39,916
עריכות
איוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " ," ב־","
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – " ," ב־",") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בכל מקרה, הריהו דמות הכתובה בתורת ה', והוא וכן כל הכתוב אודותו, הרי אלו דברי אלקים חיים - תורת אמת, ואין מקרא יוצא מדי פשוטו, הרי בודאי שקיומו של איוב וכל המסופר אודותו - אינה עובדה המוטלת בספק, והדיון אינו אלא, האם איוב הוא מציאות בעלת ערך בפני עצמו, או שמא לא נברא אלא לשמש כ[[משל]] וכהוראה לבני ישראל בעבודתם את ה'. כך או כך, מכיון שמסופר עליו ב[[תורה]] - תורה מלשון הוראה, הרי זה בא ללמדנו לעבוד את ה'. | בכל מקרה, הריהו דמות הכתובה בתורת ה', והוא וכן כל הכתוב אודותו, הרי אלו דברי אלקים חיים - תורת אמת, ואין מקרא יוצא מדי פשוטו, הרי בודאי שקיומו של איוב וכל המסופר אודותו - אינה עובדה המוטלת בספק, והדיון אינו אלא, האם איוב הוא מציאות בעלת ערך בפני עצמו, או שמא לא נברא אלא לשמש כ[[משל]] וכהוראה לבני ישראל בעבודתם את ה'. כך או כך, מכיון שמסופר עליו ב[[תורה]] - תורה מלשון הוראה, הרי זה בא ללמדנו לעבוד את ה'. | ||
צדקותו של איוב היתה גדולה ביותר, וחז"ל הפליגו בשבחו ואמרו: ש{{ציטוטון|הטעימו הקב"ה לאיוב מעין [[עולם הבא]]}}, ועוד שבכמה ענינים נאמר בתורה שבחים באיוב יותר מב[[אברהם אבינו]], ועד כדי כך שהדבר התבטא גם בהצלחה מופלגת בגשמיות. ולא זו בלבד, אלא שגם {{ציטוטון|כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך}} , כי "היה איש תם וישר וירא אלקים וסר מרע". ודייקו רז"ל בלשונם - פרוטה, שבזה אין הכמות קובעת, כי אם ממי באה הפרוטה. | צדקותו של איוב היתה גדולה ביותר, וחז"ל הפליגו בשבחו ואמרו: ש{{ציטוטון|הטעימו הקב"ה לאיוב מעין [[עולם הבא]]}}, ועוד שבכמה ענינים נאמר בתורה שבחים באיוב יותר מב[[אברהם אבינו]], ועד כדי כך שהדבר התבטא גם בהצלחה מופלגת בגשמיות. ולא זו בלבד, אלא שגם {{ציטוטון|כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך}}, כי "היה איש תם וישר וירא אלקים וסר מרע". ודייקו רז"ל בלשונם - פרוטה, שבזה אין הכמות קובעת, כי אם ממי באה הפרוטה. | ||
אלא שבענין ההטעמה [[מעין עולם הבא]], לא הגיע למעלת ה[[אבות]], כמבואר בתוספות<REF> [[ד"ה]] שלושה, מס' [[בבא בתרא]] יז א.</REF> מגודל צידקותו, הנה בכל פעם שבניו סיימו לעשות משתה, היה מקדשם ומקריב [[קרבנות]] בשביל כל אחד מהם, באומרו: "אולי חטאו בני וגו' בלבבם" בעת משתה היין. ומזה נלמדה ההלכה בדבר [[תענית בה"ב]] לאחר כל חג. | אלא שבענין ההטעמה [[מעין עולם הבא]], לא הגיע למעלת ה[[אבות]], כמבואר בתוספות<REF> [[ד"ה]] שלושה, מס' [[בבא בתרא]] יז א.</REF> מגודל צידקותו, הנה בכל פעם שבניו סיימו לעשות משתה, היה מקדשם ומקריב [[קרבנות]] בשביל כל אחד מהם, באומרו: "אולי חטאו בני וגו' בלבבם" בעת משתה היין. ומזה נלמדה ההלכה בדבר [[תענית בה"ב]] לאחר כל חג. | ||