טבריה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,608 בתים ,  13 יוני
מ
←‏מוסדות חב"ד בעיר: קישורים פנימיים
מ (שוחזר מעריכות של 46.121.16.79 (שיחה) לעריכה האחרונה של מנוח)
מ (←‏מוסדות חב"ד בעיר: קישורים פנימיים)
(58 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ: טבריה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טבריה במבט אוירי]][[קובץ: טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי בטבריה עם ראש העיר]]
{{קהילת חב"ד
'''טבריה''' היא עיר בצפון [[ישראל]], טבריה ממוקמת לצד חופה המערבי של הכנרת והיא העיר היחידה הממוקמת לחופי אגם זה.
|עיר=טבריה
|תמונה=[[קובץ: טבריה1.jpg|250px|טבריה במבט אוירי]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מוסדות בקהילה=חמישה בתי כנסת חב"ד, גני חב"ד, תלמוד תורה חב"ד בנים, בית ספר בנות, ישיבת חב"ד (סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]])
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף קרמר]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''טבריה''' (בלשון הגמרא ההיגוי: '''טִבַרְיַא'''{{הערה|ראה כדלהלן "ותחום טִבַּרְיַא - העמק" (שביעית פ"ט, מ"ב). "מעשה שעשו אנשי טִבַרְיַא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין" (שבת פ"ג, מ"ד). "הרוחץ במי מערה ובמי טִבַּרְיַא ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות - לא יביאם בידו" (שבת פכ"ב, מ"ה)}})  היא עיר בצפון [[ישראל]], טבריה ממוקמת לצד חופה המערבי של הכנרת.


טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש בנוסף ל[[ירושלים]], [[חברון]] ו[[צפת]].  
טבריה היא אחת מארבע ערי הקודש בנוסף ל[[ירושלים]], [[חברון]] ו[[צפת]].  


גדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה, ובהם [[רבי יוחנן בן זכאי]], [[רבי עקיבא]], [[הרמב"ם]] ורבינו [[השל"ה]] .
גדולי ישראל פעלו בעיר, ונקברו בתחומיה, ובהם [[רבי יוחנן בן זכאי]], [[רבי עקיבא]], [[הרמב"ם]] ורבינו [[השל"ה]] הקדוש.


נכון לשנת [[תש"ע]] מתגוררים בטבריה 41,300 תושבים.
==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
 
==ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר==
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת חב"ד טבריה]]
[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת חב"ד טבריה]]


שורה 14: שורה 18:


==בתי חב"ד בעיר==
==בתי חב"ד בעיר==
[[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום לימור הרמב"ם בקברו]]
[[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום [[לימוד הרמב"ם|לימוד]] [[הרמב"ם]] בקברו]]
[[קובץ:מפתח העיר טבריה.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של ראש העיר אליו צורף [[מפתח העיר]]]]
* שליח ראשי: הרב [[יוסף קרמר]], הגיע לעיר ב[[תשמ"ח]].
* מורדות טבריה - מנהל הרב [[צבי זלמנוב]], חתנו של הרב קרמר.
* בית הכנסת העתיק - רוח על המים - מרכז חב"ד לתיירים, מנהל: הרב שניאור טורקוב. הוקם ב[[תשס"ה]].
* בית הכנסת חב"ד על קבר אמהות - הרב שניאור טורקוב
* טבריה עילית - מנהל: הרב [[עמרי בן עקיבא]]. הוקם ב[[תשס"ו]].
 
==מוסדות חב"ד בעיר==
*חמישה בתי כנסת חב"ד.
*גני ילדים, אותם מנהלת הרבנית איטא קרמר
*תלמוד תורה חב"ד בנים. מנהל: הרב עמרי בן עקיבא. הוקם בשנת [[תשע"ה]] שייך לרשת אהלי יוסף יצחק.
*[[תומכי תמימים טבריה|ישיבת תומכי תמימים]]. ראש הישיבה: הרב ברוך לבנוני. משפיע: הרב שמעון קוטשיבסקי. הישיבה הוקמה בשנת [[תשס"ט]] והיא סניף של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*בית ספר חב"ד בנות. מנהלת: שרה זלמנוב. הוקם בשנת [[תשע"ח]].
*ספריית חב"ד: נחשבת לספרייה לבני הנוער הגדולה ביותר בצפון לציבור החרדי, עם למעלה מ-2800 ספרי קריאה על טהרת הקודש.
*חב"ד בנוער: פעילות מיוחדת למען הנוער בעיר. מנהל אגף הנוער: הרב מענדי טורקוב.


מנהל: הרב יוסף קרמר, הגיע לעיר ב[[תשמ"ח]].
מוסדות חב"ד בטבריה בנויים כך שלכל שליח יש את תחום העיסוק המרכזי שלו. אך הניהול הכללי של כל המוסדות הוא אצל הרב [[יוסף קרמר]] השליח הראשי ומנכ"ל המוסדות.


*מורדות טבריה - מנהל הרב צבי זלמנוב.  
==ציון ה[[רמב"ם]]==
בשנת [[תשמ"ד]] - לאחר הכרזת [[הרבי]] על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי [[הרמב"ם]] על ציון הרמב"ם, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר [[הרמב"ם]] בטבריה ולעשות זאת שם סיום.  


*טבריה עלית – מנהלים: הרב עומרי בן עקיבא והרב ראובן בן-חמו.
כיום, מידי שנה מתקיים במקום סיום [[הרמב"ם]] בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].


*רוח על המים – מרכז חב"ד לתיירים, מנהל: הרב שניאור טורקוב. הוקם בתשס"ה.
==בית העלמין היהודי העתיק==
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]]}}
בית העלמין היהודי העתיק בטבריה הוא אחד מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ הקודש, בו טמונים גדולי החסידות שעלו לארץ הקודש.


==מוסדות חב"ד בעיר==
בית העלמין ממוקם במדרון הצפון-מזרחי של הר ברניקי בדרום העיר טבריה, סמוך לכנרת, וגדולי הדורות ביקשו להיטמן דווקא בו, על יסוד מדרשי חז"ל שהגאולה תתחיל דווקא בטבריה.
*שתי בתי כנסת חב"ד.
 
*גני ילדים.
השימוש בבית עלמין זה החל בסביבות שנת [[תק]] ובין הדמויות הבולטות שטמונות בו נמנים רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]], רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], האדמו"ר מהוסיאטין, 'הרב מבילגורייא', האדמו"ר מאמשינוב, האדמו"ר מקארלין, ועוד.
*ישיבת חב. ראש הישיבה: ברוך לבנוני. משפיע: הרב שמעון קוטשיבסקי. הישיבה הוקמה בתשס"ט והינה סניף של תומכי תמימים מגדל העמק.


==ציון ה[[רמב"ם]]==
בעת [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש]], ביקר בבית העלמין והשתטח על ציונים של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק.
בשנת [[תשמ"ד]] - לאחר הכרזת [[הרבי]] על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב [[לוי ביסטריצקי]] את סיומי הרמב"ם על ציון הרמב"ם, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר הרמב"ם בטבריה ולעשות זאת שם סיום.  


כיום, מידי שנה מתקיים במקום סיום הרמב"ם בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].
בבית העלמין טמונים גם חסידי חב"ד רבים, בהם הרב [[שלמה זלמן וילנר]], רבי [[יהודה ליב סלונים]], הרב [[משה רובינסון]] וכמה מהרבנים לבית קרסיק ואשכנזי ורעיותיהם.


== טבריה והגאולה ==
== טבריה והגאולה ==
{{ציטוט|תוכן=בתחילה כשנבנה [[בית המקדש]] היו בית דין הגדול יושבין ב[[לשכת הגזית]] שהיתה ב[[עזרת ישראל]] והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא ל[[מלכי בית דוד]] וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש|מקור=[[רמב"ם]], הלכות [[סנהדרין]] פרק י"ד הלכה י"ב|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=בתחילה כשנבנה [[בית המקדש]] היו בית דין הגדול יושבין ב[[לשכת הגזית]] שהייתה ב[[עזרת ישראל]] והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא ל[[מלך מבית דוד|מלכי בית דוד]] וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש|מקור=[[רמב"ם]], הלכות [[סנהדרין]] פרק י"ד הלכה י"ב|מרכאות=כן}}


{{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שכיוון ש[[משיח]] יכול לבוא בכל יום, "אחכה לו בכל יום שיבוא", ו[[אליהו הנביא]] צריך לבשר ביום שלפני זה אודות ביאת המשיח - בא אליהו הנביא לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" - גם אלו שאין אומרים זאת בדיבור (כמנהג חב"ד)...|מקור=[[הרבי]], התוועדויות תנש"א כרך א' עמ' 67-66|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=ויש לומר, שכיוון ש[[משיח]] יכול לבוא בכל יום, "אחכה לו בכל יום שיבוא", ו[[אליהו הנביא]] צריך לבשר ביום שלפני זה אודות ביאת המשיח - בא [[אליהו הנביא]] לטבריה בפועל ממש כל יום ומבשר אודות ביאת המשיח (במיוחד) לאלו שעומדים במעמד ומצב ד"אחכה לו בכל יום שיבוא" - גם אלו שאין אומרים זאת בדיבור (כמנהג חב"ד)...|מקור=[[הרבי]], התוועדויות [[תנש"א]] כרך א' עמ' 67-66|מרכאות=כן}}


==מפתח העיר==
==מפתח העיר==
[[קובץ:מפתח העיר טבריה.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של ראש העיר עליו צורף מפתח העיר]]
בחודש [[אלול]] [[תשמ"ג]] הגיש ל[[רבי]], הרב [[דוב טייכמן]], מחסידי חב"ד ומרבני העיר, מכתב מאת ראש העיר מר יגאל ביבי, אליו צירף את [[מפתח העיר]] טבריה.
בחודש [[אלול]] [[תשמ"ג]] הגיש ל[[רבי]], הרב דוב טייכמן, מחסידי חב"ד בעיר, מכתב מאת ראש העיר מר יגאל ביבי, עליו צירף את [[מפתח העיר]] טבריה.


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://tverya.org/ אתר בית חב"ד טבריה]
*[http://tverya.org/ אתר בית חב"ד טבריה]


[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:טבריה]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
==הערות שוליים==
104

עריכות

תפריט ניווט