1,411
עריכות
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
(21 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Lunar libration with phase2.gif|שמאל|ממוזער|250px|תנודות הירח והשינוי באזורים הנצפים - אנימציה המורכבת מצילומים שבוצעו במשך חודש]] | |||
'''קידוש החודש על פי הראיה''' הוא מעמד שהתקיים בתקופות בהן היו בישראל [[סמיכה|בית דין סמוכים]] - מידי חודש. במעמד זה היו מקדשים וקובעים את תאריך [[ראש חודש|ראש החודש]] לפי עדות ראיה של שני עדים שראו את הירח בהתחדשותה. | |||
==במקרא== | |||
המצווה הראשונה שנאמרה על ידי [[הקב"ה]] לישראל היא מצוות קידוש החודש{{הערה|רש"י על הפסוק הראשון בתורה: "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל.}}: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן| | {{ציטוט|מרכאות=כן| | ||
|תוכן=ויאמר ה' אל משה בארץ מצרים לאמר, החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה{{הערה|שמות יב, א.}}}} | |תוכן=ויאמר ה' אל משה בארץ מצרים לאמר, החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה{{הערה|שמות יב, א.}}}} | ||
מוסבר במפרשים שבציווי זה אמר [[הקב"ה]] עד עתה אני חישבתי חשבונות וקבעתי בעצמי ראשי חדשים מעכשיו אני מצווה עליכם לקדש ולקבוע ראשי חדשים, ועל המילה 'זה' מובא שהראה ה' למשה ירח ואמר לו "כזה ראה וקדש". | |||
==בזמן חז"ל== | |||
כת ה[[צדוקים]], כפרו ב[[תורה שבעל פה]], והסבירו את הפסוק "ממחרת השבת תספרו" כפשוטו שצריך להתחיל לספור [[ספירת העומר]] דווקא במוצאי [[שבת]] ממש, היו מנסים לסדר שיום טוב הראשון של [[פסח]] יחול ב[[שבת]] וכך לשיטתם יקיימו את המצווה, לצורך כך היו לעיתים רבות שולחים עדי שקר להעיד על ראיית הלבנה, לצורך קביעת ראש חודש בחשבון שיסתדר עם שיטתם. | כת ה[[צדוקים]], כפרו ב[[תורה שבעל פה]], והסבירו את הפסוק "ממחרת השבת תספרו" כפשוטו שצריך להתחיל לספור [[ספירת העומר]] דווקא במוצאי [[שבת]] ממש, היו מנסים לסדר שיום טוב הראשון של [[פסח]] יחול ב[[שבת]] וכך לשיטתם יקיימו את המצווה, לצורך כך היו לעיתים רבות שולחים עדי שקר להעיד על ראיית הלבנה, לצורך קביעת ראש חודש בחשבון שיסתדר עם שיטתם. | ||
שורה 18: | שורה 16: | ||
לאחר קבלת העדות וקביעת החודש, היו [[בית דין]] שולחים שליחים לכל עיירות ישראל להודיע על התאריך על מנת שידעו את תאריכי המועדים בחודש הקרוב, ולכן [[ראש השנה]] נחגג יומיים, כי לא היה ניתן להודיע לכולם על תאריך ה - ראש חודש. | לאחר קבלת העדות וקביעת החודש, היו [[בית דין]] שולחים שליחים לכל עיירות ישראל להודיע על התאריך על מנת שידעו את תאריכי המועדים בחודש הקרוב, ולכן [[ראש השנה]] נחגג יומיים, כי לא היה ניתן להודיע לכולם על תאריך ה - ראש חודש. | ||
לאחר תום תקופת הרבנים המוסמכים ברצף של מוסמך אחר מוסמך עד משה רבינו, הפסיקו לקדש את החודש על פי עדות ראיה{{הערה|ואין כל קשר לביטול הסנהדרין, [[רמב"ן]] ספר המצוות, מצוות עשה קנג.}} והחלו לקדש על פי חשבון שערך כבר בתקופת האמוראים (בדור החמישי) הלל הנשיא, על פי חשבון זה נקבעים עד היום תאריכי תחילת החודשים וממילא גם תאריכי חגי ומועדי ישראל. | |||
==כללים בחישוב== | ==כללים בחישוב== | ||
ישנם כללים רבים לפיהם עורכים את החשבונות ומובאים בארוכה בהלכות קידוש החודש ב[[ספר | קידוש החודש היא סוגייה סבוכה וחשובה בתורת ישראל, ופרטים רבים בה, כיצד לחקור את העדים, וכיצד לערוך את החשבונות במקרה הצורך, ובפרט בהתחשב בנסיונם של ה[[צדוקים]] להטעות את בית הדין, וכן הטקס עצמו של קידוש החודש, לא היה דבר של מה בכך בתקופות הקדומות. | ||
ישנם כללים רבים לפיהם עורכים את החשבונות ומובאים בארוכה בהלכות קידוש החודש ב[[ספר החזקה]] ל[[רמב"ם]], כללים אלה נוצרו או מפסוקים ומצוות מסוימות או מחשבונות אסטרונומיות. | |||
===לא אד"ו ראש=== | ===לא אד"ו ראש=== | ||
שורה 26: | שורה 28: | ||
ב[[חסידות]] כלל זה מוסבר על פי [[פנימיות]] הענינים, מכיון שיומו הראשון של [[ראש השנה]] הוא זמן של 'דינא קשיא' ([[דינים]] קשים), ויום א' הוא כנגד [[ספירת החסד]], יום ד' הוא כנגד [[ספירת הנצח]] שהוא גם בקו ה[[ימין]] של חסד, וביום ו' הוא זמן של המתקת הדינים{{הערה|אגרות קודש הרבי, חלק ב' עמ' שפה}}. | ב[[חסידות]] כלל זה מוסבר על פי [[פנימיות]] הענינים, מכיון שיומו הראשון של [[ראש השנה]] הוא זמן של 'דינא קשיא' ([[דינים]] קשים), ויום א' הוא כנגד [[ספירת החסד]], יום ד' הוא כנגד [[ספירת הנצח]] שהוא גם בקו ה[[ימין]] של חסד, וביום ו' הוא זמן של המתקת הדינים{{הערה|אגרות קודש הרבי, חלק ב' עמ' שפה}}. | ||
==בתורת החסידות== | |||
מעלתו ועניינו של קידוש החודש לאור תורת החסידות{{הערה|[[דרך מצוותיך]]' במאמר על מצות קידוש החודש}} הוא חיבור בין בחינת 'קודש העליון', [[ספירת החכמה]], שבה מאיר [[אור אין סוף]] בגלוי, עם בחינת 'חודש', ספירת המלכות, מקור חיות הנבראים. הכוח לחיבור נעשה על ידי אמירת "מקודש" בפי [[בית דין]] סמוכים, היונקים את כוחם מהסמוך הראשון, [[משה רבינו]], שבו מאירה הארת "יסוד אבא". | |||
==לעתיד לבוא== | |||
בספר [[ישעיה]]{{הערה|ל, כו.}} מתואר אודות [[הגאולה]]: "והי' אור הלבנה כאור החמה". המשמעות של זה היא, שלעתיד לבוא יהיה לירח אור משלו והוא לא יצטרך לאור השמש, ולכן הוא תמיד יאיר, ומושג מולד הלבנה יתבטל. | |||
על פי זה מקשה הרבי כיצד יקיימו לעתיד לבוא את מצוות קידוש החודש, שככל המצוות שמנויים ב[[תרי"ג מצוות]] אמורה להיות נצחית{{הערה|ראה ספר המצוות לרמב"ם השרש השלישי.}}. | |||
ומבאר הרבי, שזה שאור הלבנה יהיה כאור החמה, יתקיים זה בתקופה מאוחרת ב[[ימות המשיח]], שאז [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו כל המצוות]], וכלל זה שהמצוות המנויות בתרי"ג מצוות הם נצחיות לא חל על תקופה זו. אמנם, הרבי מציין שמחסידות מובן שהזמן בו יתקיים ייעוד זה הוא בתחילת ימות המשיח ולא בתקופה מאוחרת{{הערה|שיחת אחרון של פסח ה'תשד"מ (התוועדויות ח"ג ע' 1528).}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[קידוש לבנה]] | *[[קידוש לבנה]] | ||
*[[ראש חודש]] | *[[ראש חודש]] | ||
*[[מולד הלבנה]] | *[[מולד הלבנה]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*קונטרס [http://old2.ih.chabad.info/images/update/259.pdf הלכות קידוש החודש לרמב"ם עם ביאור] כולל את ההלכות עם ביאור השווה לכל נפש והערות. נערך ויצא לאור על ידי ר' עזריאל ברגר - במהדורה קטנה בשנת תשס"ב ובמהדורה מורחבת בתמוז תשס"ט. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* אתר [http://kiddushhachodesh.net קידוש החודש לרמב"ם] - ספר הלכות קידוש החודש לרמב"ם מבואר על ידי מצגות דנמיות בגרפיקה תלת מימדית | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:זמן]] | ||
[[קטגוריה:ראש חודש]] |
עריכות