אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפך: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
מ (החלפת טקסט – " מ"מ" ב־" מכל מקום")
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 13: שורה 13:
גם בשורש הנבראים יש לדצ"ח מעלה על האדם (היינו, שגבוה מחלק הנשמה המלובש בגוף האדם), ומגודל ירידתם של הדצ"ח אתה יודע את עליונות שרשם. על פי הכלל: כל הגבוה גבוה יותר כשיורד יורד למטה יותר. והיינו, משום ששורש הדצ"ח הוא מ[[עולם התוהו]] שהוא גבוה מ[[עולם התיקון]], לכן בירידתם למטה בעולם הזה, הם למטה ממדריגת האדם. ואילו האדם - שרשו מעולם התיקון שלמטה מ"תוהו".
גם בשורש הנבראים יש לדצ"ח מעלה על האדם (היינו, שגבוה מחלק הנשמה המלובש בגוף האדם), ומגודל ירידתם של הדצ"ח אתה יודע את עליונות שרשם. על פי הכלל: כל הגבוה גבוה יותר כשיורד יורד למטה יותר. והיינו, משום ששורש הדצ"ח הוא מ[[עולם התוהו]] שהוא גבוה מ[[עולם התיקון]], לכן בירידתם למטה בעולם הזה, הם למטה ממדריגת האדם. ואילו האדם - שרשו מעולם התיקון שלמטה מ"תוהו".


לפיכך נחשב האדם אחור ביחס למעשי בראשית (דצ"ח) כפי שהם בשרשם ומקורם, וגם בריאתו למטה בדבר ה' היתה בסוף הבריאה, ומאמר "נעשה אדם" הוא מאמר האחרון שבכל המאמרות.
לפיכך נחשב האדם אחור ביחס למעשי בראשית (דצ"ח) כפי שהם בשרשם ומקורם, וגם בריאתו למטה בדבר ה' הייתה בסוף הבריאה, ומאמר "נעשה אדם" הוא מאמר האחרון שבכל המאמרות.


הדבר בא לידי ביטוי בעובדה שאעפ"י שהאדם הוא מסוג המדבר, הסוג הנעלה מבין הדצח"מ, מכל מקום, חיותו וקיומו הגשמי והרוחני תלוי ומושפע מהדצ"ח היינו, מהניצוץ האלקי שבדצ"ח. וכמ"ש: "כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם".
הדבר בא לידי ביטוי בעובדה שאף על פי שהאדם הוא מסוג המדבר, הסוג הנעלה מבין הדצח"מ, מכל מקום, חיותו וקיומו הגשמי והרוחני תלוי ומושפע מהדצ"ח היינו, מהניצוץ האלקי שבדצ"ח. וכמו שכתב: "כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם".


ואעפ"י שגם באדם יש "מוצא פי הוי'", ולמה לא יחיה על "מוצא פי הוי'" שבעצמו? אלא משום ש"מוצא פי ה'" שבמאכל גבוה מכל מקוםוצא פי הוי'" שבאדם.
ואף על פי שגם באדם יש "מוצא פי הוי'", ולמה לא יחיה על "מוצא פי הוי'" שבעצמו? אלא משום ש"מוצא פי ה'" שבמאכל גבוה מ"מוצא פי הוי'" שבאדם.


ועפ"י זה יתפרש הפסוק כדלהלן:
ועפ"י זה יתפרש הפסוק כדלהלן:
שורה 23: שורה 23:
א. האדם הוא אחור (אחרון) למעשי בראשית, שנברא אחרון - דבר המלמד על נחיתותו בבריאה, עד שכל חיותו וקיומו תלוי בדצ"ח - באכילה ושתיה וכו'. גם הניצוץ הא-לקי שבדצ"ח שהוא עיקר החיות שבו - כמו שכתוב "לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחי' האדם", הנה, ניצוץ זה גבוה מהניצוץ שבאדם, כי שורש הדצ"ח הוא בעולם התוהו שלמעלה מעולם התיקון, ואילו שורש האדם הוא מעולם התיקון.
א. האדם הוא אחור (אחרון) למעשי בראשית, שנברא אחרון - דבר המלמד על נחיתותו בבריאה, עד שכל חיותו וקיומו תלוי בדצ"ח - באכילה ושתיה וכו'. גם הניצוץ הא-לקי שבדצ"ח שהוא עיקר החיות שבו - כמו שכתוב "לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחי' האדם", הנה, ניצוץ זה גבוה מהניצוץ שבאדם, כי שורש הדצ"ח הוא בעולם התוהו שלמעלה מעולם התיקון, ואילו שורש האדם הוא מעולם התיקון.


ב. האדם הוא קדם (קודם במעלה) למעשי בראשית, כי הוא המעלה והמתקן את הדצ"ח מנפילתו, והעובדה שנברא בפועל "אחור למעשה בראשית" - האחרון לנבראים, הרי זה "כדי שימצא הכל מוכן לפניו". הכח שיש באדם לתקן את הדצ"ח נובע מהעובדה שבשורש דשורש העליון ביותר - האדם - הוא הנעלה ביותר, כי "ישראל עלו במחשבה", היינו, במדריגה העליונה ביותר שבמחשבה והכונה העליונה, והנשמה בעצמותה היא חלק א-לקה ממעל ממש, ולכן בכוחם לתקן את הבריאה.
ב. האדם הוא קדם (קודם במעלה) למעשי בראשית, כי הוא המעלה והמתקן את הדצ"ח מנפילתו, והעובדה שנברא בפועל "אחור למעשה בראשית" - האחרון לנבראים, הרי זה "כדי שימצא הכל מוכן לפניו". הכח שיש באדם לתקן את הדצ"ח נובע מהעובדה שבשורש דשורש העליון ביותר - האדם - הוא הנעלה ביותר, כי "ישראל עלו במחשבה", היינו, במדריגה העליונה ביותר שב[[מחשבה]] והכונה העליונה, והנשמה בעצמותה היא חלק א-לקה ממעל ממש, ולכן בכוחם לתקן את הבריאה.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 29: שורה 29:
*[[תורה אור]] דף טו עמוד ג ודף עד עמוד א.
*[[תורה אור]] דף טו עמוד ג ודף עד עמוד א.


[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]]
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

תפריט ניווט