טהרת המשפחה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף פרישות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טהרת המשפחה, הוא שם המקובל להקפדה על הלכות נידה, שהיא מיסודות הבנין של הבית היהודי, מכיון שבה תלויה טהרתם של הילדים הנולדים.

איסור נדה הוא מהתורה, והעונש למי שאינו מקיימו הינו כרת.

חשיבות העניין[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלכות נידה, ככל דיני הטומאה והטהרה, הם מן החוקים שאין עליהם טעם שכלי. אף על פי כן, עורר הרבי הריי"צ שיש להסביר את חשיבות קיום המצווה ככל הניתן, גם לנשים המבקשות הסבר שכלי. אמנם, לא ניתן להסביר להם את טעמה של המצווה עצמו, שלא התגלה, אך יש להסביר להם את הסכנה שבאיסור נידה לאישה ולבעלה, ולילדים שיוולדו להם, שכאשר לא מקפידים על טהרת המשפחה עלול הדבר לגרום נזקים בריאותיים ורוחניים. השמירה על טהרת המשפחה, מברכת בהריון ולידה קלה ובילדים בריאים, ולהיפך. כמו כן יש להסביר להם ככל הניתן בהסברה בשכל, את עניין זה עצמו, שיש לקיים את המצווה מתוך אמונה גם כשלא מבינים[1]. הרבי הסביר כי מה שלפעמים רואים אצל אלו שאינם שומרים ח"ו על טהרת המשפחה ילדים בריאים, הוא רק מפני שלא יודעים בדיוק מה קורה אצלם, והם מתביישים לספר על הצרות שנגרמו עקב חוסר ההקפדה על דינים אלו[2].

תיקון לטהרת המשפחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתב לאנשים שהזכירו את מחלת בתם שחלתה, משיב הרבי: ראשונה לברר אם נולדה בתם בטהרה היינו ששמרו אז דיני טהרת המשפחה במקוה, ותקותי שלא יקפיד על הערתי זו, כי כיון שאיני מכירו ובענין הנוגע לבריאות נפש מישראל אין מקום לבושה שלא במקומה, היינו בהידיעה בהנ"ל.

הרבי ממשיך ואומר: אם ח"ו לא היה הענין כך, אז עליו ועל זוגתו שיחיו נוסף על הדיוק בשמירת מצות טהרה הנ"ל מכאן ולהבא, להוסיף אומץ בתעמולה בענין זה, בפרט שזה תיקון במקצת על כל פנים בהנ"ל.[3]

סגולה לבנים ולשלום בית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ליהודי שכתב לרבי שלא התברך בפרי בטן, כותב הרבי: שלפעמים רבות העכוב לברכת השם לזחו"ק בא, מאי הדיוק בשמירת חוקי ודיני טהרת המשפחה (נדה, הפסק טהרה טבילה במקוה כשרה וכר) מחסרון ידיעה בכל הפרטים בזה, לכן עליהם לברר אצל רב מורה הוראה כל הפרטים בזה ועל מנת לשמור על זה ככל הדרוש מכאן ולהבא.[4]

למי שמתאונן על שלום בית משיב הרבי: מהעצות לביסוס השלום בית - דיוק בחוקי ודיני טהרת המשפחה (נדה, הפסק טהרה, טבילה במקוה כשרה,) וכיון שחסרון ידיעה מביא לחסרון בקיום - עליהם לברר אצל רב מורה הוראה כל הפרטים ועל מנת לשמור עליהם מכאן ולהבא ככל הדרוש.[5]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד ע' קצ, ובמקורות שנסמנו שם. וראה שם ע' רמז. חלק יב ע' קסו.
  2. אגרות קודש חלק ז, אגרת ב'קעז.
  3. לקוטי שיחות חל"ז עמ' 192
  4. לקוטי שיחות חל"ז עמ' 194
  5. לקוטי שיחות חל"ז עמ' 195