שיחה:בטחון

מקורות ועניינים לעריכה

• יש להרחיב בזה אופן ההתעסקות בעניני העולם א.שהטבע הוא רק כלי ב. שהנהגת ישראל מלכתחילה למעלה מהטבע

• "יגיע כפיך כי תאכל"

• "מאמין בחיי עולמים וזורע" עפ"י לקו"ש ח"א עמ' 216 שההנהגה עם כלל ישראל למעלה מהטבע

• "עניני בטחון למעלה מהטבע שבסיפור מגילת אסתר"

--הנחה - שיחה 20:04, 10 בינואר 2015 (UTC)

לשון

ביטחון זה זכר או נקבה? סליחה על הבורות..--חצקל. יחי המלך המשיח! - שיחה 05:54, 1 באפריל 2015 (UTC)

תלוי, כשלעצמו, ביטחון הוא לשון זכר. ביטחון גדול, ביטחון אמיתי. לעומת זאת בסמיכות ל'מידה' - 'מידת הביטחון' = ומידה היא לשון נקבה. --שיע • שיחה י"ב בניסן ה'תשע"ה 07:32, 1 באפריל 2015 (UTC)

ההעברה

הוספה של אנונימי לערך. שהועברה מכיון שלא נוסחה אנציקלופדית ולא שולבה במידע הקיים בערך.

תחילה נביא את מדת הביטחון לפי הפשט: א) יש כאלו שכתבו שביטחון זה מצב נפשי לבד, אבל אין לזה שום השלכה מעשית שבאמת יהיה לאדם רק טוב, והיינו שהאדם בוטח שכל מה שקורה איתו זה מאת השם, ולכן הוא תמיד רגוע ושלב כי אם לא מגיע לו לקבל עונש, אז גם אם כל הנתונים מראים שהמצב חמור, הוא יושב רגוע כי הקב"ה שליט וכלום לא יקרה, ואם כן מגיע לו עונש הוא יודע שזה מאת השם, וזה לטובתו כדי לכפר על דברים לא טובים שעשה, ולכן הוא רואה את הצרה שלו כדבר שבעצם טוב, ולפי דעה זו אין מושג של ביטחון כזה שאדם בטוח שלא יקרא לו כלום, אלא שהוא רגוע גם אם יקרה לו משהו וכנ"ל. ב) הרבי בשיחותיו לא מקבל את הדעה הזאת כהגדרה אמיתית למידת הביטחון, הגם שהיא נכונה וכתובה בספרים הקדושים וכן בספרי החסידות, אלא מבאר שגדר הביטחון זה שאדם בטוח בהשם שיתנהג איתו רק בטוב, וכתוצאה מזה הקב"ה נותן לו רק טוב, והסיבה לזה שיקבל רק טוב (הגם שיש דברים שהוא צריך לקבל עליהם עונש) היא, כמו בכל מצווה שיש שכר על המצווה, כך קבע הקב"ה שכנגד הטירחה שאם התייגע להגיע למצב שהוא בוטח בו, יקבל כשכר את אותו הדבר שבטח, ובזה הוא מפרש את הפתגם הידוע שנאצר ע"י אחד מאדמו"רי חב"ד "תחשוב טוב יהיה טוב" והיינו שעצם זה שאדם בטוח שהקב"ה יתן לו רק טוב, זה ימשיך עליו מלמעלה רק טוב.

סוף העברה --שיע • שיחה י' באלול ה'תשע"ז 12:54, 1 בספטמבר 2017 (UTC)