וואכנאכט (ליל ברית): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מקור המנהג
(הוספת ערך) |
|||
שורה 6: | שורה 6: | ||
מקורו של המנהג הוא ב[[ספר הזוהר]] שם מסופר כיצד [[רבי שמעון בר יוחאי]] ותלמידיו עסקו במשך כל הלילה שקודם הברית בלימוד התורה, ולא היה מי שנרדם באותו לילה{{הערה|זוהר פרשת לך לך.}}. | מקורו של המנהג הוא ב[[ספר הזוהר]] שם מסופר כיצד [[רבי שמעון בר יוחאי]] ותלמידיו עסקו במשך כל הלילה שקודם הברית בלימוד התורה, ולא היה מי שנרדם באותו לילה{{הערה|זוהר פרשת לך לך.}}. | ||
ה[[של"ה]] הקדוש כתב{{הערה|מסכת חולין, עניני מילה.}} שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מבית הרפואה הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים לגפוע בתינוק באופן מיוחד{{הערה|קיצור של"ה, עניני מילה עמוד צה.}}, וכך אכן נוהגים חלק מחסידי חב"ד שבכל לילה מביאים קבוצה של ילדים מתחת לגיל [[בר מצווה]] שיאמרו [[קריאת שמע]] 'המלאך הגואל' ו[[י"ב הפסוקים]] על יד התינוק. אך המנהג שהתקבל על יסוד ספר הזוהר הוא להקדיש דווקא את הלילה שלפני הברית ללימוד רציף במשך כל הלילה, וכך כתב גם תלמיד [[המהרש"ל]] רבי משה מפרעמסלא: "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני, ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר: "ואתה את בריתי תשמור"{{בראשית יז, ט}}. שבשעת הברית צריכין שמירה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40439_402.pdf מטה משה חלק שביעי - עניני מילה, פרק רביעי אות ב].}}. | ה[[של"ה]] הקדוש כתב{{הערה|מסכת חולין, עניני מילה.}} שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מבית הרפואה הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים לגפוע בתינוק באופן מיוחד{{הערה|קיצור של"ה, עניני מילה עמוד צה.}}, וכך אכן נוהגים חלק מחסידי חב"ד שבכל לילה מביאים קבוצה של ילדים מתחת לגיל [[בר מצווה]] שיאמרו [[קריאת שמע]] 'המלאך הגואל' ו[[י"ב הפסוקים]] על יד התינוק. אך המנהג שהתקבל על יסוד ספר הזוהר הוא להקדיש דווקא את הלילה שלפני הברית ללימוד רציף במשך כל הלילה, וכך כתב גם תלמיד [[המהרש"ל]] רבי משה מפרעמסלא: "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני, ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר: "ואתה את בריתי תשמור"{{הערה|בראשית יז, ט}}. שבשעת הברית צריכין שמירה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40439_402.pdf מטה משה חלק שביעי - עניני מילה, פרק רביעי אות ב].}}. | ||
בסידורו של רבי [[יעקב מעמדין]] נסדרו קטעים מהזוהר המיוחדים ללימוד בלילה זה וקשורים לברית המילה וללילה שקודם לה, והוא כותב שם שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ועל כל המתעסקים במצוה זו. | בסידורו של רבי [[יעקב מעמדין]] נסדרו קטעים מהזוהר המיוחדים ללימוד בלילה זה וקשורים לברית המילה וללילה שקודם לה, והוא כותב שם שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ועל כל המתעסקים במצוה זו. |