ועד הקהל (קראון הייטס)
תפקידו של ועד הקהל בשכונת קראון הייטס הינו ניהול עניני שכונת המלך קראון הייטס, ייצוגם של היהודים תושבי השכונה מול העירייה, וכן סיוע ופיתוח המוסדות בשכונה.
ועד הקהל - קראון הייטס[עריכה | עריכת קוד מקור]
את חברי הוועד בוחר הציבור מהשכונה בבחירות הנערכות מידי שלוש שנים על פי תקנון מיוחד.
האחריות על בחירת החברים בוועד הינה בידי ארגון הנציגים המורכב מנציג אחד או שניים מכל בית כנסת בשכונה.
זכות הבחירה הינה לכל יהודי שגר בשכונת המלך קראון הייטס, נשוי - או רווק מעל גיל שלושים.
בדרך כלל מתקיימות הבחירות לוועד ביחד עם הבחירות לגבאי 770.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מי שהרכיב את הועד היו: ר' משה ווינער, ר' ראובן ברענענסאן, ר' אליעזר צירקינד - והודות לעבודתם המסורה המסד הארגון.
דעת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
" | ובהתחשב עם גודל החשיבות שבדבר-ענין הנוגע לציבור כולו, כל תושבי השכונה-בודאי ישתתפו כולם (כל מי שיש לו זכות בחירה) בבחירות, ולא יעשו חשבונות שאין זה לפי כבודו, או שעסוק בענינים אחרים, עניני טוב וקדושה כו', שכן חשבונות אלו אינם מצד הקדושה, אלא מהחלל השמאלי... שהרי מדובר כאן בענין הנוגע לטובת הציבור כולו... | " |
– משיחת ש"פ תבוא ה'תשמ"ו |
הרבי מלך המשיח מייחס חשיבות לקיום הבחירות[1]. כבר בתחילת הבחירות הבהיר הרבי את עמדתו לחיוב הצביעה.
במשך השנים הרבי נשא שיחות קודש אודות החשיבות בקיום הבחירות וההשתפות של כל אחד בהן[2].
כמו כן חילק הרבי בי"ז אלול תשמ"ו בחלוקה שטר של מאה דולר כהשתתפות בבחירות, וכן חילק חבילה של שטרות של דולרים - לחלוקה לכל אחר ששם את פתק הבחירות שלהם בקלפי.
מערכות בחירות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבחירות האחרונות התקיימו ביום כ"ה אייר תשפ"ד.
הבחירות שהתקיימו בר"ח סיוון תשס"ט - קדמה מערכת בחירות סוערת בה נחלקו רבני השכונה האם יש להצביע בבחירות או לא. לבסוף הצביעו 924 תושבים ובחרו ארבעה מתוך עשרה מתמודדים לועד הקהל וחמישה מתמודדים לגבאים ב-770.
מיד לאחר מערכת הבחירות בשנת תשס"ט החלו בועד הקהל החדש בניסיונות לגשר בין רבני השכונה. לאחר מאמצים רבים ניגשו הרבנים לזבל"א בראשותו של אב"ד הרב אברהם רוזנברג שפסק בין השאר, שלבחירות הקודמות אין שום תוקף ולכן צריכים לערוך בחירות חדשות.
הבחירות החדשות נערכו בר"ח תמוז תש"ע, בהשתתפות שיא של תושבי השכונה שחילקו את קולותיהם בין שלושה עשרה מתומדדים בוועד הקהל ותשעה מתמודדים לגבאות 770. היחיד שעבר את אחוז החסימה הוא זאקי תמיר, שמונה ליו"ר וועד הקהל; בין שלושת המועמדים הבאים אחריו - פישל אליעזר ברונשטיין, יוסף יצחק האקנער ושייע הכט, נערך בכ"ג תמוז תש"ע סיבוב שני, בו נבחרו לוועד ברונשטיין והאקנער.
בשנת תשפ"ד, ההכנות לקראת הבחירות הראשונות ל'ועד הקהל' בקראון הייטס שנערכות לאחר 14 שנה מהפעם האחרונה שהתקיימו הבחירות בשנת תש"ע ובתשובה לשאלה שהציגה הועדה שבונה בימים אלו את התקנון לבחירות, הוציא הבד"צ דקראון הייטס פסק דין בו כותבים חברי הבית דין כי "אנו מסכימים שאין לעכב עוד יותר את הבחירות" ומורים לקיים את הבחירות עוד לפני חג השבועות[3].
שבוע לפני הבחירות, נערך אירוע ששמו "הכירו את המועמדים" בו הוצגו בפני הקהל המקומי, את האנשים שיתמודדו על מושבים בוועדת הקהל. הבחירות התקיימו בכ"ה אייר, באולם הגדול של ישיבת ליובאוויטש ברחוב קראון[4].
במאמר שפורסם לקראת הבחירות בבית משיח, הרב אברהם רייניץ מעורכי בית משיח ואיש חינוך בכיר בקראון הייטס, שם את הפוקוס על האחדות השרויה במערכת הבחירות, כאשר ללא מחלוקות, הנציגים הותיקים-מבוגרים פורשים את הישגיהם לצד רעיונות יצירתיים וחדשניים של קבוצת הצעירים-חדשים.
במערכת הבחירות בה הצביעו למעלה מ-1800 חסידים תושבי קראון הייטס, ניצחה קבוצת הצעירים ואילו הותיקים סיימו את תפקידם בועד.
ועדת הבחירות היו: ר' שלמה העכט, ר' מענדל וילהלם, ר' יוסי חיו, ר' נפתלי ברקוביץ, ר' אלי פלברמן ור' אלכסנדר וייס שניהלו את הבחירות שהתקיימו באולם החדש של ליובאוויטשער ישיבה.
הרכבי הועד במשך השנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
תשמ"ו - תשנ"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' אבא פלטיאל, ר' לוי יצחק שפירא, ר' יוסף ברוק, ר' יוסף ברוך שפילמאן, ר' מרדכי דייטש, ר' מרדכי משולם נאגל, ר' בצלאל ראטער.
תשנ"ה - תשנ"ז[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' שמואל מלמד, ר' יעקב מרדכי שפריצער, ר' שלמה דרימער, ר' אבא פלטיאל, ר' יוסף ברוך שפילמאן, דר. ר' חיים ברונר, פרופ. ר' ברוך בוש.
תשנ"ז - תשנ"ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' שמואל מלמד, ר' ברוך בוש, ר' לייבש נאש, ר' מיכאל חזן.
תשנ"ט - תשס"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' מיכאל חזן, ר' אברהם הכהן ווסרמן, ר' ישעיה בוימלגרין, ר' חנינא משולם שפערלין, ר' ראובן עלברג, ר' לייביש נאש, ר' מנחם פרידפרטיג.
תשס"ב - תשס"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' אברהם נחום גראסס, ר' חנינא משולם שפערלין, ר' יעקב צבי הרצוג.
תשס"ה - תשס"ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' משה רובשקין, ר' חנינא משולם שפערלין, ר' צבי לאנג, ר' שמואל פלוטקין, ר' לייביש נאש.
תשס"ט - תש"ע[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' פישל אליעזר ברונשטיין, ר' זאב קדנר, ר' חנינא משולם שפערלין, ר' אליהו פולטרק.
תש"ע - תשפ"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' זאקי תמיר, ר' יוסף יצחק האקנער, ר' פישל אליעזר ברונשטיין, ר' חנינא משולם שפערלין.
תשפ"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' בערל הילדסהיים[5].
- ר' מאיר ניו[6].
- ר' זלמן פרידמן[7][8].
- ר' שמואל רוזנשטיין[9].
- ר' דוד הלון[10].
- ר' איצי קיימן[11].
6 הנבחרים שזכו למעלה מ-50 אחוז מהקולות מהווים כעת את המנהלים החדשים של ועד קראון הייטס.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' אברהם רייניץ דולר מהרבי לכל בוחר שבועון כ"ב אייר תשפ"ד, גיליון מס' 1411, עמוד 36 - 38.
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ועד הקהל קיבל את פני הרב ברוין בשדה התעופה
- ועד הקהל והתושבים בדיון: עתיד השכונה לאן?
- לראשונה מזה 14 שנה: תושבי השכונה מצביעים לוועד הקהל
הערות שוליים
- ↑ ראה לדוגמא שיחת ש"פ תבוא ה'תשמ"ו: "ובהתחשב עם גודל החשיבות שבדבר-ענין הנוגע לציבור כולו, כל תושבי השכונה-בודאי ישתתפו כולם (כל מי שיש לו זכות בחירה) בבחירות, ולא יעשו חשבונות שאין זה לפי כבודו, או שעסוק בענינים אחרים, עניני טוב וקדושה כו', שכן חשבונות אלו אינם מצד הקדושה, אלא מהחלל השמאלי... שהרי מדובר כאן בענין הנוגע לטובת הציבור כולו..."
- ↑ אחד מהם בהתוועדות שבת פרשת מטות מסעי תשמ"ו, אמר שכל מי שינסה להפריע בבחירות רחמנות עליו ויותר אינו רוצה לפרש.
- ↑ באישור הבד"צ: הבחירות לועד הקהילה – לפני חג השבועות
- ↑ באישור הבד"צ: הבחירות בקראון הייטס: אנ"ש יחלו להציג את מועמדותם
- ↑ זכה ב-93%
- ↑ זכה ב-91%
- ↑ בנו של הרב מאניס פרידמן
- ↑ זכה ב-86%
- ↑ זכה ב-86%
- ↑ זכה ב-80%
- ↑ זכה ב-55%