השקה: הבדלים בין גרסאות בדף

'''השקה''' היא כינוי בהלכות [[מקווה|מקוואות]], לדרך מיוחדת להכשיר מקווה פסולה על ידי השקתה וחיבורה למקווה כשרה. יש שנוהגים להשיק את המקווה לרגע קט, שבכך די מעיקר הדין לפי רוב הראשונים{{הערה|ראה תוספות במכות דף ד ע"א, ודלא כרש"י שם}}, אך מנהג חב"ד להדר להשאיר את נקב ההשקה פתוח במשך זמן הטבילה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&hilite=8e1d90eb-9f5b-40df-853227b229ca37eb&st=%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%94&pgnum=102 שערי הלכה ומנהג] עמ' קה].}}.

אדמו"ר הצמח צדק כותב על דברי הרשב"א שהם "צריכים עיון גדול", שהרי מקור דברי הרשב״א הוא מדברי הר"ש{{הערה|פרק ו' משנה ח'}} גבי מטהרין את המקוואות, ושם מדובר שמי ההשקה רואין את האויר, שהרי שם מדובר בהשקת שני מקורות מים על ידי צינור המחברן ומשיק את זרם המים זה לזה, והסלון המחבר שני

על פי מהלך זה, מוסיף הצמח צדק ומחלק בין השקת שני מקוואות ששניהם חסרים ורק בצירוף שניהם יש ארבעים סאה, לבין השקת מקווה חסרה למקווה שיש בה ארבעים סאה, חילוק המבוסס על דברי המרדכי{{הערה|מובא בבית יוסף סימן ר"א שני דפים לפני הסוף}} כאשר אנו רוצים להכשיר שני מקואות חסרות, עלינו לתת להם דין כאילו שניהם אחד ולכן עלינו לתת להם חיבור של "קליפת השום", שהוא על ידי ששניהם מחוברים זה לזה מלמעלה ופני שניהם רואים את האויר יחד, אך כאשר רוצים להכשיר מקוה חסרה בחיבורה למקווה אחרת שהיא כבר מליאה, אז אין צורך בדין "איחוד מקוואות" הנותן להם דין כמקווה אחת, מכיוון שיש כאן כבר את דין המקווה, אלא שאנו רוצים להעביר אותו למקווה השניה, ובמקרה כזה, די בדין "השקה", שהוא בהשקה של חוט השערה.