שרה אמנו: הבדלים בין גרסאות בדף

נולדה בשנת אלף תתקנ"ח לבריאת העולם הייתה אשתו של אברהם אבינו ואמו של יצחק.

המדרש מספר שבזכות שרה הייתה ברכה בעיסה, לא מש ענן מעל לאהלה, ולא נכבה הנר. כשנפטרה פסקו הניסים האלה, אך כש[[יצחק]] נשא את [[רבקה]] חזרו הניסים.

מציגו אצל שרה אמנו, שאצלה היה "נר דלוק מערב שבת לערב שבת". הרבי מסביר כי המשמעות של הדבר הוא, שאור הנר ככל ימי השבוע ("מערב שבת לערב שבת") קשור ונלקח מהאור דנרות שבת קודש.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] עמ' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16036&hilite=5c141dde-4032-405f-8595-27f9b012cb06&st=%D7%A9%D7%A8%D7%94+%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95 g עמ' 701.].}}

ימי.. " או "(ימי) שני חיי גו'", ואם כן גם כאן

ה"טוב" של כל שנותי' היתה באופן שווה.  

לאחרי שבאה "אל הארץ אשר אראך", ולאידך - בקכ"ז שנה אלו נכלל גם הזמן שהיתה בבית פרעה וכן בבית אבימלך וכו'.  

הרבי מבאר כי התירוץ פשוט, ש"חיי שרה" פירושו - הענינים שבהם חייתה שרה, ו"חיי שרה" היו "שוין לטובה", במשך כל שנותיה שהרי מובן, שהמשמעות האמיתית של "חיי שרה" לא היו חיי הגוף שלה (אכילה

ושינה וכיו"ב), שהרי דלא בענינים אלו "חייתה" שרה אמנו. ופשיטא, כאשר היתה בבית

שלה, החל מג' המצוות המיוחדות לנשי ישראל, כמובא בפרש"י - "נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל" (כמבואר במפרשים" שהם כנגד שלושת המצוות דהדלקת נר שבת, חלה ונדה). וחיים אלו היו "שוין לטובה" כל רגע ורגע בהיותה עלי אדמות וזוהי ההדגשה ויהיו חיי שרה גו'" - דאף שימי ושני שרה, כללו הרבה חילוקים ושינויים במעמדה ומצבה, אבל "חיי שרה" היו באופן שוה במשך כל ימי חייה, "כולן שווין לטובה

[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]