לדלג לתוכן

בית שמש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
בית שמש

שליח הרבי הרב אליעזר ויינר והרב רפאל צבי הרטמן מעניקים לראש העיר מהדורת תניא שהודפסה בעיר
מדינה ארץ ישראל
מייסדי הקהילה הרב אליעזר ויינר והרב משה ריבקין
רב הקהילה הרב אסף אנגלמן הרב משה קורנוויץ, הרב מיכאל שלמה אבישיד, הרב שרגא נתן דהן, הרב לוי יצחק ביסברג, הרב חיים אליהו גלוכובסקי, הרב מנחם מענדל ויינר
משפיע הקהילה הרב רפאל צבי הרטמן,
מוסדות מעונות וגני חב"ד, בית ספר תיכון וסמינר לבנות, תלמוד תורה לבנים, ישיבות תומכי תמימים, כוללים ומרכזי תורה וחסד
שלוחים מרכזיים הרב אליעזר ויינר
מספר שלוחים כ-45
מספר בתי חב"ד 15
מספר משפחות בקהילה 320
ראו גם
אישים בבית שמש
מוסדות וארגונים בבית שמש

בית שמש היא עיר במרכז ארץ ישראל, מיקומה הוא בין תל אביב לירושלים, בין שפלת החוף להרי ירושלים.

בית שמש נזכרת מספר פעמים בתנ"ך, והעיר הנוכחית נבנתה על חלק ממקומה בעבר. בכ"ז כסלו תשי"א נבנתה העיר כמעברה בשם "הר-טוב" ובי"ג תמוז תנש"א הוכרזה כעיר, נכון לשנת תשפ"ה העיר מונה כ-180,000 תושבים.

בעיר פועלת קהילת חב"ד גדולה המונה כ-300 משפחות, עם מוסדות חינוך, רבני קהילות, ובתי כנסת רבים.

אוכלוסייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעיר מתגוררת אוכלוסיה מגוונת מבחינה מגזרית: נכון לשנת תשפ"ה כ-60% מיושבי העיר הם חרדים, כ-25% לא שומרי תורה ומצוות לעת עתה וכ-15% דתיים לאומיים.

במקרא ובחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

העיר בית שמש מוזכרת בתנ"ך במספר הקשרים, והיא נפלה בחלוקת הארץ בחלקו של מטה יהודה, בגבול הצפוני של הנחלה שלו[1], וניתנה ללווים[2].

למעשה, בתקופת כיבוש הארץ על ידי יהושע היו מספר ערים בארץ שנקראו בשם דומה או זהה, על שם ההיכלות לשמש שהכנענים הקימו בהן.

העיר היוותה גבול בין ישראל לפלישתים, ובנביא מוזכר שכאשר הפלישתים החזירו את ארון הברית שלקחו בשבי, הניחו אותו בעקרון על עגלה, ובעלי החיים משכו את העגלה מעצמם אל בית שמש[3].

העיר מוזכרת בתנ"ך בעוד מספר הקשרים, בשל מיקומה האסטרטגי[4].

בחסידות מוסבר ששם העיר 'בית שמש' מורה על גילוי האור האלוקי הבלי גבול, והמשמעות בעבודת השם של תושבי בית שמש, היא עבודת השם מתוך ביטול, החל מביטול היש לפי הכוחות שלהם, ועד שמגיעים בסיוע מלמעלה לדרגה העליונה יותר של ביטול במציאות.

וזה מה שמתואר בנביא על העליה של ארון הברית מהפלישתים, מקום המורה על החושך של הגלות, לביטול הנעלה שממשיך את האור האלוקי הגבוה ביותר[5].

ראשי העיר אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעת ביקורו של ראש העיר אצל הרבי, ביום ראשון ה' מנחם אב תשמ"ט בעת חלוקת הדולרים, לאחר שהוצג על ידי המזכיר הרב גרונר, הרבי חייך אליו והושיט לו את יד קודשו, ראש העיר נישק אותה, ולאחר מכן אמר לו הרבי: "בית שמש הוא הבית של השמש, שמשם השמש מאירה לכל העולם כולו, שזה הולך על שמש ומגן ה' אלוקים, ובעת ביאת משיח תתגלה השמש בתוקפה"[6], והרבי העניק דולר אחד עבורו ודולר אחד עבור כל העיר.

תהלוכת ל"ג בעומר בעיר בהשתתפות אלפי ילדים

חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלוחי הרבי בבית שמש. אב תשפ"ה

בשנת תשמ"ח התיישב במקום שליח הרבי, הרב אליעזר ויינר, שהיה לחסיד חב"ד הראשון בעיר. בשנת תשמ"ט הגיע לעיר הרב משה ריבקין והצטרף לפעילי בית חב"ד.

כיום יש בעיר כ-15 בתי חב"ד:

  • בית חב"ד באזור תעשיה - הרב משה ריבקין
  • בית חב"ד רמת בית שמש א' - הרב אהרן שמידט, הרב חיים פארו
  • בית חב"ד בית שמש הותיקה - הרב מנחם מענדל ויינר
  • בית חב"ד שכונת בר אילן - הרב דובער דהאן
  • בית חב"ד שער העיר - הרב מנחם ריבקין
  • בית חב"ד יפה נוף - הרב שלום דובער מישולובין
  • בית חב"ד שכונת המשקפיים - הרב עמוס הלוי אזיזוף
  • בית חב"ד לב העיר - הרב מנחם מענדל ליפש, הרב זוהר גינדי
  • בית חב"ד רמת בית שמש ג'1 - הרב אלון סרוסי, הרב אלימלך קובלקין והרב ישראל בייזר[7]
  • פעילי קהילת חב"ד רמת בית שמש ג'2 - הרב שרון שלום איבגי, הרב חננאל קוט, הרב דוד גולדשטיין
  • בית חב"ד חפציבה - הרב יעקב יהודה שוורץ
  • בית חב"ד רמה ד'1 - הרב מנחם מענדל ידגר
  • בית חב"ד רמה ד'2 - הרב יחיאל יהודה קופצ'יק והרב יעקב אלימלך טאלער
  • בית חב"ד רמה ד'3 - הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב מנחם אליטוב
  • בית חב"ד רמה ד'4 - הרב יעקב דוברבסקי
  • בית חב"ד רמה ה' - נווה שמיר - הרב יוסף יצחק גינדי
  • שכונת רמת נריה - הרב מנחם מענדל מקלר

קהילת חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

עד לשנת תשנ"ט פעלה בעיר קהילת חב"ד קטנה יחסית שכללה עשרות משפחות בלבד. בשנת תשנ"ח הוקמה השכונה החדשה רמת בית שמש ומשפחות רבות מחסידי חב"ד הגיעו להתגורר בה, ותוך זמן קצר הוקמו בעיר מוסדות חינוך חב"ד לגילאי הגן והיסודי.

עם בנייתם של רמות נוספות וביסוסה של קהילת חב"ד בעיר, לצד הקמתה מחדש של הישיבה קטנה בשנת תשע"ח ופתיחתה של ישיבה גדולה לקראת שנת הלימודים תש"פ, הביאה לתנופת התפתחות נוספת בקהילה ומוסדותיה.

נכון לשנת תשע"ט מתגוררות בכלל העיר למעלה משלוש מאות משפחות חב"ד.

רבני בתי כנסת חב"ד השונים:

נציגי חב"ד בעירייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המשפיע הרב זלמן גופין, מנהל בית חב"ד בית שמש הרב אליעזר ויינר עם מועמד דגל התורה, הרב שמואל גרינברג וחברי שלומי אמונים
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מוסדות חב"ד בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ועד הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעבר פעל בעיר ועד קהילה שתפקידו היה ליצג, לתאם ולאחד את כל אנ"ש המפוזרים בשכונות העיר השונות ומתפללים בבתי הכנסת המרוחקים ואת המוסדות על ידי פעולות משותפות.

חברי הועד: הרב רפאל צבי הרטמן, הרב אליעזר ויינר, הרב יניב כהן, הרב זאב רייניץ, הרב ישראל בייזר, והרב שרגא נתן דהן.

בטאון המאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

החל מחודש אדר תשפ"ב, קהילת חב"ד החלה להוציא לאור בטאון פנימי לתושבי אנ"ש בעיר במטרה לחזק את האחדות בין הקהילות השונות הפזורות ברחבי העיר.

שם הגליון נקבע כ'המאור' על פי דברי הרבי לראש העיר בית שמש על משמעות השם של העיר, שהיא הבית של המאור ממנו מתפשטת האורה לעולם כולו.

הבחירות לעיריייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בבחירות שהתקיימו בשנת תשע"ד המחנה החילוני־מסורתי תמך במועמד הציוני אלי כהן. במהלך תקופת כהונתו של ר' משה אבוטבול האשימו אותו בהזנחת האזוריים הצפוניים של העיר ובבחירות תשע"ד אף התקיימו בחירות חוזרות ונשקלה אפשרות לחלוקתה של בית שמש בין השכונות הצפוניות - בהם רוב התושבים הם אינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה לבין רמת בית שמש והאזורים החרדיים. עם זאת, משה אבוטבול נבחר שוב על חודו של קול בסיועה של קהילת חב"ד המקומית. בבחירות תשע"ט שוב התמודד, אך הפסיד למתמודדת הדתייה-לאומית גב' עליזה בלוך שמצויה בקשרים טובים עם קהילת חב"ד המקומית. בבחירות בשנת תשפ"ד נבחר שמואל גרינברג לראשות העיר בסיוע של קהילת חב"ד ושליח הרבי הרב אליעזר ויינר.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. יהושע טו,י.
  2. יהושע כא, טז.
  3. שמואל א ו, יב-יד.
  4. מלכים א ד, ט. מלכים ב יד, יא-יג. דברי הימים ב כח, יח.
  5. אור התורה - סידור, עמוד יא.
  6. משולב מהתיעוד ביומן בית חיינו, ויומן פרטי מאת מערכת 'רבי דרייו' בתשורה מחתונת משפחת ברון.
  7. בעבר פעל בשכונה ר' בנימין מנדלסון באופן רישמי ובמינוי השליח, אך לאחר חילוקי דעות המינוי שלו בוטל. הוא ממשיך לפעול, (תהלוכות ל"ג בעומר, התוועדויות, כינוסי ילדים בחגים, הדלקה מרכזית בחנוכה, ועוד) כפעילות של 'בית חב"ד', דבר שזוכה להעלמת עין מצד הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
  8. קדמה לכך ישיבה קטנה שהוקמה על ידי הרב סגל והרב זאב רייניץ, ופעלה מספר שנים עד לסגירתה, ובשנת הלימודים תשע"ח נפתחה מחדש באותו מקום על ידי הנהלה חדשה.
  9. בחלק מהשנים פעל בעיר, ובחלק מהשנים פועל בירושלים.