קרבנות: הבדלים בין גרסאות בדף

בנוגע לענינו של [[מזבח]] אמרו חז״ל,<REF>[[כתובות]] י, ב.</REF> — ״מזבח, מזיח ומזין, מחבב מכפר״, כלומר: מזיח גזירות (רעות מעל ישראל): מזין, בזכות הקורבנות העולם נזון, שהקורבנות באין מן המזון וגורמיו לו ברכה; מחבב. את ישראל אל אביהם, ומכפר עונות. את חלוקת ארבעה מינים אלו, מסביר הרבי<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=227 בהל' בית הבחירה להרמב"ם עמ' קצח]</REF>: ארבעה דברים אלו מתחלקים, בכללות, לשלשה סוגים: א) '''מזין''' — השפעת מזון לעולם, ב) '''מזיח ומכפר''' — ביטול ענינים בלתי רצויים מעל ישראל (גזירות ועונות). ג) '''מחבב''' את ישראל אל אביהם.

חלוקה כזו של ״ארבעה שהן שלשה״ אנו מוצאים גם בחלוקת הקורבנות (על המזבח) למיניהם — שהרמב״ם<REF>הל׳ מעשה הקורבנות פ״א ה״ב.</REF> מחלק את הקורבנות ל״ארבעה מינין, עולה וחטאת ואשם ושלמים״, ואילו במדרש<REF>מדרש תדשא (הנקרא ג״כ ברייתא דר״פ בן יאיר) פי"ב׳. ס׳ רזיאל המלאך (בשינויים קלים).</REF> מצינו שמחלקם לשלשה — ״עולה שלמים וחטאת״. ומובן שאין כאן סתירה, כי חטאת ואשם תוכנם אחד, שניהם באים לכפרה.

על פי זה - מסביר [[הרבי]], יש לומר, ששלש פעולות אלו שבקורבנות, מכוונות כנגד שלשה סוגים אלו שבקורבנות: [[שלמים]], שיש בהם אכילת בעלים, הם כנגד זה שהמזבח (קורבנות) ״מזין״ את העולם, דכשם שהבעלים זוכים באכילתם זו- שהיא אכילה גשמית, מזון הגוף' על ידי הקרבת קורבן לה׳, כך ״בזכות הקורבנות העולם נזון״-, חטאת (ואשם) שבאו לכפרה — היינו ״מזיח... מכפר״. וה[[עולה]], שהיא כליל לה׳, ענינה "לחבב ישראל אל אביהם״״,<REF>להעיר שעולה דורון הוא — זבחים ז, ב.</REF> וכלשון המדרש, ש״העולה נקרבת לכבוד הקב"ה בלבד. אבל השלמים והחטאת בעד (כנגד) עצמנו״, כלומר, השלמים והחטאת באים גם לתועלת המקריב - או בשביל קבלת מזון, או כדי לבטל ענינים בלתי רצויים, משא״כ העולה באה רק ״לכבוד הקב״ה בלבד״, ועל ידה מתחבבים ישראל אל אביהם שבשמים.