הכל הוא אלוקות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ההבנה וההתבוננות בכך שהכל הוא אלוקות (במקור: "דער אויבערשטער איז אלץ"), הוא אחד מיסודות שיטת הבעל שם טוב, והיסוד של כל ביאורי החסידות ודרכיה.

בזה עצמו ישנו האופן ש'הכל הוא אלוקות' והאופן ש'אלוקות הוא הכל', עם כל החילוקים הנובעים מהשינוי בין ב' אופנים אלו.

הרחבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד מיסודות שיטתו של הבעל שם טוב[1] הוא האמונה המוחלטת באחדות השם, ש'אין עוד מלבדו' כפשוטו, וגם הצמצום באור האלוקי הוא רק כלפינו הנבראים, ואינו כפשוטו, ולגבי הקב"ה שזוהי המציאות האמיתית אין שום הבדל בין המצב כפי שהיה קודם הבריאה למצב העולם כפי שהוא לאחר שנברא, וגם כעת - הכל הוא אלוקות.

"על יסוד זה הולך וסובב כל עניני התורה והמצוה בביאורים והסברים שונים על פי דרכי הבנת תורת החסידות בכל חיי האדם על פני האדמה[2].

עבור ביאור יסוד זה בהרחבה, מקדיש אדמו"ר הזקן את החלק השני של התניא, הנקרא בשם שער היחוד והאמונה, כאשר בתחילה רצה אדמו"ר הזקן שהוא יהיה החלק הראשון, כי הוא היסוד לכללות עבודת השם[3].

כפי שניתן לראות במוחש, רעיון בסיסי זה שזור בכל מאמרי החסידות, ובא לידי ביטוי אף בחלק מהניגונים החסידיים.

הכל הוא אלוקות, ואלוקות הוא הכל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברעיון זה עצמו, מובאים בשם הבעל שם טוב 2 נוסחאות, שיש ביניהם חילוקים בדרכי עבודת השם[4].

  • הכל הוא אלוקות - ההבנה שלכל העולמות אין למעשה מציאות עצמאית (כמו שאור השמש נעלם ברגע שהשמש שוקעת ומפסיקה להאיר), מתחילה את ההתבוננות 'מלמטה' ("הכל"), קודם כל ברור לנו שיש את המציאות של העולמות, ועל ידי התבוננות אנחנו מגיעים למסקנא שהם בטלים לקב"ה. הבנה זו מכונה במקומות אחרים בשם דעת תחתון, ובהבנה הזו המציאות של העולמות היא הדבר היציב והברור, טזה שהכל בטל לקב"ה זה החידוש.
  • אלוקות הוא הכל - לעומת זאת ההבנה הנעלית יותר היא דעת עליון, האופן שבו מסתכלים על העולם כפי שהקב"ה (ה'אויבערשטער' = העליון) מסתכל עליו, שקודם כל ברור ופשוט שיש את המציאות של הקב"ה, ומזה מגיעים להבנה ומסקנא שגם העולמות שהוא ברא – הם גם חלק מאותה מציאות אלוקית. בהבנה הזו, המציאות של הקב"ה היא הדבר הפשוט, וזה שיש עולמות שבטלים אליו – זה החידוש.

הכל הוא הקב"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר המאמרים אידיש[5] מדייק אדמו"ר הריי"צ שלמעשה התרגום המדוייק הוא "הקב"ה הוא הכל" ולא 'אלוקות הוא הכל' (למרות שהתרגום הזה נפוץ בכתבי רבותינו נשיאינו), כיון שתיבת 'אלוקות' כוונתה לאור האלוקי, ואילו משמעות הפתגם היא שעל פי שיטת הבעל שם טוב גם לאור האלוקי הנעלה ביותר אין שום מציאות משל עצמו, וגם הוא חלק מהקב"ה עצמו, עצמותו ומהותו יתברך.

הערות שוליים

  1. כתר שם טוב הוספות, שצה.
  2. רשימת המאסר – לקוטי דיבורים ח"ד תרסא, ב. ספר השיחות תרפ"ז ע' 229.
  3. לקוטי שיחות כ"ה עמוד 200. וראו ספר "הרב", תשע"ה, עמוד שסא. (בנוגע לזה שבפועל שינה אדמו"ר הזקן מתכניתו המקורית "מפני טעמים כמוסים", ראו אגרות קודש כ"ב עמוד שצט. "הלקח והלבוב", עמוד ר; "נר למשיחי" עמוד לח; "הרב", עמוד שעד והערה 29.
  4. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ז אגרת ו'שמא עמוד צ.
  5. בתרגום ללה"ק עמוד 23.