רעווא דרעווין (בשבת): הבדלים בין גרסאות בדף

ענין המנוחה של ליל שבת היא מנוחה ממלאכה, המנוחה של יום השבת היא נעלית יותר, וענינה הוא עצם עניין ה[[מנוחה]], ללא כל קשר עם מנוחה '''ממלאכה''' (כי המנוחה דמלאכה היתה כבר בליל שבת), ובזה עצמו ישנו עילוי במנוחה בזמן של 'רעווא דרעווין', שמסמל את תכלית השלימות בעניין המנוחה: "מנוחה שלימה", "מאתך היא מנוחתם"{{הערה|1=לשון תפילת שמונה עשרה במנחת השבת.}} - זמן שהוא מעין [[הגאולה]] העתידה לבוא, בו תהיה השלימות האמיתית בענין המנוחה{{הערה|1=שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה תשמ"ג.}}.

בפיוט '[[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]' העוסק במהותו של זמן זה על פי פנימיות התורה נאמר כי מפני גודל מעלתו של זמן זה, 'המלך', כלומר הקב"ה נמצא בגילוי ("דביה מלכא בגילופין"), ולכן בזמן זה מתגלה הרצון האלוקי הפנימי בבני ישראל, ומתבטלים כל הדינים המקטרגים על מעשיהם הרעים של בני ישראל ("דביה רעוא ולית זעפין"){{הערה|1=שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז.}}.

החסידים נוהגים מידי שבת לנצל זמן מיוחד זה לעריכת [[סדר ניגונים]], בו מנגנים [[ניגוני התעוררות]], וחוזרים [[מאמר]] שנאמר על ידי [[הרבי]].

*[[סעודה שלישית]].