4,601
עריכות
רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==לידתו== | ==לידתו== | ||
לאחר 14 שנה מיום חתונתו של אדמו"ר הזקן, בהם נולדו לו רק בנות. ביקש ברכה ממורו, [[המגיד ממזריטש]] שיזכה לבן. אמר המגיד לאדמו"ר הזקן: "במה יזכה נער את אורחו" – ע"י הכנסת אורחים זוכים שייוולד נער. | לאחר 14 שנה מיום חתונתו של אדמו"ר הזקן, בהם נולדו לו רק בנות. ביקש ברכה ממורו, [[המגיד ממזריטש]] שיזכה לבן. אמר המגיד לאדמו"ר הזקן: "במה יזכה נער את אורחו" – ע"י הכנסת אורחים זוכים שייוולד נער. | ||
| שורה 17: | שורה 16: | ||
==נישואין== | ==נישואין== | ||
אביו בחר עבורו שידוך, את בתו של מלמד עני מהעיירה יאנאוויטש, שהתאונן בפניו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן ועל כן אינו יכול להתפלל בכוונה הנדרשת מחסיד. אדמו"ר האמצעי שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 בשנת [[תקמ"ח]] נשא את [[הרבנית שיינא]] לאישה. | אביו בחר עבורו שידוך, את בתו של מלמד עני מהעיירה יאנאוויטש, שהתאונן בפניו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן ועל כן אינו יכול להתפלל בכוונה הנדרשת מחסיד. אדמו"ר האמצעי שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 בשנת [[תקמ"ח]] נשא את [[הרבנית שיינא]] לאישה. | ||
==קבלת הנשיאות== | ==קבלת הנשיאות== | ||
לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד טבת תקע"ג]], אך טבעי היה כי בנו הבכור, אדמו”ר האמצעי, ימלא את מקומו. ואכן, החסידים רובם ככולם היו תמימי דיעים כי אדמו”ר האמצעי הוא הרבי ממלא המקום. | לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד טבת תקע"ג]], אך טבעי היה כי בנו הבכור, אדמו”ר האמצעי, ימלא את מקומו. ואכן, החסידים רובם ככולם היו תמימי דיעים כי אדמו”ר האמצעי הוא הרבי ממלא המקום. | ||
| שורה 45: | שורה 42: | ||
==בית כנסת חב"ד בחברון== | ==בית כנסת חב"ד בחברון== | ||
כאשר עלו חסידי חב”ד ל[[חברון]] בשנת [[תקפ"ג]], קנה האדמו”ר האמצעי חדר או שניים מחדריו של בית הכנסת הספרדי ‘אברהם אבינו’, והקצום לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב”ד. | כאשר עלו חסידי חב”ד ל[[חברון]] בשנת [[תקפ"ג]], קנה האדמו”ר האמצעי חדר או שניים מחדריו של בית הכנסת הספרדי ‘אברהם אבינו’, והקצום לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב”ד. | ||
| שורה 51: | שורה 47: | ||
==מאסרו וגאולתו== | ==מאסרו וגאולתו== | ||
א) בשלהי קיץ תקפ"ה מסר שמחה קיסין שלוש הלשנות על רבינו. | א) בשלהי קיץ תקפ"ה מסר שמחה קיסין שלוש הלשנות על רבינו. | ||
| שורה 81: | שורה 76: | ||
===תוכן ההלשנה, החקירות והזיכוי=== | ===תוכן ההלשנה, החקירות והזיכוי=== | ||
בכתב-המלשינות מנסה שמחה קיסין לצייר את תנועת ה[[חסיד]]ים כרודפת בצע, המנצלת את התמימות של הצעירים לספר להם סיפורי צדיקים ולשלול את כספם, וכי הם משתלטים על הקהלות, קופות הצדקה, שחיטה, ובתי דפוס של היהודים. ולכן דורש לרדוף ולהשמיד את התנועה החסידית ([[מסמך א]]). | בכתב-המלשינות מנסה שמחה קיסין לצייר את תנועת ה[[חסיד]]ים כרודפת בצע, המנצלת את התמימות של הצעירים לספר להם סיפורי צדיקים ולשלול את כספם, וכי הם משתלטים על הקהלות, קופות הצדקה, שחיטה, ובתי דפוס של היהודים. ולכן דורש לרדוף ולהשמיד את התנועה החסידית ([[מסמך א]]). | ||
| שורה 127: | שורה 121: | ||
הזיכוי הסופי הזה ניתן על ידי הסינט העליון בכ"א כסלו תקפ"ח, ימים אחדים אחרי הסתלקות רבינו בט' כסלו תקפ"ח; אמנם הנהגת תמיכת בית הרבי ע"י מעות "[[מעמד]]" נשארה חוקית, וזה המשיך להיות מקור הפרנסה של אדמו"רי חב"ד גם בדורות הבאים. | הזיכוי הסופי הזה ניתן על ידי הסינט העליון בכ"א כסלו תקפ"ח, ימים אחדים אחרי הסתלקות רבינו בט' כסלו תקפ"ח; אמנם הנהגת תמיכת בית הרבי ע"י מעות "[[מעמד]]" נשארה חוקית, וזה המשיך להיות מקור הפרנסה של אדמו"רי חב"ד גם בדורות הבאים. | ||
== תורתו == | |||
בדרך כלל, נהג אדמו"ר האמצעי לומר חסידות בהמשכים פעמיים ב[[שבת]], ולפעמים שלוש פעמים באותה שבת, כאשר בכל פעם ארך הדבר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. | |||
ב[[יום כיפור]] היה אדמו"ר האמצעי אומר שלוש פעמים חסידות, בערב יו"כ בבוקר לאחר תפילת שחרית - בערב יום כיפור נהגו להתפלל מוקדם מאוד - מוצאי יום-כיפור, ולמחרת יום-כיפור לפני התפילה. | |||
מנהגו של אדמו"ר האמצעי היה להוציא בכתב את דרושיו בסמיכות לזמן אמירתם. כנראה לכן לא קיימים הרבה "הנחות" שכתבו שומעי דבריו ממאמריו, וכיון שבהזדמנויות רבות לא מסר את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה שלו ממאמר אביו [[אדמו"ר הזקן]] שעליו היה מיוסד המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. | |||
ברוב מאמריו שכתב בעצמו דייק אדמו"ר האמצעי בדרך כלל לכתוב בסגנון של דרוש אביו רבינו הזקן שעליו מיוסד מאמרו, ובין הדברים להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור לא היה דוקא בסגנון דרוש אביו אדמו"ר הזקן, אלא היה מאריך הרבה בהסברת הענינים בסגנונו המיוחד לו. | |||
=== ספריו של אדמו"ר האמצעי === | |||
====ספרים שהדפיס אדמו"ר האמצעי ==== | |||
חלק גדול מהדרושים שאמר אדמו"ר האמצעי, הדפיסם בעצמו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שינה סגנונם לסגנון של ספר לפני ההדפסה, ואלה הם (על סדר הדפסתם): | |||
*א) [[שער התשובה והתפלה]] ח"א - נדפס בשנת [[תקע"ז]]. | |||
*ב) שער התשובה והתפלה ח"ב - נדפס [[תקע"ח]]. | |||
*ג) [[דרך חיים]] - [[תקע"ט]]. | |||
*ד) [[נר מצוה ותורה אור]] (שער האמונה ושער היחוד) - [[תק"פ]]. | |||
*ה) [[אמרי בינה]] - [[תקפ"א]]. | |||
*ו) [[עטרת ראש]] - [[תקפ"א]]. | |||
*ז) [[שערי אורה]] - [[תקפ"ב]]. | |||
*ח) [[תורת חיים]] ([[בראשית]] - [[חיי שרה]]) - [[תקפ"ו]]. | |||
==== ספרים שהודפסו לאחר הסתלקותו של אדמו"ר האמצעי ==== | |||
מלבד ספרים אלה שהדפיס רבינו בעצמו, נדפסו לאחר [[הסתלקות]]ו עוד ספרים רבים מתוך כתביו: | |||
*ט) תורת חיים בראשית חלק ב' ([[תולדות]] - [[ויחי]]) - [[תרכ"ו]]. | |||
*י) [[פירוש המלות]] - [[תרכ"ז]]. | |||
*יא) תורת חיים שמות - [[תש"ז]]. | |||
*יב) סדרת [[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] על התורה, נ"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י"ח כרכים - [[תשמ"ה]]-[[תשנ"א]]). | |||
== תמונת אדמו"ר האמצעי על ידי התבוננות בתורתו == | |||
ב[[שיחה]] של [[הרבי]] (אור ל[[י' כסלו]] [[תשד"מ]]) אמר הרבי: | |||
"ולהעיר - אודות דבר פלא בענין ציור בעל השמועה: | |||
מכל [[רבותינו נשיאנו|נשיאי חב"ד]] - ישנה תמונה שעל ידה נקל לצייר במחשבה את דמות דיוקנם, החל מתמונתו של אדמו"ר הזקן - כפי שנתפרסם ונדפס ע"י [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו]] (בהיותו עוד מעבר לים) אודות השתלשלות המאורעות שהביאו לגילוי תמונתו של אדמו"ר הזקן, ביחד עם העדות שזוהי אכן תמונתו האמיתית של אדמו"ר הזקן ("[[התמים]]" חוברת ח' בתחלתה), ועד"ז ישנם תמונותיהם של רבותינו נשיאינו שלאחריו, עד לנשיא דורנו - מלבד אדמו"ר האמצעי, בעל הגאולה, שממנו לא נשארה תמונה! | |||
[בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה) - יש לומר על פי הידוע שדמות דיוקנו של כ"ק מו"ח אדמו"ר היתה דומה לדמות דיוקנו של אדמו"ר מהר"ש. וכסיפור הידוע אודות א' מזקני החסידים שראה עוד את אדמו"ר מהר"ש, שכאשר ראה בפעם הראשונה את תואר פני כ"ק מו"ח אדמו"ר - נתעלף. מפני שראה בו את תואר פני אדמו"ר מהר"ש. ולכן, בנוגע לאדמו"ר מהר"ש - יכול להיות בענין ד"כאילו בעל השמועה עומד כנגדו" (בכללות עכ"פ) בנוגע לדמות דיוקנו בפשטות]. | |||
והנה, מכיון שישנו הציווי "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו" - הרי לא יתכן שבהעדר תמונתו של אדמו"ר האמצעי לא יוכלו, ח"ו, לקיים ציווי זה! | |||
והביאור בזה: | |||
ידוע מארז"ל שע"י לימוד התורה נפעל הענין ד"אותי אתם לוקחים", וטעם הדבר - מכיון ש"אנא נפשי כתבית יהבית", היינו, שהקב"ה הכניס את עצמותו ומהותו בתורה, ולכן, ע"י לימוד התורה - לוקחים את עצמותו ומהותו ית'. | |||
ומכיון ש"צדיקים דומים לבוראן" - יש לומר שהענין ד"בעל השמועה עומד כנגדו" נפעל (גם) ע"י ההתבוננות בתורתו של הצדיק, מכיון שהצדיק הכניס את עצמותו ומהותו בתורתו - "אנא נפשי כתבית יהבית", וזאת - גם ללא תמונתו, ע"ד ובדוגמת הענין ד"אותי אתם לוקחים", אף שאין לו גוף ולא דמות הגוף". | |||
==הסתלקותו== | ==הסתלקותו== | ||
אדמו"ר האמצעי רמז לחסידים על [[הסתלקות|הסתלקותו]] באומרו כי מרומזות גזירות על שנת [[תקפ"ח]], ופעם אמר כי אביו נלקח לפטרבורג (בפעם השניה) בגיל 54 ואז בחר ביסורים וכפי הנראה השאיר לו את האפשרות השניה – הסתלקות. לאחר הימים הנוראים בחזרתו לליובאוויטש, חלה ונאלץ לשהות בנעז'ין. חוליו התגבר וכאשר נגעו בו היה מתעלף, כך עד ח' כסלו. אז רצה לכתוב חסידות בענייני חנוכה וכיון שלדבריו כל העולם שרוי בצער, לא רצה להתענג ועל כן לא כתב. אמר לחסידיו ללכת לבתיהם בשמחה ולומר "לחיים". בלילה התעלף רבות, ביקש להלבישו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים. ביום רביעי [[ט' כסלו תקפ"ח]] התחיל לומר חסידות על הפסוק "אחרי ה' תלכו" בהתלהבות עצומה, לפני עלות השחר סיים במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בגיל 54. | אדמו"ר האמצעי רמז לחסידים על [[הסתלקות|הסתלקותו]] באומרו כי מרומזות גזירות על שנת [[תקפ"ח]], ופעם אמר כי אביו נלקח לפטרבורג (בפעם השניה) בגיל 54 ואז בחר ביסורים וכפי הנראה השאיר לו את האפשרות השניה – הסתלקות. לאחר הימים הנוראים בחזרתו לליובאוויטש, חלה ונאלץ לשהות בנעז'ין. חוליו התגבר וכאשר נגעו בו היה מתעלף, כך עד ח' כסלו. אז רצה לכתוב חסידות בענייני חנוכה וכיון שלדבריו כל העולם שרוי בצער, לא רצה להתענג ועל כן לא כתב. אמר לחסידיו ללכת לבתיהם בשמחה ולומר "לחיים". בלילה התעלף רבות, ביקש להלבישו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים. ביום רביעי [[ט' כסלו תקפ"ח]] התחיל לומר חסידות על הפסוק "אחרי ה' תלכו" בהתלהבות עצומה, לפני עלות השחר סיים במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בגיל 54. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
'''אביו:''' [[אדמו"ר הזקן]]. | '''אביו:''' [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
'''אמו:''' [[הרבנית סטערנא]]. | '''אמו:''' [[הרבנית סטערנא]]. | ||
| שורה 157: | שורה 190: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*ספר [[תולדות אדמו"ר האמצעי]] | |||
ספר [[תולדות אדמו"ר האמצעי]] | |||
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הזקן]]|הבא=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}} | {{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הזקן]]|הבא=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}} | ||
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|4]] | [[קטגוריה:נשיאי חב"ד|4]] | ||