19,457
עריכות
יונה הנביא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
(←נינווה) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ב[[תלמוד ירושלמי]] מובא, שיונה בן אמיתי שאב רוח הקודש משמחת בית השואבה, ומקדים לזה "יונה בן אמיתי מעולי רגלים היה". | ב[[תלמוד ירושלמי]] מובא, שיונה בן אמיתי שאב רוח הקודש משמחת בית השואבה, ומקדים לזה "יונה בן אמיתי מעולי רגלים היה". | ||
הרבי מקשה, כי לכאורה אינו מובן כלל – למאי נפקא-מינה? הרי כוונת הירושלמי היא לספר ש"למה נקרא שמה בית שואבה שמשם שואבים רוח הקודש", ומשם שאב יונה בן אמיתי את נבואתו, ולמאי נפקא מינה אם הי' "מעולי רגלים" או לא, ובפרט הדבר מובן בפשטות – דכיון שיונה בן אמיתי השתתף ב[[שמחת בית השואבה]], שהשאיבה היתה במעיין השילוח – מסתמא עלה גם "לראות את פני ה'" | הרבי מקשה, כי לכאורה אינו מובן כלל – למאי נפקא-מינה? הרי כוונת הירושלמי היא לספר ש"למה נקרא שמה בית שואבה שמשם שואבים רוח הקודש", ומשם שאב יונה בן אמיתי את נבואתו, ולמאי נפקא מינה אם הי' "מעולי רגלים" או לא, ובפרט הדבר מובן בפשטות – דכיון שיונה בן אמיתי השתתף ב[[שמחת בית השואבה]], שהשאיבה היתה במעיין השילוח – מסתמא עלה גם "לראות את פני ה'" ב[[בית המקדש]]. | ||
בהכרח לומר, - אומר הרבי שענין העליה לרגל הוא הקדמה להענין ד{{ציטוטון|ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה}}, "שמשם שואבים רוח הקודש", כדלקמן. | בהכרח לומר, - אומר הרבי שענין העליה לרגל הוא הקדמה להענין ד{{ציטוטון|ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה}}, "שמשם שואבים רוח הקודש", כדלקמן. | ||
===עניין העלייה לרגל=== | ===עניין העלייה לרגל=== | ||
כדי להבין זאת, מקדים הרבי ביאור ענין העליה לרגל – בעבודת האדם: קריאת הימים-טובים בשם "רגלים" – "שלש רגלים תחוג גו'" | כדי להבין זאת, מקדים הרבי ביאור ענין העליה לרגל – בעבודת האדם: קריאת הימים-טובים בשם "רגלים" – "שלש רגלים תחוג גו'" – היא מפני שהעליה "לראות את פני ה'" צריכה להיות ברגל דוקא. | ||
ואין זה "מליצה" בלבד, שהליכה סתם היא ברגל, אלא זהו ענין הנוגע להלכה – כדאיתא במ[[שנה]] "איזהו קטן {{הערה|שפטור מראיה}}, כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית, שנאמר שלש רגלים", "הראוי לעלות ברגליו חייב הכתוב", וכן בגמרא – "חיגר ברגלו אחת פטור מן הראי' שנאמר רגלים", "רגלים פרט לחיגר". | ואין זה "מליצה" בלבד, שהליכה סתם היא ברגל, אלא זהו ענין הנוגע להלכה – כדאיתא במ[[שנה]] "איזהו קטן {{הערה|שפטור מראיה}}, כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית, שנאמר שלש רגלים", "הראוי לעלות ברגליו חייב הכתוב", וכן בגמרא – "חיגר ברגלו אחת פטור מן הראי' שנאמר רגלים", "רגלים פרט לחיגר". | ||