הצ'רטר הראשון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(52 גרסאות ביניים של 31 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ה"צ'רטר" הראשון''' הינו הנסיעה המאורגנת הראשונה של חסידי חב"ד [[הרבי|לרבי]]. את הנסיעה ארגן הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] בשנת [[תשכ"א]].  
{{לשכתב}}
[[קובץ:קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[איצ'ה מענדל ליס]] מוזג [[לחיים]] לר' [[משה זלמן קמינצקי]] במהלך הטיסה]]
'''ה"צ'רטר" הראשון''' הינו ה[[נסיעה לרבי]] המאורגנת הראשונה של חסידי חב"ד בארץ. את הנסיעה ארגן הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] בשנת [[תש"כ]].


הנסיעה דרך הצ'רטר הייתה במחיר ממש מוזל, כמחצית מהמחיר הרגיל, ומובן שהמחיר הזול המריץ רבים מ[[אנ"ש]] לעשות מאמצים מרובים ולחסוך פרוטה לפרוטה בכדי להצטרף להזדמנות זו.
הנסיעה דרך הצ'רטר הייתה במחיר ממש מוזל, כמחצית מהמחיר הרגיל, ומובן שהמחיר הזול המריץ רבים מ[[אנ"ש]] לעשות מאמצים מרובים ולחסוך פרוטה לפרוטה בכדי להצטרף להזדמנות זו.


==היסטוריה==
בשנת [[תש"כ]], הרב ליס רצה לנסוע לרבי, אך היו לו בעיות כלכליות, העלה הצעה, לארגן צ'רטר למאה חסידים שיבואו לשהות במשך כל [[חודש תשרי]] אצל הרבי.


==הרעיון לארגון הצ'רטר==
ואכן, הצ'רטר עלה סכום מסויים והיו על המטוס מאה ואחת מקומות. הרב ליס חילק את הסכום למאה, כך שמאת הנוסעים יכסו את כל הוצאות הנסיעה, ואילו הוא, הנוסע המאה ואחד - יסע בחינם.
בשנת [[תשי"ז]] נסע הרב ליס ל[[חודש תשרי]] לרבי. ארבע שנים לאחר מכן התגעגע מאוד לחזור ולשהות אצל הרבי. אבל בעיית המחסור בכסף עמדה לו לרועץ.


במצב כספי קשה זה, עלה ברעיונו לארגן צ'רטר למאה חסידים שיבואו לשהות במשך כל חודש תשרי אצל הרבי.  
הרעיון התגבש לקראת [[חג הפסח]]. בכדי ש[[אנ"ש]] לא יחששו שהם משקיעים את כספם על קרן הצבי{{הבהרה}}, פנה הרב ליס לרב [[אפרים וולף]] וביקש ממנו לפרוס את חסותו על הצ'רטר. בקשתו הייתה רק זאת, שעל גבי המודעות יתנוסס שמו של הרב וולף, דבר שיוריד את הרתיעה של אנ"ש מנסיעה כזאת.


ראשית, במעשה זה פעל שציבור גדול ינסע לרבי לחודש תשרי; ושנית, החשבון שלו היה, שבעסק כזה יוכל להרויח בקלות כרטיס בחינם.  
הרב וולף סירב לתת את חסותו לארגון הצ'רטר והרב ליס ניסה לפנות לרב [[ישראל לייבוב]], שהיה יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], אך גם הוא לא הסכים לבקשתו. רק לאחר הפצרות רבות ניאות הרב לייבוב לכתוב על כך לרבי. הוא שלח מכתב מפורט לרבי, כשבמכתב היו שבעה נושאים שונים, שהשביעי היה נושא הצ'רטר.


הצ'רטר עלה סכום מסויים והיו על המטוס מאה ואחת מקומות. הרב ליס חילק את הסכום למאה, כך שמאת הנוסעים יכסו את כל הוצאות הנסיעה, ואילו הוא, הנוסע המאה ואחד - ינסע בחינם.  
כעבור ימים אחדים התקבלה תשובתו של הרבי על המכתב, אך התשובות יוחסו רק לששת הנושאים הראשונים ולא לנושא השביעי - הצ'רטר. לאור כך, הרב לייבוב סירב לתת את חסותו.


== הצ'רטר יוצא לדרך ==
בלית ברירה אחרת, החליט הרב ליס לצאת עם הודעה לציבור ללא כל חסות מגוף זה או אחר. הוא פרסם על כך בכל העיתונים הישראלים בארץ, ורבים מאנהזדרזו להזמין מקום בצ'רטר.
הרעיון התגבש לקראת [[חג הפסח]]. בכדי ש[[אנ"ש]] לא יחששו שהם משקיעים את כספם על קרן הצבי, פנה הרב ליס לרב [[אפרים וולף]]וביקש ממנו לפרוס את חסותו על הצ'רטר. בקשתו הייתה רק זאת, שעל גבי המודעות יתנוסס שמו של הרב וולף, דבר שיוריד את הרתיעה של אנמנסיעה כזאת.


הרב וולף סירב לתת את חסותו לאירגון הצ'רטר והרב ליס ניסה לפנות לרב [[ישראל לייבוב]] שהיה יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], אך גם הוא לא הסכים לבקשתו. רק לאחר הפצרות רבות ניאות הרב לייבוב לכתוב על כך לרבי. הוא שלח מכתב מפורט לרבי, כשבמכתב היו שבעה נושאים שונים, שהשביעי היה נושא הצ'רטר.  
כשעבר מספר הנרשמים את השישים אנשים, החליט הרב ליס לתת לעניין יותר תוקף וכינס וועדה מארגנת. בוועדה היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[אייזיק קרסיק]] והרב [[לייבל כהן]], ויחד אתו הם היו ארבעה אנשים בוועדה.


כעבור ימים אחדים התקבלה תשובתו של הרבי על המכתב, אך התשובות יוחסו רק לששת הנושאים הראשונים ולא לנושא השביעי - הצ'רטר. הרב לייבוב סירב לתת את חסותו.
=== תגובת המשרדים השונים ===
מסופר{{מקור}} שכאשר הגיע הרב ליס למשרדי חברת התעופה אל-על והציג בפניהם את תוכניותיו, הפקידים היו המומים לוא האמינו שיצליח לארגן צ'רטר עד ל[[ארצות הברית]].


בלית ברירה אחרת, החליט הרב ליס לצאת עם הודעה לציבור ללא כל חסות מגוף זה או אחר. הוא פרסם על כך בכל העיתונים הישראלים בארץ. רבים מאנ"ש הזדרזו להזמין מקום בצ'רטר.
לאחר שראו שהעניין רציני, ומצליחים לארגן את הכל בצורה יוצאת מהכלל, הנושא המריץ אותם לאשר כמה סוגי הטבות, וכששלח להם הרב ליס מכתב שבו הוא כותב להם שהחסידים מרגישים את עצמם כשגרירים של ארץ ישראל הנוסעים לנשיא הדור, העניקה חברת אל-על לכל נוסע מזוודה קטנה עם סמל של חברת התעופה אל-על, כיאה וכיאות לשגרירי המדינה.
כשהגיע מספר הנרשמים לשישים ומעלה, החליט הרב ליס לתת לעניין יותר תוקף וכינס וועדה מארגנת. בוועדה היו הרב [[נחום טרבניק]]; הרב [[אייזיק קרסיק]], והרב [[לייבל כהן]], ויחד איתו היו וועדה מארגנת בת ארבעה אנשים.
== תגובת המשרדים השונים ==
כשהגיע הרב ליס למשרדי חברת התעופה אל-על והציג בפניהם את תוכניותיו, הם היו המומים. הם לא האמינו שיצליח לארגן צ'רטר עד ל[[ארצות הברית]].


לבד מההימור הכספי הגדול, הם גם לא האמינו שהוא יצליח לסדר את כל הסידורים הפורמליים למיניהם, החל מהיתר יציאה וכלה באישור כניסה מהקונסוליה האמריקאית. הפקיד שאיתו ניהל הרב ליס את המשא ומתן היה אחד בשם "בן עטר" שמשפחתו מיוחסת להקדוש רבי חיים בן עטר, והוא הניח את ידו על הפרוייקט, והסכים להשכיר מטוס לארצות הברית.
כשהגיע הזמן ללכת לקונסוליה האמריקאית, שיגר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חדקוב]] מכתב, שבו הוא מבשר להם ששלח מכתב בקשה מיוחד לקונסול האמריקאי בישראל, ובנוסף לכך ייעץ להיעזר בשירותיהם של הרבנים נתיני ארצות הברית ששהו אותה עת ב[[ארץ הקודש]] - הרב ווינברג והרב הולנדר שיחיו.
במשך הזמן הם ראו שהעניין רציני ומצליחים לארגן את הכל בצורה יוצאת מהכלל, וזה המריץ אותם לאשר כל מיני הטבות, כמו פטור מכמה וכמה מיסים, וכששלח להם הרב ליס מכתב שבו הוא כותב להם שהם - החסידים - מרגישים את עצמם כשגרירים של ארץ ישראל הנוסעים לנשיא הדור, העניקה חברת אל-על לכל נוסע מזוודה קטנה עם סמל של חברת התעופה אל-על, כיאה וכיאות לשגרירי המדינה.


כשהגיע הזמן ללכת לקונסוליה האמריקאית, שיגר הרב [[אייזיק חדקוב]] מכתב, שבו הוא מבשר להם ששלח מכתב בקשה מיוחד לקונסול האמריקאי בישראל, ובנוסף לכך ייעץ להיעזר בשירותיהם של הרבנים נתיני ארה"ב ששהו אותה עת ב[[ארץ הקודש]] - הרב ווינברג והרב הולנדר שיחיו.
למעשה, הצליח הרב ליס ליצור קשר עם הרב ווינברג, וביקש ממנו לפעול בקונסוליה. במקביל, שלח הרבי מברק להרב ווינברג ובו בקשה להיענות לבקשה ולעזור ככל יכולתו בסידור הענינים בקונסוליה. ואכן, הרב ווינברג סידר את הכל, וכשבאו לקבל את האישורים לא היו בעיות מיוחדות.
 
למעשה, הצליח הרב ליס ליצור קשר עם הרב ווינברג, וביקש ממנו לפעול בקונסוליה. במקביל, שלח הרבי מברק להרב ווינברג ובו בקשה להיענות לבקשה ולעזור ככל יכולתו בסידור הענינים בקונסוליה. ואכן, הרב ווינברג סידר את הכל, וכשבאו לקבל את האישורים לא היו בעיות מיוחדות.  


== הכנות לנסיעה ==
== הכנות לנסיעה ==
השבועות הבאים עברו על החסידים בהכנות לנסיעה מיוחדת זו. ההכנות היו הן בגשמיות והן ברוחניות. [[התוועדות|התוועדויות]] עם [[משפיע]]ים אופיינו בתביעה מהחסידים הנוסעים להתכונן כראוי טרם בואם אל הרבי.
השבועות הבאים עברו על החסידים בהכנות לנסיעה מיוחדת זו. ההכנות היו הן בגשמיות והן ברוחניות. [[התוועדות|התוועדויות]] עם [[משפיע]]ים אופיינו בתביעה מהחסידים הנוסעים להתכונן כראוי טרם בואם אל הרבי.
 
== יום הטיסה ==
== יום הטיסה ==
כשהגיע היום המיוחל והמטוס "בריטניה" עמד מוכן ומזומן לקלוט את קהל החסידים, נוצר מחזה מרהיב עין בנמל התעופה בן גוריון: אלפי חסידי חב"ד ובראשם המשפיעים התגודדו באולמות שדה התעופה ללוות את החסידים הנוסעים אל כ"ק אדמו"ר שליט"א. ריקודי השמחה פרצו את כל הגדרות והתרגשות עצומה אחזה בכל הנוכחים.
[[קובץ:הצ'רטר הראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הריקודים לפני העלייה על המטוס]] כשהגיע היום המיוחל והמטוס "בריטניה" עמד מוכן ומזומן לקלוט את קהל החסידים, נוצר מחזה מרהיב עין בנמל התעופה בן גוריון: אלפי חסידי חב"ד ובראשם המשפיעים התגודדו באולמות שדה התעופה ללוות את החסידים הנוסעים אל [[הרבי]]. ריקודי השמחה פרצו את כל הגדרות והתרגשות עצומה אחזה בכל הנוכחים.
 
==נוסעי הצ'רטר==
בין הנוסעים היו (רשימה חלקית):
*[[שניאור זלמן גרליק]]
*[[חיים שאול ברוק]]
*[[נחום שמריהו ששונקין]]
*[[אברהם פריז]]
*[[נחום טרבניק]]
*[[חיים משה אלפרוביץ]]
*[[ישבעם סגל]]
*[[אברהם מייזליש]]
*[[זושא וילמובסקי]]
*[[אפרים ירחמיאל הלפרין]]
*[[יצחק אייזיק קרסיק]]
*[[שלמה מיידנצ'יק]]
*[[דובער לויטין]]
*[[משה אהרן טייכמן]]
*[[מאיר צבי גרוזמן]]


==שמות חלק מנוסעי הצ'רטר==
בין הנוסעים היו:
*זקן התמימים הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבה של [[כפר חב"ד]].
*ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] מ[[ראשון לציון]].
*הרב [[שמריהו נחום ששונקין]] רבם של חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].
*המשפיע הרב [[אברהם פריז]] מ[[פתח תקווה]].
*הרב [[נחום טרבניק]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*המשפיע הרב [[חיים משה אלפרוביץ]] מרמת יצחק. כולם למדו בישיבה הקדושה [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
== קירובים מהרבי לחברי הצ'רטר ==
== קירובים מהרבי לחברי הצ'רטר ==
מיד כשהגיע הקבוצה התבשרו על '[[יחידות]]' מיוחדת עבור האורחים מארץ ישראל.  
עם בואם ב[[כ"ז אלול]] ל[[770]] היתה התרגשות רבה עד אשר ב[[תפילת מנחה]] הראשונה עם האורחים, לא אמרו תחנון במניין של הרבי.
ולאחר תפילת ערבי ירד הרבי לזאל 'למטה' ואמר מאמר ד"ה "לך אמר ליבי גו'".
 
מיד כשהגיע הקבוצה התבשרו על '[[יחידות]]' מיוחדת עבור האורחים מארץ ישראל.


עקב ריבוי האורחים, הוחלט לחלק את הקבוצה לשתיים, ולכל קבוצה הוקדש לילה שלם ליחידויות. הרב ליס חילק את הקבוצות, ואת עצמו השאיר ליום השני.
עקב ריבוי האורחים, הוחלט לחלק את הקבוצה לשתיים, ולכל קבוצה הוקדש לילה שלם ליחידויות. הרב ליס חילק את הקבוצות, ואת עצמו השאיר ליום השני.


למחרת, כשניכנס, קם הרבי מלוא קומתו. הרב ליס בירך "שהחינו" והרבי ענה "אמן"! ואחר המשיך: "הרב ליס, א גרוייסע יישר כח פאר אייך, פאר דעם נחת רוח וואס איר געבראכט"!  
מסופר שלמחרת, כשנכנס, קם הרבי מלוא קומתו. הרב ליס בירך "שהחינו" והרבי ענה "אמן"! ואחר המשיך: "הרב ליס, א גרוייסע יישר כח פאר אייך, פאר דעם נחת רוח וואס איר געבראכט"!


במשך היחידות שנמשכה כמעט שעתיים, דיבר איתו הרבי על כל אותם שאלות ששאלו אותו חברי הקבוצה ביחידות לפני שהוא נכנס.  
במשך ה[[יחידות]] שנמשכה כמעט שעתיים, דיבר אתו הרבי על כל אותם שאלות ששאלו אותו חברי הקבוצה ביחידות לפני שהוא נכנס.


גם לאחר היחידות, נתן לו הרבי הוראות מפרטות לפרטי פרטים על הנסיעה חזרה.
גם לאחר היחידות, נתן לו הרבי הוראות מפרטות לפרטי פרטים על הנסיעה חזרה.


ב[[שמחת תורה]], הורה הרבי לרב ליס לעמוד ולחלק את הפסוקים של "אתה הראת" לחברי הקבוצה שנסעו בצ'רטר.  
ב[[שמחת תורה]], הורה הרבי לרב ליס לעמוד ולחלק את הפסוקים של "[[אתה הראת]]" לחברי הקבוצה שנסעו בצ'רטר.
 
לפני יציאתם חזרה לכיוון שדה התעופה, הרבי ליוה אותם, ולפני שיצאו קרא הרבי לרב ליס ומסר לו מספר הוראות אחרונות בקשר לטיסה חזרה.
 
==הצ'רטר השני==
 
לאחר הצ'רטר הראשון החלו לארגן את הצ'רטר השני, הפעם הוא אורגן באופן רשמי וממוסד על ידי הרב אפרים וולף מטעם ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], לחודש תשרי תשכ"ב.
 
הרבי כתב אגרת קודש מיוחדת ובה הנחיות לאלו שנוסעים לתשרי, ובין ההוראות הייתה ההוראה שיסעו לאהל הרבי הריי"צ, בשביל היתר הלכתי לצאת מהארץ.
 
לצרטר נרשמו עשרות חסידים, הוא יצא בחודש אלול תשכ"א דרך צרפת ולונדון לניו יורק.
 
הרבי נתן להם הרבה יחס מיוחד. מיד בבואם הודיעו שביום חמישי כ"ו באלול יכנסו כולם ליחידות.
 
בהתוועדות צאתכם לשלום בסיום החודש ביקש הרבי מהאורחים שישירו שיר מזמרת ארץ ישראל.
 
מאז הרב אפרים וולף היה מארגן אל הצ'רטרים בצורה מסודרת.
 


לפני יציאתם חזרה לכיוון שדה התעופה, הרבי ליוה אותם, ולפני שיצאו קרא הרבי לרב ליס ומסר לו מספר הוראות אחרונות בקשר לטיסה חזרה.
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://mobile.kikar.co.il/abroad/article/375966 תיעוד היסטורי: החב"דניקים בריקוד שמחה בדרך לרבי]''' באתר כיכר השבת (קישור שבור)
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/12-09-2016-12-10-09-קובץ-נוסעים-לרבי.pdf הצ'רטר הראשון]''' הוספה לקובץ הכנה לנסיעה לרבי תשרי תשע"ז {{PDF|}}
*'''[https://col.org.il/news/128442 הרבי הביט בי, התחלתי לרעוד]''' {{אודיו}}{{COL}} הרב [[אברהם מייזליש]] מספר על טיסת הצ'רטר הראשונה לרבי


[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]
8,751

עריכות

תפריט ניווט