מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
המלך בשדה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←תוכן המשל
מ (←תוכן המשל) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==תוכן המשל== | ==תוכן המשל== | ||
במשל זה מבואר, הן מהותו של האור האלוקי שמאיר בחודש אלול: דרגתו ואופן התגלותו. והן במקבלי הגילוי - עם ישראל: דרגתם, השפעת ההתגלות האלוקית עליהם בעבודתם, מצבם בשעת הקבלה, ופעולתם לקבל פני המלך. | במשל זה מבואר, הן מהותו של האור האלוקי שמאיר בחודש אלול: דרגתו ואופן התגלותו. והן במקבלי הגילוי - עם ישראל: דרגתם, השפעת ההתגלות האלוקית עליהם בעבודתם, מצבם בשעת הקבלה, ופעולתם לקבל פני המלך. | ||
====דרגת הגילוי==== | |||
בכללות הגילוי שמתגלה בחודש אלול המרומז במשל ישנם שלשה דרגות: | |||
* גילוי המלך בשדה | |||
* גילוי תענוג המלך שבעבודת ה[[תשובה]] | |||
* גילוי תענוג המלך שבנשמות ישראל מצד עצמם | |||
שלשת גילויים אלו נרמזים במשל א. "מקבלין פניו בשדה" - גילוי המלך בשדה מצד עצמו שלא בסיבת עבודת ישראל (אלא מצד הזמן) ב. "מקבל את כולם בסבר פנים יפות" - התענוג ("פנים יפות") שבא מסיבת קבלת עול מלכות על ידי העם והרצון של ישראל לעשות תשובה ("מקבל"- שהלשון מקבל נופל על דבר שישנו עוד קודם שקיבל והוא מקבל את הדבר) ג. "מראה פנים שוחקות לכולם" - הוא התענוג שבנשמות מצד עצמם (שלכן הלשון "מראה" שהוא מתגלה מצד למעלה משום שהתענוג לא נוצר על ידי עבודת התחתונים). | |||
בכללות שלשה דרגות אלו מתחלקים שגילוי המלך הוא נתינת כח ש'לפני' עבודת הנבראים וגילוי התענוג הוא 'לאחרי' עבודת הנבראים. | |||
====אופן הגילוי==== | |||
העבודה בחודש אלול היא בעיקר עבודה מלמטה למעלה בדרך [[אתערותא דלתתא]] כלומר בהתעוררות הנבראים לעשות תשובה ולקבל עול מלכות שמים ללא גילוי המעורר מלמעלה. ומזה מובן שהגילוי שמאיר בחודש אלול אינו "מעורר". והסיבה לכך הוא, כפי המתבאר במשל משום שאופן ההתגלות היא על דרך "מלך בשדה" שאינו מעורר. דווקא כשהמלך בהיכל מלכותו כשהוא בלבושי מלכות וכתר מלכות כש"מלך ביופיו תחזינה עינינו" אז 'מטיל' הוא אימה ופחד וגם מעורר תשוקה וצמאון לראותו. משאין כן בירידתו לשדה (כשהוא בלבושי השדה) אינו מטיל אימה ופחד (ובפרט אנשי השדה שאינם ברי השגה בגדלותו של המלך) עד שבהיותו בשדה אינו 'מעורר' אפילו תשוקה לראותו. ולכן הקבלת פני המלך בשדה היא מצד העם בלבד שלכן מדייק בלשון המשל "כל מי ש'''רוצה''' לצאת ולהקביל" שיציאתו היא אך ורק מצד רצונו. | |||
:בעומק יותר: | |||
אולם לאמתו של דבר יש בגילוי גם התעוררות הן בדרגה הא' שעל אף שאינו "מעורר", עצם הירידה של המלך לשדה וידיעת העם שהמלך ירד אליהם במיוחד מעוררת אותם לקבל פניו. ויתירה מכך, כפי המתבאר (להלן) ב' הדרגות השניות(ב הדרגות שבתענוג: שבמצוות ושבנשמות ישראל) הרי הם "מעוררות" (שנותנים תוקף ליהודים שבמדבר כדלהלן). | |||
ובזה הדיוק במאמר במשל מ"מלך" שרצון העם במלך הוא רצון שבעצם מציאותם משום ש"המלך הוא לב העם" ולכן על אף שכשרחוקים הם מהמלך אין הרצון הזה מאיר בהם ומתעלם בנפשם בסיבת ריחוקם, מכל מקום בהתקרבותם למלך ומתעורר חזרה הרצון למלך, אין זה שמתעורר רצון חדש שחוץ למציאותם אלא שמתעורר הרצון "שלהם" במלך ולכן על אף שישנו הגילוי מלמעלה ה"מעורר" הרי הוא רק 'סיבה' שעל ידה מתעורר "רצון האדם". | |||
==== דרגת ישראל המקבלים ==== | |||
החידוש שבגילוי של חודש אלול הוא בגילוי לעם הנמצא בשדה ובלשון המשל שבהיות המלך בהיכל המלכות אין רשות להיכנס רק ל"המובחרים שבעם ויחידי סגולה" משאין כן בירידתו לשדה יכולים ורשאים כל אנשי העיר והשדה לבוא לקבל את פניו. | |||
ויתירה מכך שמכיוון שעיקר הגילוי הוא נתינת כח לעשות תשובה, ותשובה כפשוטה היא על עבירות, לכן הגילוי של המלך הוא בשביל כל ישראל גם אלו שנמצאים במדבר (שעניינה מציאות שמנגד לאלקות שהרי על המדבר נאמר{{מקור}} "לא ישב אדם שם" ומוסבר הכוונה לאדם העליון שאינו נמצא ומאיר במדבר) ועל אף שבמשל מדייק שנמצא ב"שדה" משום שהמלך לעולם לא יורד להיות במדבר שהוא מנגד למלך. אמנם לנשמות ישראל הנמצאים במדבר הרי הוא מאיר. ורצונם לעשות תשובה מתקבל אצל המלך שזה הדיוק בלשון המשל "מקבל את '''כולם'''" (יכל לכתוב 'מקבלם') שהכוונה היא גם לאלו שלא קיבלו בפועל את פני המלך, אלא שרצונם לקבל ונמצאים במדבר שיצרם אנסם ומפריעם לגלות את רצונם על ידי שמתגלה תענוג המלך שברצונם הטוב (דרגה הב') ובפרט התענוג שבנשמתם גופא (דרגה הג') הרי זה מסייעם להתגבר על יצרם. | |||
===הוספת אדמו"ר הריי"צ=== | ===הוספת אדמו"ר הריי"צ=== | ||