עיקר עבודת ה' הוא עבודת ה[[מדות]] לעורר את הרגש לאלקות - "ואהבת.. בכל לבבך". (ועיקר הלימוד בשכל הוא לעורר המידות שבלב) אמנם בגאולה תהיה "עבודת המוחין" ולכן בתור דוגמא ומעין עבודה זו יש הדגשה ללמוד מתוך הרחבה ועמקות המוחין דווקא. (על דרך המאמרים ה"עמוקים" שנאמרו על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] באופן של [[רחובות הנהר]] וכן על ידי התוועדויות ב"דיבוק חברים ופלפול התלמידים" (אבות פרק ו) שמוסיף (הרחבה) בהבנה) {{הערה|שיחת ח מרחשוון [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 149 ואילך) וראה גם שיחת ט כסלו פרשת ויצא [[תשנ"ב]] (תורת מנחם שם עמוד 355) וראה שם שעבודת המוחין הוא כנגד הארצות [[קיני קניזי וקדמוני]] ולכל אחד חלק בארץ גם בחלק זה.}} | ||
ב. '''בהבנה והשגה''', "החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|התמים חלק א עמוד כד}} עד שענייני אלקות המתבארים בתורת החסידות יבואו לידי ראיה בעין השכל (כמודגש ע"י ה[[אדמו"ר מוהרש"ב]] במאמריו ובאופן הלימוד בישיבת [[תומכי תמימים]]). והרי זה בדוגמת מה שיהיה לעתיד לבוא שאלקות תתגלה לנבראים במוחש, כדברי הפסוק :"כי כולם ידעו אותי" וכן "והיו עיניך רואות את מוריך"{{הערה|שם=וירא נ"ב|שיחת פרש וירא תשנ"ב תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 267 ואילך}} | ב. '''בהבנה והשגה''', "החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|התמים חלק א עמוד כד}} עד שענייני אלקות המתבארים בתורת החסידות יבואו לידי ראיה בעין השכל (כמודגש ע"י ה[[אדמו"ר מוהרש"ב]] במאמריו ובאופן הלימוד בישיבת [[תומכי תמימים]]). והרי זה בדוגמת מה שיהיה לעתיד לבוא שאלקות תתגלה לנבראים במוחש, כדברי הפסוק :"כי כולם ידעו אותי" וכן "והיו עיניך רואות את מוריך"{{הערה|שם=וירא נ"ב|שיחת פרש וירא [[תשנ"ב]] תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 267 ואילך}} | ||
ועניין נוסף בזה שתורת החסידות מביאה את הקב"ה שלמעלה מהשגה שגם בו יהיה שייך עניין הידיעה (- שגם העצם שלמעלה מהשגה יאיר בהשגה){{הערה|ראה שיחת תולדות תשנ"ב. וראה להלן בנפש האדם.}} | ועניין נוסף בזה שתורת החסידות מביאה את הקב"ה שלמעלה מהשגה שגם בו יהיה שייך עניין הידיעה (- שגם העצם שלמעלה מהשגה יאיר בהשגה){{הערה|ראה שיחת תולדות תשנ"ב. וראה להלן בנפש האדם.}} | ||
| שורה 96: | שורה 96: | ||
עניין זה מרומז אף בלשון "כל ימי חייך להביא לימות המשיח" דווקא העבודה מתוך עצם הנשמה יכולה לחדור "ב'''כל''' ימי חייך" הן ביום והן בלילה הן בהקיץ ובין בשינה{{הערה|אמנם ה"גלוי" שייך רק ביום אבל מתוך הידיעה ביום פועל אף על הלילה ראה בשיחה תולדות שם הערה 90}} מפני שהעצם נמצא תמיד (משא"כ אילו ניצוץ משיח הוא כוח ותנועה מסויימת לא שייך שיהיה בגלוי באדם כל הזמן גם כשישן) והוא חייו האמיתים. | עניין זה מרומז אף בלשון "כל ימי חייך להביא לימות המשיח" דווקא העבודה מתוך עצם הנשמה יכולה לחדור "ב'''כל''' ימי חייך" הן ביום והן בלילה הן בהקיץ ובין בשינה{{הערה|אמנם ה"גלוי" שייך רק ביום אבל מתוך הידיעה ביום פועל אף על הלילה ראה בשיחה תולדות שם הערה 90}} מפני שהעצם נמצא תמיד (משא"כ אילו ניצוץ משיח הוא כוח ותנועה מסויימת לא שייך שיהיה בגלוי באדם כל הזמן גם כשישן) והוא חייו האמיתים. | ||
ויוצא שעיקר העבודה הוא, שיתגלה המציאות של משיח שיכיר וידע ש"ישראל וקוב"ה כולא חד" ומזה יגיע להכרה בפעולותיו של המשיח בכוחותיו הגלויים שלו להוסיף בכל ענייני יהדות (מתחיל בעניינים השייכים לדרגת היחידה (כלימוד תורת ה[[חסידות]]) ועד לדברים פשוטים כמו לדאוג לצרכיו הגשמים של יהודי.{{הערה| שיחת פרשת תולדות תשנ"ב באריכות}} | ויוצא שעיקר העבודה הוא, שיתגלה המציאות של משיח שיכיר וידע ש"ישראל וקוב"ה כולא חד" ומזה יגיע להכרה בפעולותיו של המשיח בכוחותיו הגלויים שלו להוסיף בכל ענייני יהדות (מתחיל בעניינים השייכים לדרגת היחידה (כלימוד תורת ה[[חסידות]]) ועד לדברים פשוטים כמו לדאוג לצרכיו הגשמים של יהודי.{{הערה| שיחת פרשת תולדות [[תשנ"ב]] באריכות}} | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||