מאיר גרינברג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' מאיר גרינברג כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים | ר' מאיר גרינברג כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[מוריסטון]] וכרבה של העיר פטרסון בניו ג'רזי למעלה מארבעים שנים. הוא זכה להיות מראשוני התמימים באמריקה, ומראשוני השלוחים של הרבי הקודם והרבי מלך המשיח. הוא נולד בי"ד חשון תרע"ז בברוקלין שבניו יורק להוריו ר' יהושע פאלק וזוגתו, שהיגרו לשם מהעיירה אזאריץ שברוסיה. ונפטר בגיל תשעים ואחד שנים בג' אלול תשס"ח. | ||
הוא גילם באישיותו חסיד, שלכל לראש הוא בטל לרבי. בעל נגלה עצום, עובד, שליח ורב. הוא היה ממחזקי האמונה ברבי כמלך המשיח עוד לפני ג' תמוז וגם אחריו. זכה לקירובים נדירים מרבותינו נשיאינו, ומעולם לא ראה בכך גדולה. היה בעל נגלה עצום, עם אמונה פשוטה בתכלית הפשיטות. היה רב תקיף שלא התפשר כמלוא נימה בענייני הרבנות, ויחד עם זאת היה בעל לב רך לכל פונה בענין פרטי. | הוא גילם באישיותו חסיד, שלכל לראש הוא בטל לרבי. בעל נגלה עצום, [[עובד]], [[שליח]] ורב. הוא היה ממחזקי האמונה ברבי כמלך המשיח עוד לפני ג' תמוז וגם אחריו. זכה לקירובים נדירים מרבותינו נשיאינו, ומעולם לא ראה בכך גדולה. היה בעל נגלה עצום, עם אמונה פשוטה בתכלית הפשיטות. היה רב תקיף שלא התפשר כמלוא נימה בענייני הרבנות, ויחד עם זאת היה בעל לב רך לכל פונה בענין פרטי. | ||
הוא היה למדן ומתמיד עצום שלמד למעלה מ-15 שעות כל יום, עסק | הוא היה למדן ומתמיד עצום שלמד למעלה מ-15 שעות כל יום, עסק ב[[עבודת התפילה]] (היה יכול להתבונן בחסידות במשך שעה), מהדר עצום במצוות, שליח, ואחרי הכל, היה חסיד פשוט שחי עד יומו האחרון עם האמונה ש[[הרבי]] מלך המשיח חי וקיים. | ||
== ימי נעוריו == | == ימי נעוריו == | ||
בילדותו התגוררה משפחתו באיזור איסט ניו יורק, מקום בו גרו יהודים רבים. אביו ר' יהושע פאלק ואחיו ר' יוסף ור' יקותיאל, התפללו בבית הכנסת "אנשי בברויסק" בבראונזויל, בית כנסת שבו התפללו בנוסח האר"י. בשנת תרפ"ו, התמנה רב חדש שזה עתה הגיע מרוסיה כרב בית הכנסת – ר' ישראל ג'יקובסון. תלמידו הראשון של ר' ישראל, היה מאיר הקטן, שהיה אז ילד כבן תשע שנים. ר' ישראל שאהב לקרב ילדים, קירב את הילד שישב ממש מאחוריו בבית הכנסת ולימד אותו לומר "שש זכירות", קרבנות וכדומה. | בילדותו התגוררה משפחתו באיזור איסט ניו יורק, מקום בו גרו יהודים רבים. אביו ר' יהושע פאלק ואחיו ר' יוסף ור' יקותיאל, התפללו בבית הכנסת "אנשי בברויסק" בבראונזויל, בית כנסת שבו התפללו בנוסח האר"י. בשנת תרפ"ו, התמנה רב חדש שזה עתה הגיע מרוסיה כרב בית הכנסת – ר' [[ישראל ג'יקובסון]]. תלמידו הראשון של ר' ישראל, היה מאיר הקטן, שהיה אז ילד כבן תשע שנים. ר' ישראל שאהב לקרב ילדים, קירב את הילד שישב ממש מאחוריו בבית הכנסת ולימד אותו לומר "שש זכירות", קרבנות וכדומה. | ||
לקראת בר המצוה של מאיר, בחשון תר"צ, שידל ר' ישראל ג'יקובסון את אביו להיכנס ליחידות לרבי הקודם שהיה אז בביקור בארצות הברית, לקבל ברכתו לבר המצוה. האב והבן אכן נכנסו והרבי בירך אותם. | לקראת בר המצוה של מאיר, בחשון תר"צ, שידל ר' ישראל ג'יקובסון את אביו להיכנס ליחידות לרבי הקודם שהיה אז בביקור בארצות הברית, לקבל ברכתו לבר המצוה. האב והבן אכן נכנסו והרבי בירך אותם. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
כעת, הגיע הזמן לקרב את הנער לחסידות. גם בזה פעל ר' ישראל. הוא סיפר למאיר על שיטת חב"ד ואדמו"רי חב"ד, ועד שקבע איתו שיעור תניא פעם בשבוע. בשנת תרצ"א, הצטרף לשיעור תלמיד חדש, שסבתו ששמעה על החברותא, ביקשה מר' ישראל לצרף אותו. הבחור הוא נתן אליהו גערצולין, שהיה אחר כך משגיח בישיבת תורה ודעת. | כעת, הגיע הזמן לקרב את הנער לחסידות. גם בזה פעל ר' ישראל. הוא סיפר למאיר על שיטת חב"ד ואדמו"רי חב"ד, ועד שקבע איתו שיעור תניא פעם בשבוע. בשנת תרצ"א, הצטרף לשיעור תלמיד חדש, שסבתו ששמעה על החברותא, ביקשה מר' ישראל לצרף אותו. הבחור הוא נתן אליהו גערצולין, שהיה אחר כך משגיח בישיבת תורה ודעת. | ||
החברותא גדלה והתפתחה לשיעור חסידות קבוע, שהתקיים בתחילה בביתו של ר' ישראל, ואחר כך, בעקבות התרבות מספר התלמידים, בבית כנסת שנקרא "דיווישאן עוו. שטיבל" בוויליאמסבורג, ליד הישיבה. כמעט כל הבחורים שהגיעו לחב"ד בשנים ההם, הגיעו משיעור זה. | החברותא גדלה והתפתחה לשיעור חסידות קבוע, שהתקיים בתחילה בביתו של ר' ישראל, ואחר כך, בעקבות התרבות מספר התלמידים, בבית כנסת שנקרא "דיווישאן עוו. שטיבל" בוויליאמסבורג, ליד הישיבה. כמעט כל הבחורים שהגיעו לחב"ד בשנים ההם, הגיעו משיעור זה. | ||
ומי היה זה שהביא את הבחורים לשיעורים? מאיר גרינברג הצעיר, התלמיד הראשון של ר' ישראל, שכבר אז נחשב שם כלמדן הכי גדול. הוא היה רשום כחבר ועד הפועל של "אחי תמימים" – בא כוח "תורה ודעת". כך זכה ר' מאיר לקרב יהודים לחסידות, כבר מגיל צעיר. ביחד עם ר' מאיר, פעל ידידו הטוב שלמד איתו ב"תורה ודעת" – ר' מנחם מענדל פעלדמאן. | ומי היה זה שהביא את הבחורים לשיעורים? מאיר גרינברג הצעיר, התלמיד הראשון של ר' ישראל, שכבר אז נחשב שם כלמדן הכי גדול. הוא היה רשום כחבר ועד הפועל של "אחי תמימים" – בא כוח "תורה ודעת". כך זכה ר' מאיר לקרב יהודים לחסידות, כבר מגיל צעיר. ביחד עם ר' מאיר, פעל ידידו הטוב שלמד איתו ב"תורה ודעת" – ר' [[מנחם מענדל פעלדמאן]]. | ||
ר' מאיר, היה תלמידו המובהק של הרב שלמה היימן, ראש הישיבה הידוע של "תורה ודעת", שנחשב לאחד מגדולי ראשי הישיבות בזמן ההוא. ר' מאיר היה כותב את שיעורי הרב היימן, שרבים מהם הודפסו אחר כך. כבר אז, ניכר היה על הבחור הצעיר שלגדולות נוצר. למדנותו וחריפותו היו לשם דבר בקרב תלמידי הישיבה. | ר' מאיר, היה תלמידו המובהק של הרב שלמה היימן, ראש הישיבה הידוע של "תורה ודעת", שנחשב לאחד מגדולי ראשי הישיבות בזמן ההוא. ר' מאיר היה כותב את שיעורי הרב היימן, שרבים מהם הודפסו אחר כך. כבר אז, ניכר היה על הבחור הצעיר שלגדולות נוצר. למדנותו וחריפותו היו לשם דבר בקרב תלמידי הישיבה. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
הבחורים הגיעו לרבי בתחילת אלול תרצ"ט, ולא זכו לשהות שם זמן רב, מחמת המלחמה שפרצה בי"ז אלול תרצ"ט. למחרת כבר היו הם ברכבת לוורשה, משם לריגא, שם שהו בחודש החגים, ומשם בחזרה לארצות הברית. לפני שנסעו הרבי הכניס אותם ליחידות, ובירך אותם. הרבי התבטא באותה יחידות: "שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט[=שהש"ית יעזור שנתראה בבריאות]. | הבחורים הגיעו לרבי בתחילת אלול תרצ"ט, ולא זכו לשהות שם זמן רב, מחמת המלחמה שפרצה בי"ז אלול תרצ"ט. למחרת כבר היו הם ברכבת לוורשה, משם לריגא, שם שהו בחודש החגים, ומשם בחזרה לארצות הברית. לפני שנסעו הרבי הכניס אותם ליחידות, ובירך אותם. הרבי התבטא באותה יחידות: "שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט[=שהש"ית יעזור שנתראה בבריאות]. | ||
בסיום היחידות ביקש הרבי מכל הבחורים לצאת, מלבד מאיר גרינברג. כשנשאר לבד, בירך אותו הרבי אישית, ואז מסר לו שליחות לר' מרדכי דובין, העסקן החסידי הנודע מלטביה, שעסק רבות בהצלת הרבי. (הרבי נעזר בו כי לרבי לא היה אזרחות פולנית אלא אזרחות לטבית). כל שנתו האחרונה חי ר' מאיר עם העובדה שהיתה לו הזכות לסייע להצלת הרבי. | בסיום היחידות ביקש הרבי מכל הבחורים לצאת, מלבד מאיר גרינברג. כשנשאר לבד, בירך אותו הרבי אישית, ואז מסר לו שליחות לר' [[מרדכי דובין]], העסקן החסידי הנודע מלטביה, שעסק רבות בהצלת הרבי. (הרבי נעזר בו כי לרבי לא היה אזרחות פולנית אלא אזרחות לטבית). כל שנתו האחרונה חי ר' מאיר עם העובדה שהיתה לו הזכות לסייע להצלת הרבי. | ||
כשחזר לאמריקה, זכה ר' מאיר להיות מהתמימים הראשונים שהחלו ללמוד ב"תומכי תמימים" שהקים הרבי הקודם, עם בואו לאמריקה. | כשחזר לאמריקה, זכה ר' מאיר להיות מהתמימים הראשונים שהחלו ללמוד ב"תומכי תמימים" שהקים הרבי הקודם, עם בואו לאמריקה. | ||
בפורים תשח"י הביא ר' מאיר מקורב להתוועדות של הרבי מלך המשיח. בשעה 12 בלילה, התלונן הוא כי הוא אינו מרגיש טוב וביקש מר' מאיר לקחת אותו הביתה. הבן, העשיל, שהיה אז בן עשר, זוכר זאת היטב. הרבי קרא באותה פארבריינגען בשמותיהם של כל התמימים הראשונים באמריקה, אבל מאיר גרינברג היה חסר... | בפורים תשח"י הביא ר' מאיר מקורב להתוועדות של הרבי מלך המשיח. בשעה 12 בלילה, התלונן הוא כי הוא אינו מרגיש טוב וביקש מר' מאיר לקחת אותו הביתה. הבן, העשיל, שהיה אז בן עשר, זוכר זאת היטב. הרבי קרא באותה [[פארבריינגען]] בשמותיהם של כל התמימים הראשונים באמריקה, אבל מאיר גרינברג היה חסר... | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
כבר באלול ת"ש, נשלח ר' מאיר בשליחותו של הרבי הקודם לשיקגו למשך חצי שנה, בה ביקר גם בדטרויט ומילווקי (אגב, כיום בתו ובעלה ר' יוסף שלמה סעמיועלס נמצאים שם בשליחות הרבי). מטרת השליחות היתה להפיץ את אור החסידות, ולפעול בין היהודים בעיקר בקרב אלו שהיו מגזע חסידי חב"ד. | כבר באלול ת"ש, נשלח ר' מאיר בשליחותו של הרבי הקודם לשיקגו למשך חצי שנה, בה ביקר גם בדטרויט ומילווקי (אגב, כיום בתו ובעלה ר' יוסף שלמה סעמיועלס נמצאים שם בשליחות הרבי). מטרת השליחות היתה להפיץ את אור החסידות, ולפעול בין היהודים בעיקר בקרב אלו שהיו מגזע חסידי חב"ד. | ||
לפני שהגיע למקום שלח הרבי מכתב לקהילת אנ"ש בעיר ובה הוא מבקשם לדאוג לתלמידו החשוב. כך כתב הרבי גם לר' שלום פויזנער שהתגורר אז בעיר. במכתב זה מכנה הרבי את ר' מאיר "תלמידנו היקר והחביב". | לפני שהגיע למקום שלח הרבי מכתב לקהילת אנ"ש בעיר ובה הוא מבקשם לדאוג לתלמידו החשוב. כך כתב הרבי גם לר' [[שלום פויזנער]] שהתגורר אז בעיר. במכתב זה מכנה הרבי את ר' מאיר "תלמידנו היקר והחביב". | ||
למי שחי היום, קשה יהיה להבין את המצב ששרר אז בקהילות אמריקה, בהם אלפים רבים של יהודים שהגיעו מבתים חרדיים, התרחקו משמירת תורה ומצוות. באותו מכתב בו קבע הרבי לר' מאיר את מטרת השליחות הנ"ל, כותב הוא לו גם כי לגזע אנ"ש אין צורך לדבר בחסידות, אלא לעורר אותם על מצוות כמו תפלין... | למי שחי היום, קשה יהיה להבין את המצב ששרר אז בקהילות אמריקה, בהם אלפים רבים של יהודים שהגיעו מבתים חרדיים, התרחקו משמירת תורה ומצוות. באותו מכתב בו קבע הרבי לר' מאיר את מטרת השליחות הנ"ל, כותב הוא לו גם כי לגזע אנ"ש אין צורך לדבר בחסידות, אלא לעורר אותם על מצוות כמו תפלין... | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
במסגרת השליחות, ביקר ר' מאיר גם אצל רבנים נוספים באיזור זה, וגם שם קידש ופיאר את שם חב"ד והרבי. | במסגרת השליחות, ביקר ר' מאיר גם אצל רבנים נוספים באיזור זה, וגם שם קידש ופיאר את שם חב"ד והרבי. | ||
בחשון תש"א, הגיע לארצות הברית ר' משה לייב רודשטיין, ונשלח לשיקגו על ידי הרבי. בשיקגו הקים הוא את אגודת חסידי חב"ד בשיקגו. במכתב אליו, כותב לו הרבי לחזק את ידיו של ר' מאיר, ששהה שם בשליחות. | בחשון תש"א, הגיע לארצות הברית ר' [[משה לייב רודשטיין]], ונשלח לשיקגו על ידי הרבי. בשיקגו הקים הוא את אגודת חסידי חב"ד בשיקגו. במכתב אליו, כותב לו הרבי לחזק את ידיו של ר' מאיר, ששהה שם בשליחות. | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
ר' מאיר המשיך ללמוד בשקידה והתמדה, וקבל סמיכה לרבנות מהישיבה ב-770, מתורה ודעת, ומר' משה פיינשטיין. הוא היה מהראשונים שקבלו סמיכה מהגאון, שבשביל לקבל ממנו סמיכה, היה צריך לדעת כמעט את כל השולחן ערוך, והמבחן בביתו היה אורך כמה שבועות. בודדים בלבד מחזיקים תעודת סמיכה עם חתימתו של ר' משה. | ר' מאיר המשיך ללמוד בשקידה והתמדה, וקבל סמיכה לרבנות מהישיבה ב-770, מתורה ודעת, ומר' משה פיינשטיין. הוא היה מהראשונים שקבלו סמיכה מהגאון, שבשביל לקבל ממנו סמיכה, היה צריך לדעת כמעט את כל השולחן ערוך, והמבחן בביתו היה אורך כמה שבועות. בודדים בלבד מחזיקים תעודת סמיכה עם חתימתו של ר' משה. | ||
אחרי שסיים את ה"סמיכה", התמנה ר' מאיר ללמד את התלמידים הצעירים ב-770. הרבה ממי שהיום מזקני החסידים, היו תלמידיו. למפורסם שבהם, קראו יהודה קלמן מארלוו, המד"א הבלתי נשכח של שכונת קראון הייטס. אחרי שחלה, והרופא אסר עליו להמשיך ללמד, התמנה ר' מאיר כמשגיח בזאל. | אחרי שסיים את ה"סמיכה", התמנה ר' מאיר ללמד את התלמידים הצעירים ב-770. הרבה ממי שהיום מזקני החסידים, היו תלמידיו. למפורסם שבהם, קראו יהודה קלמן מארלוו, המד"א הבלתי נשכח של שכונת [[קראון הייטס]]. אחרי שחלה, והרופא אסר עליו להמשיך ללמד, התמנה ר' מאיר כמשגיח בזאל. | ||
בשנת תש"ב, היה ר' מאיר אחד מארבעים הרבנים שנקראו לאסיפה מיוחדת אצל הרבי הקודם, באסיפה זו אמר הרבי "ה' עזר ויסדנו פה ישיבה, אולם כעת צר לנו המקום". הרבי תבע מהרבנים המשתתפים לעזור ב"קרן הבנין", עבור ישיבת תומכי תמימים. | בשנת תש"ב, היה ר' מאיר אחד מארבעים הרבנים שנקראו לאסיפה מיוחדת אצל הרבי הקודם, באסיפה זו אמר הרבי "ה' עזר ויסדנו פה ישיבה, אולם כעת צר לנו המקום". הרבי תבע מהרבנים המשתתפים לעזור ב"קרן הבנין", עבור ישיבת תומכי תמימים. | ||
בשנים שאחר כך, ניתן למצוא את שמו של ר' מאיר מופיע כחבר ההנהלה המרכזית באסיפות "אחי תמימים", אותם ישיבות שנפתחו על מנת לשמור את הנוער היהודי באמריקה מהתבוללות ומרדת שחת. ר' מאיר עסק בכל כוחו ומרצו במצוה זו של הצלת נפשות רוחנית, עד ליציאתו לשליחות | בשנים שאחר כך, ניתן למצוא את שמו של ר' מאיר מופיע כחבר ההנהלה המרכזית באסיפות "[[אחי תמימים]]", אותם ישיבות שנפתחו על מנת לשמור את הנוער היהודי באמריקה מהתבוללות ומרדת שחת. ר' מאיר עסק בכל כוחו ומרצו במצוה זו של הצלת נפשות רוחנית, עד ליציאתו לשליחות. | ||
בשנת תש"ד, בתאריך המפורסם: י"ד כסלו, נישא ר' מאיר. לקראת חתונתו זכה לקבל מכתב מיוחד מהרבי מה"מ, בו מסביר לו הרבי את ענין החתונה, שמגיעה אחרי שלמות העבודה האישית, והיא תחילת העבודה בעולם. | בשנת תש"ד, בתאריך המפורסם: י"ד כסלו, נישא ר' מאיר. לקראת חתונתו זכה לקבל מכתב מיוחד מהרבי מה"מ, בו מסביר לו הרבי את ענין החתונה, שמגיעה אחרי שלמות העבודה האישית, והיא תחילת העבודה בעולם. | ||
| שורה 76: | שורה 75: | ||
כשאחד מה"בעלי בתים" איים עליו שיפגע בו לאחר מה שפסק בדין תורה בו הפסיד, ענה לו הרב גרינברג בחריפות שמכיון שאין לו אמתלא הלכתית כל שהיא, הוא לא נבהל ממנו, וניתק את הטלפון. כמובן שפסק הדין לא השתנה בכמלוא נימא. | כשאחד מה"בעלי בתים" איים עליו שיפגע בו לאחר מה שפסק בדין תורה בו הפסיד, ענה לו הרב גרינברג בחריפות שמכיון שאין לו אמתלא הלכתית כל שהיא, הוא לא נבהל ממנו, וניתק את הטלפון. כמובן שפסק הדין לא השתנה בכמלוא נימא. | ||
לאחת הנשים, היה דוד שעבר בIRS (מחלקת המיסים האמריקנית), והיא איימה על הרב שדודה יטפל בו. היתה זאת ממש סכנה, החילול ה' שבדבר יכול היה להיות נוראי. הרב גרינברג נכנס | לאחת הנשים, היה דוד שעבר בIRS (מחלקת המיסים האמריקנית), והיא איימה על הרב שדודה יטפל בו. היתה זאת ממש סכנה, החילול ה' שבדבר יכול היה להיות נוראי. הרב גרינברג נכנס ל[[יחידות]] לרבי מלך המשיח בה סיפר את הדבר. הרבי פשוט צחק. לא חייך, צחק. "אה, שיהיה ולמלשינים אל תהי תקוה". כמובן שמהסיפור לא נותר זכר. | ||
גם בתור ראש ישיבה, כיבד מאד את הרבנים שעבדו תחתיו ואת תלמידיו. הרב ווילשאנסקי, שהחליף אותו כראש הישיבה במוריסטאון, סיפר כי הוא התייחס אליהם ממש כאילו היו בגילו. | גם בתור ראש ישיבה, כיבד מאד את הרבנים שעבדו תחתיו ואת תלמידיו. [[הרב ווילשאנסקי]], שהחליף אותו כראש הישיבה במוריסטאון, סיפר כי הוא התייחס אליהם ממש כאילו היו בגילו. | ||
בתשי"ח, נכנס ר' מאיר ליחידות ביחד עם אחד מאנשי הקהילה אותו הביא לרבי. סתם כך, לא היה ר' מאיר נכנס ליחידות, אולם מכיון שהביא עמו מקורב, נכנס עמו. באמצע היחידות, פרץ היהודי בבכי: "רבי, אני מת. הרופאים אומרים שלא נשאר לי הרבה זמן לחיות." הרבי ענה: "חס ושלום. דער אויבערשטער קען געבן נאך צוואנציג יאר לעבן". היהודי נפטר בשנת תשל"ח, בערך באותה התקופה... | בתשי"ח, נכנס ר' מאיר ליחידות ביחד עם אחד מאנשי הקהילה אותו הביא לרבי. סתם כך, לא היה ר' מאיר נכנס ליחידות, אולם מכיון שהביא עמו מקורב, נכנס עמו. באמצע היחידות, פרץ היהודי בבכי: "רבי, אני מת. הרופאים אומרים שלא נשאר לי הרבה זמן לחיות." הרבי ענה: "חס ושלום. דער אויבערשטער קען געבן נאך צוואנציג יאר לעבן". היהודי נפטר בשנת תשל"ח, בערך באותה התקופה... | ||
| שורה 86: | שורה 85: | ||
== ראש ישיבת תומכי תמימים בניו ג'רזי == | == ראש ישיבת תומכי תמימים בניו ג'רזי == | ||
בתשי"ט, התמנה לראש ישיבת תומכי תמימים בנוארק. גם כאן, מי שדחף אותו לתפקיד היה מורו ורבו משכבר הימים – ר' ישראל ג'יקובסון בין תלמידיו מהשנה הראשונה, ניתן למצוא את הרב מרדכי אשכנזי, רבו של כפר חב"ד. הוא כיהן כראש הישיבה במשך שנים, גם אחרי שהישיבה עברה למוריסטאון. | בתשי"ט, התמנה לראש ישיבת תומכי תמימים בנוארק. גם כאן, מי שדחף אותו לתפקיד היה מורו ורבו משכבר הימים – ר' ישראל ג'יקובסון בין תלמידיו מהשנה הראשונה, ניתן למצוא את הרב [[מרדכי אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד. הוא כיהן כראש הישיבה במשך שנים, גם אחרי שהישיבה עברה למוריסטאון. | ||
בישיבה, החלה גאונותו המפורסמת של ר' מאיר לבוא לידי ביטוי. השיעורים שלו, היו לשם דבר. הם היו מאד עמוקים, והיה צריך "לאחוז ראש" בשביל להבין אותם, אבל ביאוריו היו בשפה ברורה ומובנת לכל. גם חכמה וגם בינה. ואם נוסיף לכך את כך שמסוגל היה להתמקד בסוגיה אחת בנגלה 14-15 שעות (כך אמר בעצמו לבנו), ונמצינו עוסקים ביהודי של חב"ד, על כל שלשת חלקי המח שבזה. כל מילה של אדה"ז, היתה אצלו מדוייקת בתכלית הדיוק. | בישיבה, החלה גאונותו המפורסמת של ר' מאיר לבוא לידי ביטוי. השיעורים שלו, היו לשם דבר. הם היו מאד עמוקים, והיה צריך "לאחוז ראש" בשביל להבין אותם, אבל ביאוריו היו בשפה ברורה ומובנת לכל. גם חכמה וגם בינה. ואם נוסיף לכך את כך שמסוגל היה להתמקד בסוגיה אחת בנגלה 14-15 שעות (כך אמר בעצמו לבנו), ונמצינו עוסקים ביהודי של חב"ד, על כל שלשת חלקי המח שבזה. כל מילה של אדה"ז, היתה אצלו מדוייקת בתכלית הדיוק. | ||
| שורה 101: | שורה 100: | ||
באחת הפארבריינגענ'ס בה רצה הרבי לדבר על מעלתו של יהודי פשוט, הביא דוגמא משלושה תמימים שנסעו לשליחות מסויימת, האחד "גרויסע למדן", השני "גרויסע משכיל" והשלישי יהודי פשוט, ודווקא הוא הצליח לפעול במה שלא הצליחו שני חבריו. ה"גרויסע למדן" שבסיפור, הוא ר' מאיר גרינברג. כמדומה שלא היתה התבטאות כזאת מהרבי על אף חסיד אחר. | באחת הפארבריינגענ'ס בה רצה הרבי לדבר על מעלתו של יהודי פשוט, הביא דוגמא משלושה תמימים שנסעו לשליחות מסויימת, האחד "גרויסע למדן", השני "גרויסע משכיל" והשלישי יהודי פשוט, ודווקא הוא הצליח לפעול במה שלא הצליחו שני חבריו. ה"גרויסע למדן" שבסיפור, הוא ר' מאיר גרינברג. כמדומה שלא היתה התבטאות כזאת מהרבי על אף חסיד אחר. | ||
על יחסו של הרבי לרב גרינברג יכולה ללמדנו ההתייחסות הבאה: אחרי פטירתו של ר' זלמן שמעון דווארקין, החלו הדיבורים על בחירות בשכונה. כשר' זלמן גורארי' היה אצל הרבי הוא העלה כמה שמות שיכולים לכהן כרבני השכונה, וכשאמר את שמו של ר' מאיר גרינברג, אמר הרבי: "ער קען זיין א רב אין (אולי: אין א שטאט ווי) וורשה [=הוא יכול להיות רב בוורשה]". | על יחסו של הרבי לרב גרינברג יכולה ללמדנו ההתייחסות הבאה: אחרי פטירתו של ר' [[זלמן שמעון דווארקין]], החלו הדיבורים על בחירות בשכונה. כשר' זלמן גורארי' היה אצל הרבי הוא העלה כמה שמות שיכולים לכהן כרבני השכונה, וכשאמר את שמו של ר' מאיר גרינברג, אמר הרבי: "ער קען זיין א רב אין (אולי: אין א שטאט ווי) וורשה [=הוא יכול להיות רב בוורשה]". | ||
הרבי התכוון, לכאורה, לוורשה של פעם, העיר שהייתה מבצר התורה של אירופה, אבל כשר' מאיר שמע על כך, הפטיר בענוותנותו: "הרבי מתכוון שאני יכול להיות רב בוורשה של היום – עיר שכמעט ואין בה יהודים..." | הרבי התכוון, לכאורה, לוורשה של פעם, העיר שהייתה מבצר התורה של אירופה, אבל כשר' מאיר שמע על כך, הפטיר בענוותנותו: "הרבי מתכוון שאני יכול להיות רב בוורשה של היום – עיר שכמעט ואין בה יהודים..." | ||
| שורה 141: | שורה 140: | ||
הפן המפתיע ביותר באישיותו של ר' מאיר, הוא האמונה הפשוטה שלו. אף על פי שמדובר בבעל נגלה, למדן עצום, חי הוא באמונה פשוטה שהרבי הוא מלך המשיח, וכך חינך אף את ילדיו. | הפן המפתיע ביותר באישיותו של ר' מאיר, הוא האמונה הפשוטה שלו. אף על פי שמדובר בבעל נגלה, למדן עצום, חי הוא באמונה פשוטה שהרבי הוא מלך המשיח, וכך חינך אף את ילדיו. | ||
כשהתקשר אליו בנו ר' יוסף יצחק אחרי שבת פרשת שופטים ה'תנש"א, וסיפר לו מה הרבי דיבר בשבת, התרגשותו לא ידעה גבולות. כשרק היה מעיף מבט בשיחה, היו הדמעות עולות בעיניו. | כשהתקשר אליו בנו ר' יוסף יצחק אחרי שבת פרשת [[שופטים ה'תנש"א]], וסיפר לו מה הרבי דיבר בשבת, התרגשותו לא ידעה גבולות. כשרק היה מעיף מבט בשיחה, היו הדמעות עולות בעיניו. | ||
גם אחרי ג' תמוז, המשיכה אמונתו שהרבי מלך המשיח חי וקיים ללא ספקות. הוא היה מראשוני החותמים על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח. | גם אחרי [[ג' תמוז]], המשיכה אמונתו שהרבי מלך המשיח חי וקיים ללא ספקות. הוא היה מראשוני החותמים על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח. | ||
בנו ר' יוסף יצחק מספר, שלילה אחד, אחרי ג' תמוז, מתקשר אליו אביו ובפיו שאלה: "מת המשלח - מה הדין?". הוא לא הבין מה רוצה ממנו אביו, ומה פתאום הוא עושה לו מבחן בשולחן ערוך, אבל האב לא הרפה: "נו נו, תחשוב קצת. מה אומר הקצות בקפ"ח?", כשענה סוף סוף "בטלה שליחותו", ענה לו אביו "זה מה שרציתי לדעת. לילה טוב." ורק כשאחז את השפופרת המיותמת, הבין מה כוונתו של אביו... | בנו ר' יוסף יצחק מספר, שלילה אחד, אחרי ג' תמוז, מתקשר אליו אביו ובפיו שאלה: "מת המשלח - מה הדין?". הוא לא הבין מה רוצה ממנו אביו, ומה פתאום הוא עושה לו מבחן בשולחן ערוך, אבל האב לא הרפה: "נו נו, תחשוב קצת. מה אומר הקצות בקפ"ח?", כשענה סוף סוף "בטלה שליחותו", ענה לו אביו "זה מה שרציתי לדעת. לילה טוב." ורק כשאחז את השפופרת המיותמת, הבין מה כוונתו של אביו... | ||