לדלג לתוכן

איש וביתו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

איש וביתו משמעותו היא - איש ואשתו, זאת על בסיס מאמר רב יוסי בתלמוד[1] "מעולם לא קרייתי לאשתי אשתי ולשורי שורי אלא לאשתי ביתי ולשורי שדי". מקור נוסף לביטוי הוא "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה, בית יעקב איש וביתו באו[2]", וכן מאמר חז"ל במסכת יומא[3] "ביתו - זו אשתו".

הרבי מסביר באחת משיחותיו, שהמשמעות בכינוי 'ביתי' היא, שרב יוסי התייחס למטרה האמיתית של הנישואין - להעמיד בית בישראל[4].

בשנת תשמ"ו הכריז המשב"ק - ר' מאיר הרליג - בנוכחות הרבי ב-770 שתיערך התוועדות לרגל כ"ח סיון, היום בו הגיע הרבי לארצות הברית. הרבי העיר לו, שיאמר "איש וביתו", כאומר - לא לבדי הגעתי לארצות הברית אלא יחד עם הרבנית חיה מושקא.

ומיני אז, מופיע ביטוי זה בתיאור אירועי הימים ההם שנדפס בקובץ כ"ח סיון תנש"א - (קה"ת) בהגהת הרבי, וב"שלשלת היחס" בהקדמה ל"לוח היום יום".

הערות שוליים

  1. ^ שבת קיח, ב.
  2. ^ שמות א, א.
  3. ^ יומא א, א.
  4. ^ לקוטי שיחות חלק י"ז שיחה א' לפרשה אחרי.