2,264
עריכות
עליית החסידים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
נראה לי שלא כותבים ה'...
מ (אפשר לומר שסיימתי, פתוח לעריכות הציבור) |
מ (נראה לי שלא כותבים ה'...) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עליית החסידים''' או '''עליית תלמידי הבעל שם טוב''' היא | '''עליית החסידים''' או '''עליית תלמידי הבעל שם טוב''' היא גל עליות ה[[חסידים]] ל[[ארץ ישראל]] בקבוצות וביחידים משנת [[תק"ז]] ביניהם רבים הקשורים ל[[בעל שם טוב]]. את עלייה זו מציינת במיוחד שיירה המונית שבאה בשנת [[תקל"ז]] והתיישבה בגליל, זו הייתה השיירה המשמעותית הראשונה של חסידים שהגיעה לארץ והגדולה מבין הקבוצות שהגיעו בבת אחת באותה תקופה. | ||
השיירה הונהגה בראשות רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] תלמידיו של [[המגיד ממזריטש]], ומנתה כ-300 איש שהיוו כ-5 אחוזים מכלל היהודים בארץ ישראל באותו הזמן. על מנת לאפשר את פרנסתם של העולים הוקמה ברוסיה הלבנה [[קופת מעות ארץ הקודש]]. | השיירה הונהגה בראשות רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]] תלמידיו של [[המגיד ממזריטש]], ומנתה כ-300 איש שהיוו כ-5 אחוזים מכלל היהודים בארץ ישראל באותו הזמן. על מנת לאפשר את פרנסתם של העולים הוקמה ברוסיה הלבנה [[קופת מעות ארץ הקודש]]. | ||
==עליות חסידים מוקדמות== | ==עליות חסידים מוקדמות== | ||
כבר בחיי הבעל שם טוב ובשנות פעולתו העיקריות, בשנת | כבר בחיי הבעל שם טוב ובשנות פעולתו העיקריות, בשנת [[ת"ק]] התארגנו עליות חסידים של יחידים וחבורות שהתיישבו בגליל, ב[[צפת]] וב[[טבריה]]. | ||
רבי אברהם גרשון מקיטוב גיסו של הבעל שם טוב עלה כנראה בשנת | רבי אברהם גרשון מקיטוב גיסו של הבעל שם טוב עלה כנראה בשנת תק"ז, התיישב ב[[חברון]] בהמשך עבר ל[[ירושלים]] ובה הצטרף אל ישיבת המקובלים בית אל שהוקמה על ידי ר' גדליה חיון ב-תצ"ז, ובראשה עמד החכם התמני ר' שלום שרעבי משנת תק"י. | ||
רבי נחמן מהורדנקא תלמידו של הבעש"ט עלה לארץ ישראל עוד לפני שנת | רבי נחמן מהורדנקא תלמידו של הבעש"ט עלה לארץ ישראל עוד לפני שנת ת"ק, יחד עם בנו רבי שמשון חיים, אך חזר לחו"ל בהשפעת חלום שרמז לעדיפות דרכו של הבעל שם טוב ב[[עבודת ה']] שלא על ידי [[סיגופים]]. ושוב עלה לארץ ישראל ב[[אלול]] [[תקכ"ד]], ערב [[ראש השנה]] [[תקכ"ה]], עם הקבוצה הראשונה המאורגנת של תלמידי הבעש"ט, יחד עם רבי מנחם מנדל מפרמישלן, בספינת עולי-רגל שהייתה יוצאת מדי חודש אלול מאיסטנבול שבטורקיה לעבר נמל יפו. מאז שהה בעיר טבריה. בשל המספר הקטן יחסית של העולים בעלייה זו, אין עלייה זו נמנית על ידי ההיסטוריונים כעלייה החסידית הראשונה, וכעליה הראשונה נחשבת עליית החסידים משנת [[תקל"ז]]. | ||
חסידות [[קרלין]] הייתה פעילה מראשיתה ביישוב בארץ ישראל. רבי יעקב בנו של רבי [[אהרן מקרלין|אהרן הגדול מקרלין]], עלה לארץ ישראל בסביבות שנת תק"ל והקים את הגרעין החסידי הראשון בארץ. | חסידות [[קרלין]] הייתה פעילה מראשיתה ביישוב בארץ ישראל. רבי יעקב בנו של רבי [[אהרן מקרלין|אהרן הגדול מקרלין]], עלה לארץ ישראל בסביבות שנת תק"ל והקים את הגרעין החסידי הראשון בארץ. | ||