רבי משה אלשיך

רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, - י"ג בניסן ה'ש"ס), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת. תלמידם של רבי יוסף טאיטאצאק ורבי יוסף קארו ורבו של רבי חיים ויטאל בתלמוד ובהלכה.

תולדות חיים

נולד לאביו רבי חיים באדריאנופול, שם למד בישיבתו של רבי יוסף קארו ביחד עם חברו אברהם בן אשר. מאוחר יותר עבר לישיבתו של רבי יוסף טאיטאצאק בסלוניקי. בשנת ה'רצ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. כבר בגיל צעיר יחסית בלט כפוסק הלכה. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. לימים נדפס קובץ של מאה וארבעים מתשובותיו בספר שאלות ותשובות בשם 'הרב משה'.

ר' משה עמד בראשן של שתי ישיבות בצפת, בהן לימד עיון. בהקדמה לפירושו על התורה 'תורת משה' כותב שעיקר עיסוקו היה בלימוד העיון ואת דרשותיו על התורה כתב בימי שישי לעת מצוא.

לאחר חידוש הסמיכה על ידי ר' יעקב בירב הוסמך ר' משה אלשיך על ידי רבו, רבי יוסף קארו. ר' משה עצמו סמך את רבי יום טוב צהלון^{[דרוש מקור]} ורבי חיים ויטאל. ישנה מסורת לפיה סירב האר"י ללמד את ר' משה אלשיך קבלה. מסופר שבשמעו דברי תורה מפי האריז"ל בתורת הסוד היה נרדם תוך כדי שמיעה. וחלשה דעתו מאוד עד שאמר לו האריז"ל שנשמתו בגילגול זה שייכת לעולם הדרוש ולא לעולם הסוד. הרבי סיפר סיפור זה כמה פעמים.

בימי זקנתו בשנת ה'ש"ן בקירוב יצא כשד"ר בשליחות אל סוריה, טורקיה ופרס.

רבי משה אלשיך זכה להערצה רבה בימי חייו ולאחר מכן ויש המוסיפים, עד היום, לשמו את הכינוי 'הקדוש'. ר' משה נפטר ונקבר בצפת. בית כנסת עתיק הקרוי 'בית הכנסת האלשיך הקדוש' נמצא בעיר העתיקה של צפת.

חיבוריו

הרב אלשיך חיבר פירוש על התורה בשם 'תורת משה', ופירוש על ספרי הנביאים וחמש מגילות. בהקדמתו לפירושו על ספר דניאל הוא מסביר את דרך כתיבת פירושיו ומציין שפירושיו הם עיבוד של דרשות שנשא. כמו כן חיבר פירוש למסכת אבות בשם 'ירים משה', פירוש להגדה של פסח וכן קינות על חורבן בית המקדש ועל גלות השכינה. בסוף ימיו כתב הרב אלשיך מאמר בשם 'חזות קשה' ובה תיאר את ראשית ירידתה של העיר צפת מגדולתה.

הרבי מביא בכמה הזדמנויות פתגם ששלושה מגדולי ישראל העניקו לחיבוריהם שמות נעלים ביותר ולא עלתה בידם, ושמות אלו לא התקבלו בתפוצות ישראל: הרמב"ם העניק לספרו את השם משנה תורה, השל"ה העניק לספרו את השם שני לוחות הברית, והאלשיך קרא לספרו בשם 'תורת משה'. ולפועל ספרים אלו נקראים: 'רמב"ם', 'של"ה' ו'אלשיך'. אך הרבי מעיר "אבל מובן וגם פשוט, שחלילה וחס לומר שעניין זה פוגע חס ושלום בגדלותם והפלאת מעלתם של ספרים אלו, שהובאו בכמה וכמה מקומות בספריהם של גדולי ישראל האמיתיים בתור פוסקים".

בתורת החסידות

בכמה וכמה מקומות מבססים רבותינו נשיאינו הסברים עמוקים על דברי האלשיך הקדוש, ולקמן כמה מהם:

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

במאמר באתי לגני תש"י מובא פירוש האלשיך הקדוש על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד", והרבי הזכיר פירוש זה פעמים רבות.

נגעים - דוקא באדם

הרבי מלך המשיח שליט"א מסביר על פי דברי האלשיך הקדוש מדוע לא פוגעים הנגעים ברשעים (אלא בצדיקים בלבד, הקרויים "אדם"), שהדבר דומה לאדם מלוכלך מאד. שאצל אדם כזה תוספת לכלוך קטנה אינה מורגשת עליו, משאין כן אצל אדם נקי נרגש כל כתם.

מאכלים המעדנים את השכל

האלשיך כותב בנוגע למאכלים מסויימים (כמו בצל וכדומה) שהם מפריעים להבנה והשגה, ולכן יש לאכול מאכלים עדינים (ולכן גם המן היה מאכל עדין), לתועלת ההבנה וההשגה. פירוש זה מובא בחסידות כמקור לכך שהמאכלים משפיעים על תכונות גוף האדם