א"ל שד"י
| שמותיו של הקב"ה |
|---|
| 7 שמות שאינם נמחקים |
| הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י |
| מילויים לשם הוי"ה |
| שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| שמות נוספים |
| אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה |
| כינויים |
| אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום |
שם א"ל שד"י ענינו הוא המשכה של שם א"ל, שהוא תיקון הראשון מי"ג תיקוני דיקנא, שנמשך ומתגלה בעולם הבריאה בשם שדי ונקרא בשם א־ל שדי. גימטריא של א־ל שדי הוא שמ"ה אותיות "מש"ה". שם זה מאיר בעולם הבריאה לאלף אלפים וריבוא רבבות וכו'.
ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
א־ל שדי הוא אחד מן שלושת השמות "א־ל שדי", "א"ל הוי"ה", "א"ל אדנ"י" שענינם הוא ההמשכה מן שם א"ל שהוא הראשון מי"ג תיקוני דיקנא אל עולמות בי"ע.
שם א־ל שדי ממשיך לעולם הבריאה, שענין שם "שדי" הוא צמצום, "שאמר לעולם די", ולכן שם זה מאיר בעולם הבריאה שהוא בבחינת הסתר. שכנודע, עולם הבריאה נקרא בשם "בורא חושך", שהוא בבחינת עלמא דאתכסיא שאינו מתגלה, לעומת עולם היצירה שהוא נקרא בשם "יוצר אור", שהוא בבחינת עלמא דאתגליא המתגלה. ולכן בעולם היצירה נמשך שם "א"ל הוי"ה" שענינו כשם הוי"ה שהוא גילוי.
התגלותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת בריאת העולם הייתה ההתהוות באמצעות שם שדי, וכמאמר חז"ל[1] "שהיה הרקיע מתמתח והולך עד שגער בו הקב"ה ואמר לו די". וזו הדרגה הנמוכה יותר בשם שדי, שענינה צמצום והגבלה של האור האלוקי שיתלבש בכלים כדי שיוכל להתהוות עולם מוגבל.
הארה נעלית יותר משם א־ל שדי התגלתה לאבות. וכמפורש בפסוקים: "וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי"[2], "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"[3]. ואף על פי כן, יש בזה חידוש ביחס להארה משם שדי שבתחילת הבריאה - כי, לאבות התגלתה דרגה גבוהה יותר, שדי מלשון "שדי באלקותי לכל בריה"[4]. ענינה של דרגה זו הוא ריבוי ותוקף הגילוי של האור, כך שהכלים אינם מגבילים את הגילוי (כי כאן הלשון "די באלקותי" אין משמעה הגבלה וצמצום אלא אדרבה, ריבוי, כמו הלשון "די מחסורו").
פירוש נוסף במשמעות שדי, והוא דרגה גבוהה עוד יותר בשם שדי שהתגלה לאבות, מובא בחז"ל[5]: "שאין העולם ומלואו כדי לאלקותי".
ועם כל זה, גם דרגת הגילוי הגבוהה יותר שמשם שדי אינה מגיעה למעלת הגילוי שמשם הוי' - ולכן אומר "ושמי הוי' לא נודעתי להם". כי, למרות שמתגלה האור האלוקי שלמעלה מהעולם, בכל זאת מדובר באור שיש לו איזו שהיא שייכות והוא שורש לגבול של העולם, ולכן גם כשמאיר באופן בלתי מוגבל הוא מאיר בתוך הגבול ופועל באמצעותו (ולכן, הניסים שנמשכים משם א־ל שדי הם נסים המלובשים בטבע). והגילוי שלמעלה לגמרי משייכות לעולם ולגבול - הוא גילוי שם הוי', שם העצם (ולכן, הניסים שנמשכים משם הוי' הם נסים שלמעלה מהטבע)[6].
אלא שהחסרון בגילוי לאבות הוא רק "ושמי הוי' לא נודעתי להם", כלומר, שהאיר להם שם הוי', רק שהיה בהעלם. כי גם הגילוי של האור המתלבש בעולם, שמשם א־ל שדי, כוונתו וענינו האמיתי הוא להוסיף בגילוי הבלתי מוגבל, שמשם הוי'. ולכן בפנימיות, גם גילוי זה הוא חלק מגילוי שם הוי' (ובעומק יותר, אפילו הגילוי של שם שדי שבתחילת הבריאה כוונתו גילוי שם הוי'). ועל ידי שהתגלה שם הוי' במתן תורה, התגלתה פנימיותו של שם א־ל שדי - שהוא שם הוי'; ובגאולה האמיתית והשלימה, שבה יתחברו לגמרי הגבול והבלי גבול, יושלם גילוי זה שגם א־ל שדי הוא הוי'[7].
הערות שוליים
- ↑ בלשון זה הובא במאמרים (המצויינים להלן) - ע"פ חגיגה יב, א. בראשית רבה פ"ה, ח. פמ"ו, ג.
- ↑ לך לך יז, א.
- ↑ וארא ו, ג.
- ↑ רש"י לך לך שם. והוא ע"פ הלשון בב"ר פמ"ו שם: "די לעולמי שאני אלוקו" (ד"ה וארא תשל"ה הערה 18).
- ↑ ב"ר פמ"ו שם.
- ↑ ראה בכל הנ"ל סה"מ תרכ"ט ע' מג (בהוצא החדשה - מט) ובמקורות שצויינו שם. ובאריכות - ד"ה וארא תר"ל (סה"מ ע' סא ואילך). עטר"ת. תרפ"ד (סה"מ ע' קפג ואילך). תשל"ה (סה"מ מלוקט ח"ה ע' קלז ואילך). ד"ה כענבים במדבר תרפ"ו (סה"מ ע' ר ואילך).
- ↑ ד"ה וארא תשל"ה הנ"ל ס"ט ואילך. שיחת ש"פ וארא תנש"א.