עולם הבריאה: הבדלים בין גרסאות בדף

'''עולם הבריאה''' הוא השני מבין ארבעת העולמות [[אבי"ע]]: [[אצילות]], בריאה, [[יצירה]], [[עשיה]]. והוא הראשון מבין עולמות [[בי"ע]] שהם העולמות הנפרדים.  

התהוותו של עולם הבריאה מן [[עולם האצילות]] היא על ידי [[פרסא]] המעלמת ומסתרת על האור. משום כך עולם הבריאה נברא באופן של בריאת [[יש מאין]] מ[[עולם האצילות]]. אך אע"פ שהוא בבחינת נפרד ממקורו, מכל מקום, בעולם זה מורגש מקורו ([[עולם האצילות]]), ועל כן נקרא הוא בשם עולם הכסא ביחס ל[[עולם האצילות]] הנקרא בשם [[אדם]].

עולם זה הוא גם משכנם של ה[[מלאכים]] השכליים, העובדים את ה' באהבה ויראה שכלית, ובכללות נקרא הוא גם בשם [[עולם הנשמות]].

עולם הבריאה הוא השלב הראשון בירידת העולמות מ[[עולם האצילות]] (בו שוכן [[אור אין סוף]] בגילוי מכיון שהוא נמצא ב[[ביטול]] גמור כל הזמן), אל [[עולם העשיה]] שהוא העולם הנפרד ביותר, שתחתיו הוא מדור ה[[חיצונים]] וה[[קליפות]]. וככל שהעולמות יורדים כן מצטמצם האור האלוקי שבהם, והם נעשים בבחינת [[ישות]].

בפרטות, הירידה מעולם ה[[אצילות]] לעולם הבריאה הוא צמצום גדול בדרך של [[אין ערוך]], שכן הירידה של האור מעולם האצילות לעולם הבריאה היא באמצעות [[פרסא]], כלומר, מסך המסתיר את האור. ה[[פרסא]] מסתירה את האור של עולם האצילות, והאור היורד לעולם הבריאה הוא {{מונחון|אור של תולדה|כאור שהופחתה עוצמתו לאחר שעבר וילון עבה, עד שהוא כאור חדש לגמרי}}. מצד ההסתר של ה[[פרסא]], עולם הבריאה הוא עולם נפרד, ונחשב הוא כ[[יש מאין]] ביחס ל[[עולם האצילות]].

ומצד שני, בעולם זה עדיין מורגש המקור המהווה ([[עולם האצילות]]), ונקרא הוא בשם עולם הכסא, ביחס לגילוי של [[עולם האצילות]].

כמו כן אף שבכללות נחשב עולם האצילות ל[[עלמא דאתכסיא]] לעומת עולמות בי"ע שהם בבחינת [[עלמא דאתגליא]], הרי שבפרטות (לגבי עולמות [[בי"ע]]) גם עולם הבריאה נחשב עלמא דאתכסיא, שכן עדיין אינו בא לידי גילוי. ומשום כך אנו אומרים: "יוצר אור ובורא חושך", שעולם הבריאה הוא עדיין בבחינת חושך, לעומת עולם היצירה שהוא בבחינת אור.

ראשית ההתחלקות לברואים נפרדים היא לארבע מחנות, והוא בין ב[[מלאכים]] והן ב[[נשמות]], וכל אחד מן ארבע מחנות אלו מתחלק לשלושה פרקים. וכך המלאכים נמשכים מ[[י"ב בקר]] שהם בחינת ה[[מרכבה]]. והנשמות נמשכות מ[[י"ב השבטים]]. כל בחינות אלו יונקות מ[[י"ב גבולי אלכסון]] של [[זעיר אנפין]] של עולם האצילות.

כלומר, הספירות בעולם האצילות הם כמו מים שקופים המונחים בכלים מצויירים בצבעים שונים. הנה, אף שהמים נראים בצבעים שונים, מ"מ, הם אותם המים. אולם לאחר הכלי, מי שעומד תחתיו רואה רק את הצבע, ולכן '''לגביו''' זה ממש מים צבועים. ואותו הדבר באצילות אין ההתלבשות משנה את האורות, אך כלפי בריאה, הרי זה כאילו נשתנה לגמרי.

בכל עולם מתגלה בחינה אחת מה[[פרצוף|פרצופים]] של [[עולם האצילות]]. ונאמר כי "אמא עילאה מקננא בתלת ספירן בכורסיא", כלומר, שבעולם הבריאה מתגלה בחינת אמא עילאה, שהיא פרצוף ספירת ה[[בינה]] של עולם האצילות. וזאת משום שבכללות עולם הבריאה הוא בבחינה [[בינה]] והתפשטות, לעומת עולם האצילות שהוא בבחינת [[חכמה]] וב[[יטול]].

ה[[מלאכים]] של עולם הבריאה הם מלאכים שכלים. מלאכים אלו נקראים בשם [[שרפים]].

מדור נשמות הצדיקים הוא בעולם הבריאה. כתוב ב[[תיקוני זוהר|תיקונים]] ש"אימא עילאה מקננא בתלת ספירן בכרסיא" שהוא עולם הבריאה, ולכן הוא מדור נשמות הצדיקים עובדי השם ב[[יראה|דחילו]] ו[[אהבה|רחימו]] שנמשכו מהתבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא.

עולם הבריאה הוא בחינת [[יחודא תתאה]], שבו הבריאה שבטלה ומיוחדת בקדוש ברוך הוא היא, כפי שמתוארת בתפילה - "וצבא השמים לך משתחוים". כלומר, שביטול והשתחוואה זו של צבא השמים לקדוש ברוך הוא - הם באופן של "[[יש מי שבטל]]", והיינו, שאע"פ שבטל, מ"מ, נותר מציאות לעצמו.

גם המלאכים של עולם הבריאה הם בבחינת מהות ומציאות נפרדת מאלקות, ואף על פי שהם בטלים ומשתחוים כלפיו - מכל מקום מהותם ועצמותם של המלאכים הוא בבחינת כיסוי והסתר לאלופו של עולם, שהוא אין עוד מלבדו ממש, בבחינת [[יחודא עילאה]]. וכיון שאינם בטלים במציאות מעוצם השגתם, זה מראה על כך שהם מציאות של יש.

*'''עולם הנשמות''' - הואיל וה[[נשמות]] נחצבו מתחת ל[[כסא הכבוד]] בעולם הבריאה. טעם הדבר שמקור הנשמות הוא בעולם זה, שכן עולם זה הוא בבחינת פנימית, ולכן ה[[נשמות]] שהם מבחינה פנימית נמשכות מעולם זה.