יהושע זאב שורצמן
הרב יהושע זאב שורצמן (תר"נ-ט"ז אייר תשל"ט) היה מרבני חב"ד ומעסקני הקהילה בתל אביב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תר"נ בעיירה הליטאית וילקומיר במשפחה לא חב"דית לאביו ר' בנימין מנחם שורצמן ולאמו מרת חנה.
בבחרותו נכנס ללמוד בישיבת 'כנסת ישראל' סלבודקה שם למד בין השנים תרס"ז-תרע"ב, ובשנת תרע"ח, הגיע לעיירה החסידית נעוול, ובא בקשרי השידוכין עם בת למשפחת חסידי חב"ד, מרת ניסא בת ר' אליעזר ומרת סלאווה היצחקי[1].
לאחר חתונתו היה בין תומכי סניף ישיבת תומכי תמימים נעוועל, ועם עליית הקומוניסטים לשלטון, נאלץ לרדת למחתרת, חינך את ילדיו במסירות נפש, ונלחם שלא לשלוח אותם לבית הספר הממשלתי, ובשל הקושי לשמור על אורח חיים יהודי החליט לצאת את רוסיה, ועל אף הקושי שהיה בכך באותה תקופה - הצליח לצאת את גבולות רוסיה וקיבל אישור באופן פלאי להתאחד עם אביו שכבר יצא את גבולות רוסיה והתגורר בארץ ישראל[2].
עם סיומו של חודש תשרי תר"צ הגיע עם משפחתו לארץ הקודש, ובתחילה קבע את מגוריו בירושלים, וכעבור תקופה מצא עבודה בתל אביב ועבר להתגורר בה לצורך פרנסתו, בעוד את ילדיו הותיר אצל אביו על מנת שיקבלו חינוך יהודי טהור.
במשך שנות מגוריו בתל אביב, שימש כרב במספר בתי כנסת, וכן שימש כמנהל מחלקת הכשרות בעיר, ולבסוף התמנה לרב שכונת 'קריית שלום'.
נמנה על קהילת חסידי חב"ד בעיר, היה שותף בעסקנות הכלל, ניהל קופת גמילות חסידים שבראשה עמד יחד עם הרב אליעזר קרסיק, והיה שותף בהקמת ישיבת אחי תמימים תל אביב, ונמנה בשנים שלאחר מכן כחבר 'ועד הפועל' של הישיבה לצד הרב שאול דב זיסלין, הרב אלכסנדר סנדר יודסין והרב גינזבורג.
לאורך השנים עמד בקשרי מכתבים עם הרבי, וזכה למספר מענות מהרבי על מכתביו, כשחלקם מופיעים בסדרת האגרות קודש ונושאים אופי תורני[3].
בשנותיו האחרונות עבר להתגורר בעיר גבעתיים, ועל אף גילו המבוגר המשיך להיות שותף בעסקנות הכללי ופעל להקמת מוסד חינוכי והמשיך במסירת שיעורים.
נפטר ט"ז אייר תשל"ט ונטמן בבית העלמין הר הזיתים[4].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, חנן שורצמן
- בנו, הרב דוב (בערל) שורצמן - ראש ישיבת "באר התלמוד", ואחד הגאונים המפורסמים בציבור הליטאי בדור האחרון[5]
- בתו מרת חנה
- בתו מרת שושנה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ החסיד הנודע ר' זלמן משה היצחקי, היה בן-דודה של מרת ניסא.
- ↑ הרב שורצמן שיגר מכתב לסטאלין עצמו, ולמרבה הפלא האישור התקבל ובני המשפחה מיהרו לחצות את הגבול אל מחוץ למדינה.
- ↑ ראו לדוגמא: חלק כ' אגרת ז'תקנג, ז'תרסא, ועוד.
- ↑ על מצבתו נחקק הנוסח: "פ"נ ישרות ותמימות דרכו הוד ואצילות תארו ובס ברוסיה הפיץ תורה שמש בקודש בארץ ובגולה עמל ויסד פעלים לתורה זכותו יגן עלינו אב ובעל מסור ונאמן במעשיו יונצח זכרו הרב יהושע זאב בהגה"צ מוה"ר בנימין מנחם זצ"ל שורצמן נפטר ט"ז אייר תשל"ט תנצב"ה הרב יהושע זאב שורצמן זצ"ל".
- ↑ ככל הנראה נקרא על שמו של אדמו"ר הרש"ב, שהסתלק כחצי שנה לפני הולדתו.