שיחות לנוער
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שיחות לנוער (או באידיש שמועסן מיט קינדער און יוגנד) (או באנגלית TALKS AND TALES) היה ירחון לילדים שיצא לאור בשפות אנגלית ואידיש על ידי המרכז לעניני חינוך אחת לחודש משנת תש"ב ואילך.
מטרת הוצאת הירחון הייתה להעשיר את ידיעות הנוער היהודי בארה"ב בידע יהודי ברוח ישראל סבא. הירחון כלל דינים, מנהגים, סיפורים מהתלמוד והמדרש בקשר לפרשיות השבוע וכו', תולדות גדולי ישראל ועוד.
מטרת הגליון[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכוונה פנימית בההוצאת לאור של הירחון הייתה - החזקת היהדות, והחדרתה ללב הנוער בכל הדרכים האפשרים.
יחס הרבי הריי"צ והרבי לירחון[עריכה | עריכת קוד מקור]
הירחון זכה ליחס מיוחד מהרבי הריי"צ, שעורר רבות במכתביו על הצורך בהפצת הירחון [דרוש מקור].
הרבי שליט"א היה מגיה בעיון כל ירחון חדש שעמד לצאת[1].
בשנים תש"ג-תש"ד התפרסם בעיתון מדור קבוע עם תשובות לשאלות שבחר הרבי להציב בלוח כיס יומי לתלמיד.
במכתב משנת תשט"ז[2] כותב הרבי:
מאשר הנני בתודה קבלת החוברת הראשונה של השיחות לנוער, ותנוח דעתו כאשר הניח את דעתי כאשר הופיע לאור עולם הנ"ל.
ויהי רצון שתהי' זה התחלה טובה לכבוש הספרות בארץ הקודש ת"ו, וביחוד הספרות לנוער על ידי תורת נשיאנו הק' זצוקללה"ה נבג"מ, כי... גם שיחות אלו סוף כל סוף, התכלית המקווה הוא הפצת המעינות חוצה, וכמו בכל עניני התורה והמצוה (וכמש"נ ויצונו ה"א לעשות את כו' ליראה, אשר כיצד יבוא לאהבתו ויראתו הוא על ידי שיתבונן בגדולתו וכו' כפסק דין הרמב"ם, שזהו ענין תורת החסידות דע את אלקי אביך), והשי"ת יצליחו בהצלחה מופלגה, ויתוסף על ידי זה גם בעניניו הפרטים
אשרי חלקו שעומד בראש המפעל[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתב משנת תשי"ח כותב הרבי לר' נפתלי קראוס: במ"ש אודות השיחות לנוער, כמדומה כבר נשלח לו בזה מכתב מהמל"ח.
ואשרי חלקו שעומד בראש מפעל זה, אשר בלי ספק מביא לקירוב לבם של כמה וכמה מבני ישראל לאבינו שבשמים לתורתו ולמצותיו, וגודל הענין אין די באר, ובפרט על פי פתגם רבנו הזקן אשר ואהבת לרעך כמוך הוא כלי לואהבת את ה' אלקיך [שאהבת השם הרי היא יסוד ושרש לכל המצות, שהרי האהבה היא יסוד ושרש לכל רמ"ח מצוות עשה שבהן גם מצות יראת ה' יסוד ושרש לשס"ה מל"ת]
שער הגליון[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי ביאר למישהו איך שהציורים שעל שער הגליון, מבטעים ומחדירים את ללב הנוער שתי נקודות יסודיים ביהדות:
אשר היהדות וביטויה בפועל זאת אומרת התורה והמצוה, הם ענינים הכי נשגבים והכי נעלים בבריאה. ובקצה השני, שאי אפשר לאיזה ענין ומציאות בעולם, מבלי שיהיה מיוסד על התורה והמצוה.
וזה בבהירות הכי גדולה בציור שעל שער הגליון:
סמל לוחות הברית על הגליון[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסמל - בבהירות הכי גדולה - של התורה והמצוה, הוא, שני לוחות הברית, ומודגש בציור, שזהו למעלה מן הארץ וגם מעל לשמים, אשר קשה לסמלם באופן בהיר, אם לא על ידי עננים, ולכן מקום שני הלוחות, הוא ממעל לעננים, וממעל להם הוא רק הבורא יתברך, שבציור השער מרומז בהאותיות ב"ה. וממטה להם - כדור הארץ, וכיון שמתן תורה הרי היה בהר סיני, מצויר הכדור באופן אשר קו ישר מהאותיות 'ב"ה', דרך שני לוחות הברית, יגיע, לפי ערך, בשטח שבו היה מתן תורה - הר סיני.
ובשביל כוונה זו, שלושת הפרטים (כדור הארץ, הלוחות והאותיות) הם באלכסון, ולא זה תחת זה, שהרי אז צריך היה לצייר הכדור באופן, שהנוער לא הורגל בו כלל וכלל, זאת אומרת מזרח למעלה ומערב למטה. וגם כי אז לא היה בא על השער כי אם חלק ממדינות היישוב, והרי הכוונה להדגיש, שהתורה בתקפה בכל מקום ומקום.
כדור הארץ על שלושה עמודים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הציור מבוססת על דברי המשנה[3] "עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים", ובהציור שעל השער באו דברי המשנה כפשוטה, אך כמובן שכל אחד מבין, אשר תורה עבודה וגמילות חסדים, אינם עמודים גשמים, כי אם מובן רוחני (אף שמתבטא במעשי ידי אדם בפועל) וכל אחד יודע, אשר התורה עומדת ובאה מנותן התורה.
(ולמרות שהמשנה משתמשת בסגנון "העולם עומד", המשותף גם לעמידה של דבר גשמי על עמוד גשמי, אף שכוונתה למובן הרוחני והפנימי שבזה, אינה חוששת לשום טעות בזה, וכמו שמוכח גם מזה מה שאין אף אחד ממפרשי המשנה, עומדים על השאלה, על מה עומדים העמודים, וכמו כן גם בציור השער, להבדיל, אין כל מקום לטעות בהאמור)[4].
שמועסן מיט קינדער און יוגנד[עריכה | עריכת קוד מקור]
במקור יצאה הסדרה באידיש תחת השם שמועסן מיט קינדער און יוגנד. החל לצאת לאור בשנת תש"ב, במשך 48 שנים, בגליון חודשי שיצא לאור מדי חודש בחודשו[5].
הגליון נערך על ידי המחנך הרב ניסן מינדל, ויצא לאור על ידי המרכז לעניני חינוך.
הרבי השיב באגרת ארוכה ומפורטת לרב משה פנחס כץ, על שאלותיו בדיוקים בגיליונות השמועסן[6].
ההוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
אידיש[עריכה | עריכת קוד מקור]
עברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
באלול תשט"ז החל לצאת לאור חוברת 'שיחות לנוער' בארה"ק בשפה העברית על ידי הרב אברהם מייזליש ע"ה והחסיד ר' נפתלי קראוס ע"ה.
הוצאה זו התבססה רבות על הנכתב בגליונות הישנים באידיש של 'שיחות לנוער' כשעליהם נוסף: ציור מעוצב ומרהיב עין בדף ראשון של כל עמוד ובו מושגים יהודיים הקשורים לפרשיות וכו', כמו כן כלל הגליון מדור על נפלאות הבורא, מדורי יהדות על החגים, מדור על גדולי ישראל מהדורות הקודמים ועוד.
ההוצאה לאור נמשכה עד לשנת תשמ"א, ובסך הכל יצאו לאור 333 חוברות. בהמשך אוגדו החוברות ויצאו לאור בסדרת ספרים.
לאחר שהחוברות פסקו לצאת לאור, יצאו לאור מספר ספרים שליקטו כתבות מתוך חוברות השיחות לנוער חלקם בעריכה מחודשת:
- חגי ישראל ומועדיו - בעריכת רחל זמיר, לקט כתבות על החגים
- מה שסיפר לי סבא - ארבעה כרכי סיפורים מתוך שיחות לנוער
- נפלאות הטבע - לקט כתבות מתוך המדור בעריכה מחודשת ע"י א. נבון, 2 כרכים
- ואני תפילתי (ב' כרכים)
- מי, מה ואימתי – מדור 'הידעת?'
ספרים באידיש
- דערצייל מיר א מעשה – סיפורים נבחרים משיחות לנוער באידיש (ד' כרכים)
- ווער, וואס, וואו, ווען – מי, מה ואימתי – מדור 'הידעת?' משיחות לנוער באידיש
בשנת תשס"ד נטל על עצמו ר' ליאור אליהו, מכפר חב"ד להוציא לאור בצורה מחודשת את הירחון על ידי ליקוט החומר מתוך הגיליונות שיצאו לאור בעבר בהדפסה צבעונית ובהקלדה מחדש. במסגרת זו הספיקו לצאת לאור שני כרכים וההוצאה לאור פסקה בעקבות פטירתו הטראגית בתאונת דרכים של היוזם.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ארכיון הגליונות
- מפתח ערכים אינטרקטיבי לגליונות שיחות לנוער, מיזם של חב"דפדיה להנגשת התוכן בגליונות
- כיבוש ספרותי - שיחות לנוער, בקובץ "ושאבתם בששון" בהוצאת ועד חיילי בית דוד - תשע"ט, ע' 28
- ההוצאה המחודשת של 'שיחות לנוער' ממשיכה, י"ט תמוז התשס"ה
הערות שוליים
- ↑ ראו לדוגמא עמוד 98 ואילך (תשורה פייפ תשפ"ד) צילומים מהגהות הרבי על אחד הגליונות.
- ↑ אגרות קודש.
- ↑ מסכת אבות א, ב.
- ↑ אגרות קודש חלק יח מכתב ו'תשצה במכתב ההוא, מענה הרבי לההצעה להחליף את הציור שעל השער לשלשת הממדים דאורך ורוחב ועומק (coordinates) וכל אחד מהם יסמל אחד משלושת העמודים אשר בהמשנה. והרבי עונה שמלבד אשר ענין הממדים, אפשרי להיות בכמה אופנים, לא רק באורך רוחב ועמק, אלא גם ממדים כדוריים וכו', ובלבד שתהיינה שלשה אי תלוים זה בזה, וכמבואר בארוכה בחכמת ההנדסה, ולא עוד אלא שלכמה תועליות יש להוסיף עליהם, ולא רק מעמד רביעי - הזמן, אלא עוד - וכהשקו"ט בזה בחכמת החשבון, הרי כל ענין הממדים הוא, שדבר הצריך מדידה יהיה נמצא בתוכם, ז. א. שהם יקבעו מקומו יגבילוהו וימדדו אותו, ולא שיהיו ממעל לו וכו'. כמובן כל זה בא כהערה, נוסף על העיקר - שבכלל אין מקום להאמור בשער ירחון לנוער, שכמה סוגים בו, בהנוגע לידיעות בחכמת הטבע, ואשר רובם בוודאי לא יבינו כלל ענין ציור כהאמור, ואפילו מאלו דבתי"ס תיכוני, על אחת כמה וכמה אלו שלמטה מהם, וכאמור כוונת ענין הנמסר על ידי הציור ומטרתו, שלא יוזקק לשום ביאור נוסף על הציור, כי באם לאו הרי פגום הוא וחסר.
- ↑ סקירה על התייסדות העיתון והגהות הרבי עליו, עמוד 34.
- ↑ תשורה זינגער תשס"ו