הדפסת ספרי חב"ד בפאיד

הדפסת ספרי חב"ד בפאיד, היתה הוראה ישירה של הרבי במסגרתה הדפיסו חסידי חב"ד ארבעה ספרי יסוד בצידה המערבי של תעלת סואץ. בשל העובדה שנפל פגם טכני במהדורה הראשונה של ספר התניא שהדפיסו, הורה הרבי לשוב ולהדפיס שם את ספר התניא פעם נוספת. ההדפסה הראשונה נערכה בכ"ד טבת תשל"ד, וההדפסה השניה נערכה כחודש לאחר מכן. ויש המייחסים חשיבות וסגולה מיוחדת לספרים אלו, שהודפסו בהוראתו הישירה ומעורבותו האישית של הרבי.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר מלחמת יום הכיפורים פנה הרבי לרב שלמה מיידנצ'יק להדפיס את ספר התניא "בארץ גושן"^[1], והוא פנה לרב חיים צבי ליפסקר שכיהן בתפקיד סגן אלוף בצה"ל ופיקד על בסיס אספקה ותובלה, וביקש ממנו לדאוג להדפסת ספרי חב"ד בבסיס צה"ל בפאיד, מעבר לתעלת סואץ. לצורך ההדפסה הוצרך אישור מיוחד מאריאל שרון שהיה מהמפקדים הבולטים שהובילו לניצחון במלחמה, שנענה מיידית לבקשת הרבי.

לצורך ההדפסה, יצאה ר' שלמה מיידנצ'יק ששימש כיו"ר ועד כפר חב"ד עם רכב הנסיעות של הועד יחד עם המזכיר ר' מאיר פריימן, מכונות הדפוס של בית הספר למלאכה כפר חב"ד בית דפוס 'יד החמישה', ומספר חסידים נוספים שסייעו, כשאליהם הצטרף מזכירו של הרבי ר' ניסן מינדל ששהה בארץ באותה תקופה.

הסידורים שהודפסו על פי בקשת הרבי, היה סידור תהלת ה', תהלים אהל יוסף יצחק, וספר התניא.

התניא הודפס בפעם הראשונה בתאריך כ"ד טבת תשל"ד, והיתה זו המהדורה ה-75 של ספר התניא, וכעבור חודש הורה הרבי על הדפסה נוספת, המהדורה ה-78 של ספר התניא.

ההדפסה לוותה בקשיים גדולים, וכללה מסע רצוף של 20 שעות נהיגה, אישור צבאי מיוחד, ועוד, ובכל העובדה שהיא נתפסה כסיפור הרואי של דבקות חסידים בהוראת רבם, פורסמה בהרחבה בעיתונות בישראל^[2].

החסידים שנמנו על חברי הקבוצה שהשתתפה בהדפסה, היה המזכיר הרב ניסן מינדל, ר' שמואל ריבקין ר' שלמה מיידנצ'יק, ר' מאיר פריימן ר' מני וולף (גיסו של הרב פריימן, ר' שמעון בקרמן, שירת באזור כחייל והשתתף גם הוא בהדפסה).

לאחר ההדפסה, לימד ר' ניסן מינדל שיעור תניא מתוך הדפים שהודפסו, ולאחר מכן פרצו הנוכחים בריקוד חסידי.

בתקופה שלאחר מכן, סייעו עשרות חסידים בחלוקת הספרים בין עשרות אלפי החיילים שהיו פזורים בשטח סיני מעבר לתעלה, כשהקבוצה העיקרית היתה תלמידי ומורי בית הספר למלאכה, שהגיעו לאזור את כל הדרך הארוכה באמצעות טרמפים^[3].

כחצי שנה לאחר ההדפסה, התייחס הרבי להדפסה באופן פומבי בהתוועדות י"ב תמוז תשל"ד, והסביר כי טעם ההדפסה הוא "להראות שלא 'בכוחי ועוצם ידי' כבשו את אפריקה, או כפי שזה נקרא 'מצרים' אלא 'ברוחי אמר ה' צבאות'"^[4].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

"שנה בשנה – תשל"ה" טור מאת העיתונאי מר יונה כהן, עמוד 285^[5].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פאיד, מעבר לתעלת סואץ
שניאור ברגר, הדפסה במדבר, שבועון בית משיח י"ט כסלו ה'תשל"ד

הערות שוליים

↑ ועד חיילי בית דוד, קער א וועלט, י"ג תשרי תשע"ד, עמוד 44. שבועון בית משיח גליון 434 ערב חג הסוכות תשס"ד עמוד 46.
↑ מעריב 27 בינואר 1974 (ד' שבט תשל"ד) עמוד 8. דבר 28 בינואר 1974 (ה' שבט תשל"ד) עמוד 4 ("בכוונת חסידי חב"ד להדפיס 10,000 ספרים למען חיילי צה"ל"). מעריב 5 בדצמבר 1976 (י"ג כסלו תשל"ו) עמוד 19. מעריב 4 בפברואר 1974 עמוד 22. על המשמר 10 בפברואר 1974 עמוד 5. על המשמר 4 בספטמבר 1978 עמוד 1. מעריב 27 באפריל 1979 עמוד 26.
↑ מיידנצ'יק הקטר של חב"ד עמוד 115.
↑ באתר ועד הנחות בלה"ק, סעיף כט.
↑ התקשרות גליון 1225.

[1] ועד חיילי בית דוד, קער א וועלט, י"ג תשרי תשע"ד, עמוד 44. שבועון בית משיח גליון 434 ערב חג הסוכות תשס"ד עמוד 46.

[2] מעריב 27 בינואר 1974 (ד' שבט תשל"ד) עמוד 8. דבר 28 בינואר 1974 (ה' שבט תשל"ד) עמוד 4 ("בכוונת חסידי חב"ד להדפיס 10,000 ספרים למען חיילי צה"ל"). מעריב 5 בדצמבר 1976 (י"ג כסלו תשל"ו) עמוד 19. מעריב 4 בפברואר 1974 עמוד 22. על המשמר 10 בפברואר 1974 עמוד 5. על המשמר 4 בספטמבר 1978 עמוד 1. מעריב 27 באפריל 1979 עמוד 26.

[3] מיידנצ'יק הקטר של חב"ד עמוד 115.

[4] באתר ועד הנחות בלה"ק, סעיף כט.

[5] התקשרות גליון 1225.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]