וואכנאכט (ליל ברית): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה''' | ה'''וואָכנאַכט''' (בתרגום לעברית: ליל שמירה, נקרא גם בשם '''ליל ברית''' ומאויית גם '''וואך נאכט''') הוא שמו של הטקס אותו נהוג לערוך בלילה שלפני [[ברית מילה|ברית המילה]] של התינוק, בו נוהג אבי התינוק יחד עם ידידיו להישאר ער ולעסוק בלימוד התורה במשך כל הלילה. בלילה זה נוהגים ללמוד קטעים מספר הזוהר העוסקים במשמעותה של הברית מילה. | ||
מנהג זה מקובל בעיקר בחוגים החסידיים, בעוד בקהילות אחרות נהוג לערוך טקס דומה הנקרא בשם 'ברית יצחק'. | מנהג זה מקובל בעיקר בחוגים החסידיים, בעוד בקהילות אחרות נהוג לערוך טקס דומה הנקרא בשם 'ברית יצחק'. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בספרי הקודש מובאים לכך טעמים נוספים{{הערה|בספר 'זכר דוד' כתב שהיות והתורה כתבה 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו', משמע שכל היום השמיני הוא יום של שמחה הקשוהר עם מצוות המילה, אלא שבפועל לא יכול למול עד הבוקר, ולכן מתחילים בשמחה הקשורה עם המצווה כבר בלילה. בעל חידושי הרי"ם מביא בספרו שהטעם לכך הוא היות שמצווה זו הינה מצווה שאדם יכול לקיים רק לעיתים רחוקות, מן הראוי שיתכונן לכך מתוך ציפיה והשתוקקות, וכמו שעשה רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שמידי שנה נותר ער במוצאי [[חג הפסח]] ובמוצאי [[שמחת תורה]] מתוך השתוקקות להניח את התפילין שלא הניח שמונה ימים.}}. | בספרי הקודש מובאים לכך טעמים נוספים{{הערה|בספר 'זכר דוד' כתב שהיות והתורה כתבה 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו', משמע שכל היום השמיני הוא יום של שמחה הקשוהר עם מצוות המילה, אלא שבפועל לא יכול למול עד הבוקר, ולכן מתחילים בשמחה הקשורה עם המצווה כבר בלילה. בעל חידושי הרי"ם מביא בספרו שהטעם לכך הוא היות שמצווה זו הינה מצווה שאדם יכול לקיים רק לעיתים רחוקות, מן הראוי שיתכונן לכך מתוך ציפיה והשתוקקות, וכמו שעשה רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שמידי שנה נותר ער במוצאי [[חג הפסח]] ובמוצאי [[שמחת תורה]] מתוך השתוקקות להניח את התפילין שלא הניח שמונה ימים.}}. | ||
בנוגע לזמן הלימוד, ישנם חילוקים במנהגים{{בספר 'מעבר יבק' על הזוהר, כתב בפירושו על שיר השירים שהלימוד צריך להתחיל בזמן השקיעה, ולהימשך עד חצות הלילה, ואילו השל"ה כתב שצריך להישאר ערים עד הברית מילה עצמה.}}. | בנוגע לזמן הלימוד, ישנם חילוקים במנהגים{{הערה|בספר 'מעבר יבק' על הזוהר, כתב בפירושו על שיר השירים שהלימוד צריך להתחיל בזמן השקיעה, ולהימשך עד חצות הלילה, ואילו השל"ה כתב שצריך להישאר ערים עד הברית מילה עצמה.}}. | ||
==מנהג חב"ד ב'וואך נאכט'== | ==מנהג חב"ד ב'וואך נאכט'== | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
===הרבי שליט"א=== | ===הרבי שליט"א=== | ||
בליל [[כ"ו חשון]] [[תשט"ז]] נכנס ל[[יחידות]] הגאון הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] אב בית הדין של פילדלפיה, והיות שהיה זה ה'וואכנאכט' של נכדו, זכה שהרבי יאמר לכבודו בחדר היחידות מאמר חסידות מיוחד, שפתח במילים 'אשרי תבחר ותקרב'{{הערה|תהלים סה, ה. הפסוק בו פותחים את הברית כאשר מביאים את התינוק לסנדק.}}. מאמר זה הוגה על ידי הרבי בשנת [[תשנ"א]] ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]. | בליל [[כ"ו חשון]] [[תשט"ז]] נכנס ל[[יחידות]] הגאון הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] אב בית הדין של פילדלפיה, והיות שהיה זה ה'וואכנאכט' של נכדו, זכה שהרבי יאמר לכבודו בחדר היחידות מאמר חסידות מיוחד, שפתח במילים 'אשרי תבחר ותקרב'{{הערה|תהלים סה, ה. הפסוק בו פותחים את הברית כאשר מביאים את התינוק לסנדק.}}. מאמר זה הוגה על ידי הרבי בשנת [[תשנ"א]] ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]. | ||
==ראו גם== | |||
*[[שלום זכר]] | |||
*[[ברית מילה]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||