קידוש בכורות

		ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
		אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מצוות קידוש הבכור נוגעת הן לבכור אדם והן לבכור בהמה טהורה, ומצווה זו מחייבת את בעל הבכור להקדיש את הבכור להשם. כאשר מדובר בבני אדם, הכוונה היא לבן הראשון שנולד לאישה, ובכל הנוגע לבהמות מדובר בבכור בהמה טהורה – שור, כבש ועז (ולא חיה). החמור נדרש לפדיון גם כן, אולם הוא יוצא דופן בעניין זה.

הקדשת הבכור

בעל הבכור נדרש להקדיש את הבכור, לומר "הרי זה קדש", ולהביא אותו לכהן. הבכור מועבר אל הכהן, והכהן מקריב את חלבו ודמו על המזבח. את הבשר אוכלים הכהנים בירושלים, כפי שמפורט במסכת בכורות.

מטעמי המצווה

המצווה נועדה להזכיר לנו שהכל שייך לאלוקים, ושכל דבר טוב שמקבל האדם הוא מתנה מאלוקים. על פי התורה, כל פרי ראשון שנולד, חביב ככל שיהיה על האדם, יש להקדיש להקב"ה ולתת אותו לכהן. באופן הזה, מקבל האדם הזדמנות להכיר בכך שכל העולם שייך לאלוקים, ושאין לו שום בעלות על דבר מה בעולם. בנוסף, המצווה מקשרת אותנו לנס הגדול שעשה ה' במצרים כאשר הוציאנו ביד רמה והכה את בכורי מצרים.

דיני המצווה

הדינים הקשורים למצווה כוללים את מקום השחיטה, הזמן שבו יש לאכול את הבשר, את המומים הפוסלים את הבכור, את ההבחנה בין מום קבוע למום עובר, ואת מי שמוסמך לקבוע את המום. כמו כן, ישנם דינים בנוגע לבכור שנולד לשני שותפים, או אם יש ספק האם מדובר בבכור. כל פרט ופרט בדיני המצווה מוסבר במסכת בכורות.

מצוות קידוש הבכור בהמה טהורה נוהגת בארץ ישראל בלבד, לפי מה שנאמר בתורה: "ואכלת לפני ה' אלוקיך מעשר דגנך... ובכורות בקרך", מה שמקשר את המצווה לארץ ישראל. גם בחו"ל, מדרבנן, יש חובת קידוש בכור בהמה, אך הכוונה היא בעיקר לבכורים שזכרים ונעשים בהם הקרבנות הרלוונטיים. עם זאת, בכור האדם ובכור החמור אינם נוהגים בכהנים ולויים כפי שמפורט.

מצוות נוספות הקשורות לקדשים: במצוות נוספות העוסקות בקדשים, כמו לא לעבוד בהם ולא לגזוז את הצמר מהם, אנו נדרשים להימנע מלגעת בקדשים ולהשתמש בהם בדרך שאינה ראויה. בכך, אנו מרחיקים את עצמנו מקדושת הבהמות והמוצרים המוקדשים לעבודת ה'.

בין היתר, מצוות לא לעבוד בקדשים מציינת שאין לעבוד בבכור שור או בהמה אחרת המוקדשת, ובנוגע לצמר בהמות הקדשים אסור לגזוז אותם. כל פרט מצווה זה מתקשר לרעיון המרכזי של התרחקות מהקדש וכיבוד קדושת ה' בעבודת הקורבנות.

ראו גם

• בכור
• מסכת בכורות