מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
המלך בשדה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←המשל בלשונו של אדמו"ר הזקן
(←א) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''המלך בשדה''' הינו ביטוי נפוץ שנלקח ממשל שלימד [[אדמו"ר הזקן]] האומר שבחודש [[אלול]], [[הקב"ה]] נמשל ל[[מלך]] בשדה שיוצא מארמון המלוכה, מקבל בחיוך פני כל [[יהודי]] בכל מקום שהוא, ושומע את בקשותיו, וכמלך שיוצא לאנשי עירו כשהם בשדה ושומע את בקשותיהם. | '''המלך בשדה''' הינו ביטוי נפוץ שנלקח ממשל שלימד [[אדמו"ר הזקן]] האומר שבחודש [[אלול]], [[הקב"ה]] נמשל ל[[מלך]] בשדה שיוצא מארמון המלוכה, מקבל בחיוך פני כל [[יהודי]] בכל מקום שהוא, ושומע את בקשותיו, וכמלך שיוצא לאנשי עירו כשהם בשדה ושומע את בקשותיהם. | ||
==המשל | ==המשל== | ||
בתורת החסידות מובא משל המסביר את מהותו של חודש אלול ויחסו למועדי חודש תשרי המשל מספר על מלך המגיע לשדה אל העם המקבל את פניו משל זה מופיע לראשונה בספרו שלה[[אדמו"ר הזקן]] [[לקוטי תורה]] וזה לשונו. | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובודאי יש הפרש גדול בין יום הכיפורים ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}} | |||
בריבוי [[מאמרים]] ושיחות של אדמו"רי חב"ד מבואר העומק והדיוק שבמשל המבאר ומדגיש את האופן והדרגה של ימים אלו. | |||
==תוכן המשל== | |||
במשל זה מבואר, הן מהותו של האור האלוקי שמאיר בחודש אלול: דרגתו ואופן התגלותו. והן במקבלי הגילוי - עם ישראל: דרגתם, השפעת ההתגלות האלוקית עליהם בעבודתם, מצבם בשעת הקבלה, ופעולתם לקבל פני המלך. | |||
===הוספת אדמו"ר הריי"צ=== | ===הוספת אדמו"ר הריי"צ=== | ||
כשהעתיק ה[[אדמו"ר הריי"צ]] משל זה, הוא הוסיף בו כמה מילים כשהדוגמא המוחשית להוספות מתבטאת במשפט "אז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו" שם הוסיף אדמו"ר הריי"צ "רשאים '''ויכולים'''", או בסיום המשל שם כתב אדמו"ר הזקן "הרי הם הולכים אחריו" והרבי הריי"צ כתב "'''כולם''' הולכים אחריו". | כשהעתיק ה[[אדמו"ר הריי"צ]] משל זה, הוא הוסיף בו כמה מילים כשהדוגמא המוחשית להוספות מתבטאת במשפט "אז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו" שם הוסיף אדמו"ר הריי"צ "רשאים '''ויכולים'''", או בסיום המשל שם כתב אדמו"ר הזקן "הרי הם הולכים אחריו" והרבי הריי"צ כתב "'''כולם''' הולכים אחריו". | ||