לדלג לתוכן

שיחה:בינה ומלכות

הוספת נושא
מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
תגובה אחרונה: 30 יוני מאת שלום עליכם בנושא חשיבות הערך

למה יצרו אותך

חב"דפדים פעילים ‏מי שיוכל להסביר את השלוש פסקאות האחרונות דרוש הסברמנחם מענדל רושקניקוב - שיחה, 23:36, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ה 23:36, 22 באפריל 2025 (IDT)תגובה
לא הבנתי לשם מה כתבת את עשר הספירות? --ברכת הגאולה שיחה 16:07, כ"ה בניסן, ה'תשפ"ה 16:07, 23 באפריל 2025 (IDT)תגובה

היה אמור להיות בצורת הפרצוף אך השתבש והעלה תמונה בעיקרון שמי שירצה הפניה לספירות האחרותמנחם מענדל רושקניקוב - שיחה, 16:25, כ"ה בניסן, ה'תשפ"ה 16:25, 23 באפריל 2025 (IDT)תגובה

צריך לבדוק עם התוכן נכון ועם לא פשוט למחוק`מנחם מענדל רושקניקוב - שיחה, 16:46, ט' בסיוון, ה'תשפ"ה 16:46, 5 ביוני 2025 (IDT)תגובה

חשיבות הערך[עריכת קוד מקור]

ערכים על כל אחד מהספירות ישנם גם ישנם, עיקר החשיבות בערך זה אמורה להיות בהסברת הדברים המשותפים והמנוגדים בין שני הספירות כפי שהם ביחס אחת לשנייה. כשם שעשו ובהצלחה רבה בערך חכמה ובינה. הערך במצבו העכשווי אינו מבהיר את הנקודות הללו למעט שלושה שורות בסוף הערך וגם הם בקיצור גדול ובלשון שאינה אנציקלופדית. בשל כל הנ"ל הנחתי תבנית חשיבות בערך, מי שמעוניין לשטוח את טיעוניו למה הערך דווקא *כן* צריך להישאר, מוזמן לשטוח כאן את טענותיו. --~ חיים כ ~ - שיחה - יחי המלך המשיח! ט' בסיוון 17:18, 5 ביוני 2025 (IDT)תגובה

ובכלל, חב"דפדיה אינה אינציקלופדיה לקבלה, ואין ליצור ערך על כל עניין קטן. ובפרט שהרבה פעמים בסקירת עניינים דקים ורחבים אלו בקצרה נופלים שיבושים רבים ואי דיוקים. בברכה, מענדל סופרספר וסיפור 14:57, 9 ביוני 2025 (IDT)תגובה
בפשטות ערך זה ובכלל התבנית המוצב בסוף הערך כמו תבנית:אור מיוסד על ספר הערכים, וע"פ איך שמחולק שם ישנם ערכים כאן... וכמו בכל ענין בחסידות יש צורך להרחיב ולפשט ענינים בכדי שיהיה מובן יותר, וכל ענין ופרט בחסידות חשיבותו לקיום מצות דע את אלקי אביך, ועבדהו, בלב שלם... ועודר.ז. - שיחה, 05:13, א' בתמוז, ה'תשפ"ה 05:13, 27 ביוני 2025 (IDT)תגובה
חב"דפדים פעילים ‏, מוזמנים להביע את דעתם, לפני שהערך יעבור למחיקה/העברה למרחב אחר.--~ חיים כ ~ - שיחה - יחי המלך המשיח! כ"ו בסיוון 20:03, 22 ביוני 2025 (IDT)תגובה
דעתי שאם היה תוכן רחב יותר היה מקום לשקול להשאיר את הערך. לעת עתה הוא נכלל במילא בתוכנה של הערך על ספירת המלכות, ולא רואה תועלת נוספת בקיומו. לכן, לע"ע אני מוחק, אלא אם כן יבוא מישהו וימצא תוכן חדש ורחב יותר לערך. שלום עליכם - שיחה, 04:22, ד' בתמוז, ה'תשפ"ה 04:22, 30 ביוני 2025 (IDT)תגובה
מסכים, אך האם אפשר להעביר במקום למחוק, כך שאפשר לחזור לגרסאות קודמות?ר.ז. - שיחה, 10:04, ד' בתמוז, ה'תשפ"ה 10:04, 30 ביוני 2025 (IDT)תגובה
הנה תוכן הערך שלום עליכם - שיחה, 12:59, ד' בתמוז, ה'תשפ"ה 12:59, 30 ביוני 2025 (IDT)תגובה


בינה ומלכות הן שתי הספירות בסדר ההשתלשלות; בינה היא הספירה השניה, הנכללת במוחין, ומלכות היא הספירה התחתונה שבמידות. המשותף לשתיהם הוא ששתיהם עניינם הוא בחינת מקבל - ספירת הבינה היא בבחינת מקבל מן ספירת החכמה, וספירת המלכות היא בחינת מקבל מן המידות שלפניה. שתי ספירות אלו הן כנגד שני הההי"ן בשם הוי"ה - הרומזות לבחינה זו, של מקבל, כאשר ספירת הבינה היא כנגד ה"א הראשונה, וספירת המלכות היא כנגד ה"א השניה.

בבינה[עריכת קוד מקור]

שספירת הבינה היא התפשטות של ספירת החכמה.- שחכמה זה גרעין-נקודת הרעיון (שלכן חכמה היא בבחינת הקוץ שביוד של שם הו"י) והבינה זה יותר הפרטים. לדוגמא: לאדם עלה רעיון ליצר תוכנה חדשה שתעדכן על מנינים בקירבת מקום- זה נקרא חכמה הרעיון השלב השני- איך לעשות את זה איך היא תיראה וכדומה-זה בינה.

במלכות:[עריכת קוד מקור]

ספירת המלכות היא בבחינת מקבל מן המידות. שהמלכות זה כלי המעשה בפועל.- כול המידות זה מה שדוחף למעשה ואילו המלכות זה "המכה בפטיש" לעשות המעשה בפועל כגון חסד- שיהודי רואה יהודי שני במצוקה כספית מידת החסד מתעוררת לעזור לו וכן מידת התפארת- שענינה רחמים מתעוררת ברחמים לעזור לו. אך המעשה בפועל נעשה ע"י ספירת המלכות.

בשם הוי"ה[עריכת קוד מקור]

שתי ספירות אלו הן כנגד שני הההי"ן בשם הוי"ה. כאשר, ספירת הבינה היא כנגד ה"א הראשונה, וספירת המלכות היא כנגד ה"א השניה.

בספירות העליונות[עריכת קוד מקור]

ספירת הבינה בצד ימין, והמלכות באמצע.

בפרצוף הספירות ספירת הבינה היא בקו השמאל- גבורות ואילו המלכות היא בקו האמצע בריח התיכון.

חכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות

הבינה ביחס למלכות[עריכת קוד מקור]

ספירת הבינה נקראת בבחינת מחשבה ביחס לספירת המלכות הנקראת בשם דיבור.

במרכבת האבות[עריכת קוד מקור]

ספירת הבינה היא כנגד לאה, שהיא אם של שש המידות, וספירת המלכות היא כנגד רחל.

בהמשכות לעולם[עריכת קוד מקור]

ספירת הבינה היא בבחינת עלמא דאתכסיא לעומת ספירת המלכות שהיא בבחינת עלמא דאתגליא.

הערות שוליים

קטגוריה:ספירות קטגוריה:ספירת הבינה קטגוריה:ספירת המלכות

בינה ומלכות הן שתי הספירות בסדר ההשתלשלות; בינה היא הספירה השניה, הנכללת במוחין, ומלכות היא הספירה התחתונה שבמידות. המשותף לשתיהם הוא ששתיהם עניינם הוא בחינת מקבל - ספירת הבינה היא בבחינת מקבל מן ספירת החכמה, וספירת המלכות היא בחינת מקבל מן המידות שלפניה. שתי ספירות אלו הן כנגד שני הההי"ן בשם הוי"ה - הרומזות לבחינה זו, של מקבל, כאשר ספירת הבינה היא כנגד ה"א הראשונה, וספירת המלכות היא כנגד ה"א השניה.

בבינה[עריכת קוד מקור]

שספירת הבינה היא התפשטות של ספירת החכמה.- שחכמה זה גרעין-נקודת הרעיון (שלכן חכמה היא בבחינת הקוץ שביוד של שם הו"י) והבינה זה יותר הפרטים. לדוגמא: לאדם עלה רעיון ליצר תוכנה חדשה שתעדכן על מנינים בקירבת מקום- זה נקרא חכמה הרעיון השלב השני- איך לעשות את זה איך היא תיראה וכדומה-זה בינה.

במלכות:[עריכת קוד מקור]

ספירת המלכות היא בבחינת מקבל מן המידות. שהמלכות זה כלי המעשה בפועל.- כול המידות זה מה שדוחף למעשה ואילו המלכות זה "המכה בפטיש" לעשות המעשה בפועל כגון חסד- שיהודי רואה יהודי שני במצוקה כספית מידת החסד מתעוררת לעזור לו וכן מידת התפארת- שענינה רחמים מתעוררת ברחמים לעזור לו. אך המעשה בפועל נעשה ע"י ספירת המלכות.

בשם הוי"ה[עריכת קוד מקור]

שתי ספירות אלו הן כנגד שני הההי"ן בשם הוי"ה. כאשר, ספירת הבינה היא כנגד ה"א הראשונה, וספירת המלכות היא כנגד ה"א השניה.

בספירות העליונות[עריכת קוד מקור]

ספירת הבינה בצד ימין, והמלכות באמצע.

בפרצוף הספירות ספירת הבינה היא בקו השמאל- גבורות ואילו המלכות היא בקו האמצע בריח התיכון.

חכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות

הבינה ביחס למלכות[עריכת קוד מקור]

ספירת הבינה נקראת בבחינת מחשבה ביחס לספירת המלכות הנקראת בשם דיבור.

במרכבת האבות[עריכת קוד מקור]

ספירת הבינה היא כנגד לאה, שהיא אם של שש המידות, וספירת המלכות היא כנגד רחל.

בהמשכות לעולם[עריכת קוד מקור]

ספירת הבינה היא בבחינת עלמא דאתכסיא לעומת ספירת המלכות שהיא בבחינת עלמא דאתגליא.

הערות שוליים