משתמש:ר.ז./גרשיים

גרשיים הם אחד מטעמי המקרא, והם מסומנים בזוג תווים מעל אות מסוימת במילה. הטעם "גרשיים" מכיל שתי תנועות מוזיקליות עוקבות, ולו משמעות פנימית בקבלה וחסידות.

בפרדס נקראים הגרשיים בשם "תרין גרישין" – שני גירושים, או שני קולות. משמעותם הפנימית לפי הקבלה היא תהליך של המשכה כפולה של אור אלוקי – ראשית ממקור עליון (חסד דאריך אנפין), ולאחר מכן דרך ספירות התחתונות (או"א, בינה וז"א).

בחסידות

ביאור התוכן של גרשיים מוצאים בחסידות ביאור בטעם הגרשיים על שם הוי"ה בפסוק "ה' יחתו מריבו", המבטא תהליך של המתקת הדינים באמצעות המשכת חסד עליון ממדרגה גבוהה מאוד. הגרשיים מייצגים שתי תנועות זו למעלה מזו, לרמוז על:

המשכה ראשונה מחסד דאריך אנפין (חסד עילאה, "ורב חסד") המשכה שנייה דרך חסד דזעיר אנפין (חסד עולם) החסד העליון הזה הוא חסד אין־סופי, שלמעלה ממידה וגבול, ועל כן אינו מושפע ממעשיהם של בני האדם. לעומת זאת, חסד דז"א הוא חסד מוגבל – "חסד עולם" – המשפיע לפי ערך האדם והתעוררותו (אתערותא דלתתא). כדי שיתקיים תיקון שלם ויתבטלו כוחות הדין (המכונים בזוהר מריביו של שם הוי"ה), יש צורך באיחוד שני החסדים – בכך עוסקים הגרשיים.

כפי שמתואר בזוהר, המקטרגים שלמעלה הם תולדה של גבורה בלתי ממותקת, כלומר – תוקף הדין ללא שילוב החסד. זה מצב המזוהה עם "עולם התוהו", בו הספירות פעלו ללא הכללה זו בזו ("לא אכללא שמאלא בימינא"). כתוצאה מכך מתהווים דינים קשים, גם בעולם העליון וגם בנפש האדם, ולעיתים מופיעים גם כנטייה שמחה בפורענות הזולת, שהיא ביטוי ל"גבורות קשות" – דין לשם דין.

הגרשיים על שם הוי"ה באים לבטא את תיקון המצב הזה: איחוד הגבורה בחסד, והמתקת הדינים מהשורש. לכן, הנגינה היא בת שתי תנועות – כנגד שני השלבים של ההמשכה: מהחסד של א"א לחכמה ובינה (או"א), ומשם לזעיר אנפין.

גרשיים מלשון גירושין

ישנו עוד פירוש, ש"גרשיים" רומז גם ל"גירושין" – ביטול הדינים והחיצונים. בדומה לעבודת בני גרשון (בני לוי) שהייתה קשורה לגרש את הטומאה ולהרחיק כוחות חיצוניים, עניין מקביל לתוכנו הפנימי של הגרשיים בטעמי המקרא – לגרש את מקטרגי הקדושה.

ראו גם

טעמי המקרא