2,264
עריכות
עליית החסידים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←ההתיישבות
מ (נראה לי שלא כותבים ה'...) |
מ (←ההתיישבות) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==ההתיישבות== | ==ההתיישבות== | ||
כאשר הגיעו לארץ קיבלו הצעות מערים רבות, לבסוף בחרו להתיישב בצפת{{הערה| שם עמ' ב'.}}. משהתיישבו בצפת המשיכו לרדוף אותם כתבי החרמות של המתנגדים מאירופה, כחלק מן [[ההתנגדות | כאשר הגיעו לארץ קיבלו הצעות מערים רבות, לבסוף בחרו להתיישב בצפת{{הערה| שם עמ' ב'.}}. משהתיישבו בצפת המשיכו לרדוף אותם כתבי החרמות של המתנגדים מאירופה, כחלק מן [[ההתנגדות לתורת החסידות|הפולמוס נגד החסידות]]. כתבי ההתנגדות הללו עוררו את האשכנזים בארץ ישראל לרדוף את העולים החדשים, ואליהם הצטרפו גם הספרדים מארץ ישראל. עם זאת, למרות המחלוקת בין ה"מתנגדים" תלמידי [[הגר"א]] המכונים גם בשם הפרושים לבין החסידים, לא נמנעו קהילות המתנגדים שבליטא לשלוח כספים אל העולים החסידים שבארץ, בטרם עלו הפרושים אליה כ-40 שנה מאוחר יותר, כמו כן מאוחר יותר באחת מהמחלוקות בענייני חלוקת הכספים שהייתה בתוך עדת הפרושים בירושלים בינם לבין עצמם , הם מינו לבוררות והכרעה בנושא זה דווקא שני חכמים שהיו מחסידי חב"ד שבחברון. | ||
התנגדות אליהם וחובות כספיים, הביאו לכך שבשנת [[תקמ"א]] חלק מן החסידים יחד עם רבי מנחם מענדל עברו מצפת להתגורר בטבריה{{הערה|שם, עמ' ג'.}} ואילו רבי אברהם מקאליסק נשאר בצפת עד שבשנת [[תקמ"ה]], בשל מגפה שפקדה את צפת עבר גם רבי אברהם עבר לטבריה, והנותרים מן החסידים לפקיעין{{הערה|שם עמ' ז'.}} בה לא הייתה המגפה. בטבריה זכו החסידים לכבוד רב מידי היהודים הספרדים בני העיר. בשל הסכנה ליהודים אשכנזים לגור בירושלים, בעקבות החובות שהותיר אחריו רבי יהודה החסיד, לא התיישבו עולים אלה בה. | התנגדות אליהם וחובות כספיים, הביאו לכך שבשנת [[תקמ"א]] חלק מן החסידים יחד עם רבי מנחם מענדל עברו מצפת להתגורר בטבריה{{הערה|שם, עמ' ג'.}} ואילו רבי אברהם מקאליסק נשאר בצפת עד שבשנת [[תקמ"ה]], בשל מגפה שפקדה את צפת עבר גם רבי אברהם עבר לטבריה, והנותרים מן החסידים לפקיעין{{הערה|שם עמ' ז'.}} בה לא הייתה המגפה. בטבריה זכו החסידים לכבוד רב מידי היהודים הספרדים בני העיר. בשל הסכנה ליהודים אשכנזים לגור בירושלים, בעקבות החובות שהותיר אחריו רבי יהודה החסיד, לא התיישבו עולים אלה בה. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
מלחמות נפוליאון ומסע נפוליאון בארץ ישראל בשנת [[תקנ"ט]] הקשו על יהודי אירופה לעלות לארץ. | מלחמות נפוליאון ומסע נפוליאון בארץ ישראל בשנת [[תקנ"ט]] הקשו על יהודי אירופה לעלות לארץ. | ||
ב-[[תקס"א]] פרצה מחלוקת-דעות בהבנת מהות החסידות, בין ר' אברהם מקאליסק לבין אדמו"ר הזקן{{הערה|1= על יחסי רבי אברהם ואדמו"ר הזקן ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=50 שם, פרק ד', '''הר"א מקאליסק ואדמו"ר הזקן''']. {{PDF}}.}}, מחלוקת זו הביאה ליצירתה של קופה נפרדת לחסידי חב"ד{{הערה|1=שם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=56 פרק ה', '''ייסוד כולל נפרד לאנשי חב"ד''' עמ' כ"ט]. {{PDF}}.}} לעזיבתם של קבוצת חסידים מטבריה לחברון וליצירת קהילת חסידי חב"ד בה{{הערה|1=שם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=60 פרק ו', '''ייסוד יישוב חב"ד בחברון''', עמ' ל"ג.] {{PDF}}.}}. בעקבותיהם עלו חסידי חב"ד נוספים ותרמו לחיזוק משמעותי של היישוב היהודי בחברון שהתקיים עד ל[[מאורעות תרפ"ט]]. | ב-[[תקס"א]] פרצה מחלוקת-דעות בהבנת מהות החסידות, בין ר' אברהם מקאליסק לבין אדמו"ר הזקן{{הערה|1= על יחסי רבי אברהם ואדמו"ר הזקן ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=50 שם, פרק ד', '''הר"א מקאליסק ואדמו"ר הזקן''']. {{PDF}}.}}, מחלוקת זו הביאה ליצירתה של קופה נפרדת לחסידי חב"ד{{הערה|1=שם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=56 פרק ה', '''ייסוד כולל נפרד לאנשי חב"ד''' עמ' כ"ט]. {{PDF}}.}} לעזיבתם של קבוצת חסידים מטבריה לחברון וליצירת קהילת חסידי חב"ד בה{{הערה|1=שם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=60 פרק ו', '''ייסוד יישוב חב"ד בחברון''', עמ' ל"ג.] {{PDF}}.}}. בעקבותיהם עלו חסידי חב"ד נוספים ותרמו לחיזוק משמעותי של היישוב היהודי בחברון שהתקיים עד ל[[מאורעות תרפ"ט]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||