שמחה זילברשטרום: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
 
(38 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אבל יד החמשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת אבל שהתפרסמה ב[[בטאון חב"ד]] לאחר [[רצח יד החמישה|הרצח]]]]
[[קובץ:אבל יד החמשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת אבל שהתפרסמה ב[[בטאון חב"ד]] לאחר [[רצח יד החמישה|הרצח]]]]


ה[[תמים]] '''שמחה זילברשטרום''' היה בוגר ישיבות '[[תומכי תמימים]]' ומדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], שנרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון' באירוע '[[רצח יד החמישה]]', ב[[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]].
ה[[תמים]] '''שמחה זילברשטרום''' ([[י"ז במנחם אב]] [[תרצ"א]] – [[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]]) היה בוגר ישיבות '[[תומכי תמימים]]' ומדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], שנרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון' באירוע '[[רצח יד החמישה]]'.


==תולדות חייו==
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז במנחם אב]] [[תרצ"א]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום|בנימין נחום]] ולאמו מרת פראדל (כהן) ע"ה זילברשטרום{{הערה|נכדתו של הבז"ך לבונה - רבי בנימין זאב הכהן.}}.  
נולד ב[[י"ז במנחם אב]] [[תרצ"א]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב בנימין נחום זילברשטרום ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום{{הערה|נכדתו של הבז"ך לבונה - רבי בנימין זאב הכהן.}}.


בילדותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים בעיר הולדתו, וכשהתחילה [[מלחמת העולם השניה]], החל לנדוד יחד עם משפחתו, עד שהגיע לצרפת, משם עשה את דרכו באניה לארץ ישראל יחד עם אמו ואחיותיו בשנת [[תש"ה]]. יחד עמו באניה נסע גם האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, רבי [[צבי הירש רוזנבוים]].
בילדותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים בעיר הולדתו, וכשהתחילה [[מלחמת העולם השנייה]], החל לנדוד יחד עם משפחתו, עד שהגיע לצרפת, משם עשה את דרכו באניה לארץ ישראל יחד עם אמו ואחיותיו בשנת [[תש"ה]]. יחד עמו באניה נסע גם האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, רבי [[צבי הירש רוזנבוים]].


משפחתו קבע את מקום מגוריה ב[[כפר חב"ד]], והוא נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. עם השלמת חוק לימודיו, החל לשמש כמדריך ראשי ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ומידי תקופה היה נוסע למרכז הקליטה 'עליית הנוער' בירושלים, ובהשפעתו הלבבית היה משכנע ילדים לבוא ללמוד בבית הספר למאכה בכפר חב"ד.
משפחתו קבע את מקום מגוריה ב[[כפר חב"ד]], והוא נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. עם השלמת חוק לימודיו, החל לשמש כמדריך ראשי ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד, ומידי תקופה היה נוסע למרכז הקליטה 'עליית הנוער' בירושלים, ובהשפעתו הלבבית היה משכנע ילדים לבוא ללמוד בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.
 
חיבר את הניגון "[[הרבי שלנו (ניגון)|הרבי שלנו]]".


==הרצח בבית הספר למלאכה==
==הרצח בבית הספר למלאכה==
{{ערך מורחב|ערך=[[רצח יד החמישה]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[רצח יד החמישה]]}}
בעת תפילת ערבית של [[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]], הסתננה קבוצת מחבלים ערבים-מצריים לשטח [[כפר חב"ד]], וחדרה ל[[בית הכנסת]] של [[בית הספר למלאכה]], המחבלים המסתננים כיבו את האורות, ופתחו באש לעבר הילדים והמדריכים. כתוצאה מהירי נפצעו רבים מאנשי המוסד ששהו בחדר באותו זמן, ונהרגו חמישה ילדים חניכי בית הספר במקום, ומחנכם - הת' שמחה זילברשטרום, שהתנפל על היורים, ומנע בגופו את המשך הירי{{הערה|1=כך נקבע על ידי הרופאים במכון הפתולוגי באבו כביר, על פי [http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=19472 עדות אחיו, ר' [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]].}}.  
בעת [[תפילת ערבית]] של [[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]], הסתננה קבוצת מחבלים ערבים-מצרים לשטח [[כפר חב"ד]], וחדרה ל[[בית הכנסת]] של [[בית הספר למלאכה]], המחבלים המסתננים כיבו את האורות, ופתחו באש לעבר הילדים והמדריכים. כתוצאה מהירי נפצעו רבים מאנשי המוסד ששהו בחדר באותו זמן, ונהרגו חמישה ילדים חניכי בית הספר במקום, ומחנכם - הת' שמחה זילברשטרום, שהתנפל על היורים, ומנע בגופו את המשך הירי{{הערה|1=כך נקבע על ידי הרופאים במכון הפתולוגי באבו כביר, על פי [http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=19472 עדות אחיו, ר' אהרן מרדכי זילברשטרום].}}.


למחרת, לאחר בדיקה חיצונית של הגופה במכון הפתולוגי באבו כביר, נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר המנוחות ב[[ירושלים]], לצד שניים מתלמידיו, כשאת הארונות מלווים אלפי אנשים, ובהם אישי ציבור ונכבדים רבים.
למחרת, לאחר בדיקה חיצונית של הגופה במכון הפתולוגי באבו כביר, נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר המנוחות ב[[ירושלים]], לצד שניים מתלמידיו, כשאת הארונות מלווים אלפי אנשים, ובהם אישי ציבור ונכבדים רבים.


==משפחתו==
==משפחתו ==
'''אחיו:'''
'''אחיו:'''
*'''[[אהרן מרדכי זילברשטרום]]''' (ז"ל).
*'''[[אהרן מרדכי זילברשטרום]]''' נפטר י"ז תמוז תשע"ב
*'''יעקב זאב זילברשטרום'''.
*''' זאב יעקב זילברשטרום - נפטר ג אייר תשס"ו
*'''אליהו פרץ זילברשטרום''' - [[ירושלים]].
*'''[[אליהו פרץ זילברשטרום]]''' - [[ירושלים]].
*'''רחל לוי''' - אשת הרב בן ציון, ירושלים (ז"ל).
*'''רחל לוי''' - אשת הרב בן ציון - נפטרה א מנחם אב תשס"ט.
*'''שרה רות זילברשטרום''' (ז"ל).
*'''שרה רות זילברשטרום - נפטרה כ"א תמוז תשנ"ה.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*מבוא ל[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] - חלק י"ג.
*מבוא ל[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] - חלק י"ג.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=70155 כך חולקו כספי שמחה זילברשטרום]''' - אתר COL.
*'''[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=70155 כך חולקו כספי שמחה זילברשטרום]''' - אתר COL.
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/12/267450210155.html כתבתו של שניאור זלמן ברגר אחרי פטירת אחיו, ר' אהרן מרדכי]''' - [[שבועון 'בית משיח']].
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/12/267450210155.html כתבתו של שניאור זלמן ברגר אחרי פטירת אחיו, ר' אהרן מרדכי]''' - [[שבועון בית משיח]].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ |זילברשטרום שמחה]]
{{מיון רגיל:זילברשטרום שמחה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|זילברשטרום שמחה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|זילברשטרום שמחה]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות|זילברשטרום שמחה]]
[[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשט"ז]]
משתמש אלמוני

תפריט ניווט