משה הורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:אורנשטיין הזוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה (משמאל) וחיה מושקא (מימין) הורנשטיין]]

==השידוך==

ביום [[ח' בתמוז]] שנת [[תרנ"א]] נערכו קישורי התנאים וביום [[י' באלול]] שנת [[תרנ"א]] נשא לאשה את מרת חיה מושקא, בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. תחילה התגורר הזוג ב[[רוסיה]] ור' משה ניהל מפעל לחיתוך עצים. בשנים מאוחרות יותר עברו ל[[פולין]], שם התגוררו בעיר [[וורשה]] וכעבור זמן עברו ל[[אטווצק]]. כשהחלה [[מלחמת העולם השניה]] היה ר' משה מאוד חולה ולא יכל לקום ממיטתו וביום [[כ"ח אדר תש"א]] נפטר ומנוחתו כבוד באוטווצק.

בתו של ר' משה, שרה התחתנה עם ר' קלמן ליס שהיה מחנך ילדי ונערי ישראל ומשורר ידוע, ונולד להם בן יחיד בשם בשם יקותיאל יעקב יוסף, לאחר שיעקב יוסף התייתם בקטנותו, גידלו אותו הרב מנחם מענדל הורנשטיין וזוגתו, וכדלקמן. רחל התחתנה עם ר' פנחס לייב לאנדא, ולהם נולד בן יחיד בשם זלמן דוד, הם עלו לגור בירושלים שם נהרג בנם בקרב ירושלים במלחמת העצמאות ביום י"א תמוז תש"ח. הי"ד .  

קרוב משפחה נוסף היה ר' שלמה הורנשטיין אשר דר בשנותיו האחרונות בארה"ב והיה לו קשר חם עם הרבי נשיא דורנו והיה מגיע רבות ל770, הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה, ול[[הלוויה|הלוויתו]] נסע הרבי לאיסט סייד שבמנהטן{{הערת שוליים|ומשם התמונה הידועה של הרבי עם האדמו"ר רבי [[מרדכי שלמה פרידמן|מרדכי שלמה מבויאן]].}} משפחת הורנשטיין הייתה מהמשפחות החשובות באוטוואוצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים.{{הערת שוליים|וכפי שסיפר תלמיד ישיבת [[תומכי תמימים]] באוטווצק יחיאל הדני שאכל במשך שנתיים אצל משפחת הורנשטיין: אומץ רב אזרתי כדי לדפוק על ביתה של משפחת הורנשטיין ולבקש לסעוד על שולחנה ימים אחדים בשבוע. המשפחה התגוררה בחווילה מפוארת במרכז העיירה שטורים של עצי אורן מקיפים אותה. כשנקשתי על דלת הכניסה, פתח את הדלת רבי משה והזמין אותי להיכנס פנימה. הוא היה גבה קומה ובעל פנים אצילות, וגם התנהגותו היתה אצילית, וכיון ששימש מנהלו של בית היתומים בעיירה, היה ער למצוקות של ילדים וסיפורו האישי נגע לליבו. תקוותי היתה שהמשפחה תסכים לאחרני בשניים מימות השבוע ושתי משפחות נוספות יארחו אותי בימים הבאים, אך רבי משה ורעייתו מרת חיה מושקא בת הרבי מהר"ש התעקשו שאוכל אצלם את כל סעודות הסבוע. אני זוכר במיוחד את יחסה החם של הרבנית ע"ה. נחשבתי בעיניה לבן נוסף, והיא הרעיפה עלי נטוב לבה שהיה נדיר ומעולם לא נתנה לי להרגיש זר אלא תמיד אחד מהמשפחה. כבר בסעודות הראשונות הבנתי שמדובר כאו במשפחה מיוחדת במינה ומהר מאד הוקסמתי מההנגה המלכותית והאצילית שהיתה נחלתם של כל בני הבית – אם בתוכן השיחות ובצורת הדיבור של בני הבית סביב השולחן ואם בכל פרט בחיי היום יום שאפילו הצעדים שלהם בעת הליכתם היו שונים ומיוחדים. סעודות השבת בבית הורנשטיין היו חוויה מיוחדת. הסעודה התנהלה באווירה חסידית ליובאוויטשית ובצורה אריסטקרטית מאד. את תפילות השבת היה רבי משה מתפלל בבית המדרש של אמשינוב והייתי הולך עמו. בחזרה לביתו היה מביא איתו תמיד קבוצה של אורחים. הם כבר ידעו שהוא אמרח נפלא מכל הבחינות ואהבו מאד לבוא אליו. בית המשפחה היה גם בית ועד לכל אנשי הרוח היהודים מגזע החסידים שחיו בעיר. הם הרבו להתאסף אצלו ואני זוכר שכל הסופרים היהודים מהשורה הראשונה בפולניה היו יושבים עמו ומצפים למוצא פיו. למשל בן דודו של הרבי, הסופר והפסיכולוג פישל שניאורסון – הממוחה שחוות דעתו הפסיכולוגיות על אירועים אקטאוליים היו מגיעות לכותרות מהדורות החדשות בכל אירופה – היה מרבה לפקוד את הבית.