עיר מקלט: הבדלים בין גרסאות בדף

'''עִיר מִקְלָט''' היא עיר שאליה צריך לברוח, על פי ה[[תורה]], אדם שהרג אדם אחר ב[[שוגג]]. השהייה בעיר נועדה לשתי מטרות: הצלת ההורג מפני נקמתו של [[נקמת דם|גואל הדם]], ועונש על כך שהרג אדם כתוצאה מחוסר זהירות. מן הטעם השני, הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג. על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט ב[[ארץ ישראל]] הינה מצוות עשה. <ref>ספר המצות להרמב"ם - מצות עשה קפב, רמב"ם יד החזקה - הלכות רוצח ושמירת נפש ח' א', סמ"ג - מצות עשה עו, ספר החינוך - מצווה תקכ.</ref>

מצוות עשה מהתורה לייחד{{הערה|בכלל המצווה הוא גם להכין את ערי המקלט.}} ערי מקלט. וכך מופיע{{הערה|מצוות ערי מקלט מופיעה פעם נוספת בתורה ב[[ספר במדבר]], פרק ל"ה, יג.}} ב[[פרשת שופטים]], פרק י"ט, א: {{ציטוטון|כִּי-יַכְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ אֶת-אַרְצָם; וִירִשְׁתָּם, וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם.  ב שָׁלוֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ: בְּתוֹךְ אַרְצְךָ--אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ.  ג תָּכִין לְךָ, הַדֶּרֶךְ, וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת-גְּבוּל אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ; וְהָיָה, לָנוּס שָׁמָּה כָּל-רֹצֵחַ.  ד וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ, אֲשֶׁר-יָנוּס שָׁמָּה וָחָי: אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת-רֵעֵהוּ בִּבְלִי-דַעַת, וְהוּא לֹא-שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם.  ה וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר, לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ וּמָצָא אֶת-רֵעֵהוּ וָמֵת: הוּא, יָנוּס אֶל-אַחַת הֶעָרִים-הָאֵלֶּה--וָחָי.  ו פֶּן-יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ, כִּי-יֵחַם לְבָבוֹ, וְהִשִּׂיגוֹ כִּי-יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ, וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ; וְלוֹ, אֵין מִשְׁפַּט-מָוֶת, כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ, מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.  ז עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר: שָׁלֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ}}.

{{ציטוט צף|כשם שבגשמיות הרי נוסף לכך שהדרכים לערי מקלט היו מתוקנות ורחבות כדי להקל על הרוצח להמלט לערי מקלט - היה קבוע בכל פרשת דרכים שלט להורות את הדרך להמלט. כך גם ברוחניות: נוסף על כך שהדרך לדברי תורה היא קלה ורחבה - מדריך הקב"ה לאיזה כיוון ללכת.

. .וזו התפקיד המוטל על כל אחד ואחד: להתיצב בפרשת דרכים, ולקרוא "מקלט, מקלט", להורות את הדרך ללכת בה. למרות שמתוך כך הוא נמצא כל העת בפרשת דרכים, במקום בו קיימת דרך המובילה לצד שמאל, אין לו להתרשם מכך, שכן דווקא על ידי כך הוא מבצע את התפקיד המוטל עליו.

. .זו המשימה . .לקרוא: "מקלט, מקלט" להורות הדרך לחיים וטוב, להיות שלטים מורי דרך אך שלטים '''חיים''', ולא שלטי אבן התקועים במקום, ללכת בחיוניות ולהורות לכל אחד הדרך למקלט.|קטעים משיחת הרבי, לקוטי שיחות חלק ב' פרשת ואתחנן}}

כאשר הרוצח היה מגיע אל העיר, היו זקני העיר חוקרים את אופי הרצח. אם הרצח נעשה במזיד, היו הזקנים מוסרים את הרוצח לידי [[בית דין (הלכה)|בית דין]] על מנת לדונו ולעונשו כראוי לו. לעומת זאת, אם הרצח היה בשוגג, כלשון הכתוב: "בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם", היה על הרוצח להתיישב בעיר המקלט עד מותו של ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] באותה תקופה, ואסור היה להורגו. לאחר שמת הכהן הגדול, רשאי היה הרוצח לשוב לעירו. (לפיכך מסופר בתלמוד שאמותיהם של הכהנים הגדולים, היו מחלקות מיני מזון לשוהים בערי המקלט, שלא יתפללו על מות בניהם). אם הרוצח יצא מעירו לפני תום הזמן, לגואל הדם מותר להורגו ללא משפט. העונש של שהיה בעיר המקלט נקראת "גלות".

בספר יהושע (כ' א'-ט') מסופר שישראל הקדישו שלוש ערי מקלט נוספים: את קֶדֶש בהרי נפתלי, את [[שכם|שְׁכֶם]] בהר אפרים, ואת [[קרית ארבע|קִרְיַת אַרְבַּע]] ([[חברון]]) בנחלת שבט יהודה.

על פי דעת [[אביי]] ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] (מסכת מכות דף י' עמוד א') כל ארבעים ושמונה ערי הלוויים היו ערי מקלט, אלא ששש הערים משמשות הגנה גם למי שברח אל העיר מבלי שידע כי היא עיר מקלט עבורו, מה שאין כן בארבעים ושתיים הנותרות. גם [[הרמב"ם]] פסק כך, כפי שכתב "כל ערי הלוויים קולטות וכל אחת מהן עיר מקלט היא. שנאמר "ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר ...כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר" - הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט" (הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ח' הלכה ט'), אולם כבר הרמב"ן<ref>על [[במדבר]] ל"ה י"ד, בסוף דבריו.</ref> עמד על כך שפרשנות זו נוגדת את פשטי המקראות, לפיהן לא היו אלא שש ערי מקלט. על פי [[הרדב"ז]] דבריו מתאימים להלכה המתוארת ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].

ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] יתווספו שלוש ערים נוספות על השישה, כפי שמופיע במקרא{{הערה|דברים, יט, ח.}}: {{ציטוטון|וְאִם-יַרְחִיב ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ; וְנָתַן לְךָ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ. ט כִּי-תִשְׁמֹר אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹקֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, כָּל-הַיָּמִים--וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים}}{{הערה|רש"י על הפסוק מבהיר שבסה"כ יהיו תשע ערים}}, עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.

המפרשים{{הערה|שער המצוות על הפסוק וכן הש"ך על הפסוק, השל"ה בית דוד, כד, ע"א.}} דנים בשאלה מדוע יצטרכו ערי מקלט בגאולה, בזמן עליו נאמר "לא ישא גוי אל חרב" כך שלא יהיו רוצחים אפילו בשגגה{{הערה|בשער המצוות הנ"ל מקשה גם שבגאולה לא יהיה מוות.}}.

הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות, חלק כ"ד עמ' 107. ושם דוחה את שאר תירוצי המפרשים.}} זאת בכך שהבריחה לערי מקלט תהיה של הרוצחים בזמן הגלות והרדיפה של גואל הדם אינה בגלל ש"חם ליבו"{{הערה|מפני שבגאולה לא יהיה קנאה ותחרות".}}, אלא מכיון שרדיפת גואל הדם הינה מצווה מהתורה{{הערה|תפארת ישראל למשנה מסכת מכות מבאר שזו מצווה ובכאלה מקונות התורה קראה לזה רשות.}}.

ה[[רמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|פרק י"א, ב.}} מביא את מצוות ערי מקלט כראיה נוספת{{הערה|בנוסף להוכחות מפרשת ניצבים ומפרשת בלעם שהביא בהלכה הקודמת לה.}} לגאולה. הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ד עמ' 114.}} את הצורך בראיה הנוספת מכיוון שבכך מחמיר דינו של המכחיש את הגאולה, מכיוון שעל מצווה בתורה אי אפשר לומר שתשתנה או שהיא לא כפשוטה.

*נחמה גרייזמן, [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=1060 '''מקלט רוחני'''] {{חב}}

[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]