יצחק משה מיאסי

החסיד רבי יצחק משה מיאס (תקי"ט/ תק"נ - י"ז ניסן תרכ"א), היה מחסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק.

אודותיו

נולד בין השנים תקי"ט - תחילת שנות ה-תק"נבעיר יאסי, עיר חשובה בחבל מולדובה שברומניה, ומכונה ברומניה "בירת מולדובה". ושם גם התגורר.

ר' יצחק משה היה מצעירי חסידי אדמו"ר הזקן, אולם שמו היה גדול ומהולל מאוד בפי החסידים. לאחר מכן היה חסיד ומקושר לאדמו"ר האמצעי[בעקר] ולאדמו"ר הצמח צדק, ממנו זכה לשמוע מאמרי חסידות ביחידות ^{[דרוש מקור]}.

בימי הצמח צדק כיהן כרב מורה הוראה וכמשפיע לחסידי חב"ד ברומניה ובחבל בסרביה הסמוכה לה.

ר' יצחק משה התקרב לחסידות על ידי החסיד הנודע ר' משה וילנקר. כידוע, הייתה עבודתו של אדמו"ר הזקן בענין התפשטות החסידות בדרך מופלאה ובחכמה גדולה. הוא היה שולח שלוחים בסתר, למחוזות קרובים וגם רחוקים, בכדי שיקרבו יהודים לדרך חסידות. כך נשלח החסיד ר' משה וילענקער למחוז בסרביה. אדמו"ר הזקן ציוה עליו כי לא ישוב משם עד שישלים את משימתו. העבודה של ר' משה ארכה 15 חודשים, ובין פירותיו היה ר' יצחק משה. בין מקרביו של ר' יצחק משה נמנה גם החסיד ר' לייב ממוהילוב.

כאשר נכנס ליחידות אל אדמו"ר הזקן אמר לו כי עליו להיות ער כל ליל שישי. ר' יצחק משה האריך ימים וחי יותר ממאה שנה ועד השבוע האחרון לחייו היה ער כל ליל שישי.

ישנם אודותיו סיפורים סותרים: באחד מתואר שבסוף ימיו האזין ממרחקים למאמרי החתונה הגדולה בז'לובין, שהתקיימה בתקס"ז, ובשני מופיע שהי' צעיר לימים בימי נשיאות אדמו"ר האמצעי... ישנם שטענו שהסיפור הראשון עובד במהלך השנים, ובאמת מסופר במקומות אחרים על ר' ברוך ממעז'יבוז', משמו של רי"מ.

הבן שזכה לאריכות ימים

בתחילה, ילדיו של רי"מ היו נפטרים בצעירותם. אדמו"ר הזקן יעץ לו שכשיוולד לו בן יקרא לו על שם "הרבי". אכן נולד לו בן ונקרא שמו בישראל דובער. בן זה לא רק שלא נפטר בילדותו, אלא חי שנים רבות, והי' לרבם של הערים בארלאד ויאסי, וכמו כן בערוב ימיו נפגש עם אדמו"ר הריי"צ בשנת תרס"ז, במהלך מסע ווירצבורג. הוא סיפר את זה כדי להסביר שהוא לא נקרא על שם אדמו"ר האמצעי.

הרבי כשסיפר את הסיפור הוסיף שמוכח מזה שהוא נולד עוד לפני תקל"ד, בה נולד אדמו"ר האמצעי. כשנוסיף את העובדה שבמציבת ר' בער'ל כתוב שנפטר בתרע"ד, יוצא שחי כ140 שנה!

בשליחות אדמו"ר הזקן

בשנת תקנ"ו נשלח ר' יצחק משה יחד עם שניים מגדולי החסידים - עם מורו ורבו ר' משה ווילנקער ועם החוזר של אדמו"ר הזקן ר' פנחס רייזעס, אל הרבנים הצדיקים רבי יהודה לייב הכהן ורבי זוסיא מאניפולי בכדי לקבל את הסכמתם על ספר התניא.

כאשר חזרו שלושת החסידים משליחותם עם ההסכמות, היה זה בשלהי אלול תקנ"ו, הודיע אדמו"ר הזקן להמדפיס מסלוויטא להדפיס את התניא.

חסיד של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התקשר לאדמו"ר האמצעי בכל נימי נפשו, וכמים הפנים לפנים, אדמו"ר האמצעי היה מחבבו מאוד. בבית רבי כותב כי ר' יצחק משה היה אחד מהשלושה שאמר אדמו"ר האמצעי עליהם שפעל בהם (אויסגעפיהרט) המכוון (כנראה הכוונה שפעל בהם את תכלית הכוונה אותה ציפה לראות בהם).

לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי הוחלט בועידה מיוחדת של זקני החסידים למנות את אדמו"ר הצמח צדק לרבי. בועידה נבחרו שליחים שיודיעו לאדמו"ר הצמח צדק את ההחלטה. בין חשובי החסידים שנבחרו היו החסידים החשובים ר' הלל מפריטש, ר' יצחק אייזיק מויטבסק, ר' פרץ חן ור' יצחק משה. השליחים מסרו את החלטת האסיפה אולם הצמח צדק סירב לקבל את הנשיאות.

מהסתלקותו של אדמו"ר האמצעי בט' כסלו תקפ"ח, עד חג השבועות אותה שנה סירב הצמח צדק לקבל את עול הנשיאות ובחג השבועות, לאחר בקשות חוזרות ונשנות מצד החסידים הסכים ואף אמר מאמר חסידות.

ר' יצחק משה מיאסי וחסידים דרומניה כאשר היו צריכים לחזור לרומניה היו מבקשים שיאמר הצמח צדק עוד דא"ח והיו מזמרים: אוי רבי... מתי עוד נשמע דא"ח....

זקני החסידים חילקו ביניהם את אירופה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את אנ"ש בחבל הארץ אותו לקח. ר' יצחק משה מיאסי לקח את בסרביה, שזה כולל את הערים הגדולות: קאלעראש, טאלענעשט, קישנוב, בנדר.

הפצת מעיינות החסידות בחבל בסרביה

פעולותיו הברוכות למען הפצת המעיינות היו לשם דבר לא רק בקרב חסידי חב"ד. כאשר באחד הימים הגיע הצדיק רבי ישראל מרוזי'ן לביקור בקישנוב, והיה שם גם החסיד ר' יצחק משה מיאסי ונתן לו שלום. אך הפעם שינה הרוז'ינער ממנהגו, ובשונה מנתינת שלום לשאר החסידים שהיה נותן רק ראשי האצבעות, אחז הצדיק בידו כף אל כף בחיבה. באותו ביקור קירבו הרוז'ינער מאוד והיה אצלו יום שלם. לאחר מכן אף נסעו יחדיו ברחוב.

בין פעולותיו להפצת החסידות בבסרבי' -הרחוקה מרוסי'-, הי' גם להדפיס בעירו ספר חסידות. ר' יצחק משה הביא לבית הדפוס את הספר 'דרך חיים ותוכחת מוסר השכל' שחיבר אדמו"ר האמצעי (ספר זה הוא החלק השלישי מתוך הספר שער תשובה). לאחר שהודפס כבר ג' פעמים, הספר הודפס על ידו בעירו יאסי בשנת תרי"ט.

מסופר, כי פעם חזר חסידות בבית מדרשו של האדמו"ר ר' אברהם יהושע העשל מאפטא, בתקופה בה הלה התגורר ביאסי. שיטתו בחסידות של האדמו"ר היתה שאין לומר ברבים דברי חסידות, והי' סבור שמעשה זה הוא חלק ממלחמתם של חסידי חב"ד נגדו, מה שגרם לו לקלל את ר' יצחק משה שלא יוציא את שנתו. רי"מ נסע לאדמו"ר האמצעי, ולאחר שהבטיח לאדמו"ר האמצעי כי כלל לא ידע מהי שיטתו של הרא"י, הבטיח לו אדמוהא"מ כי יאריך ימים יותר מרא"י. רי"מ טען שאין זה מספיק, כי רא"י זקן, והוא צעיר, ואדמו"ר האמצעי הבטיח לו שיאריך אף יותר מבניו, ולכמה נוסחאות אף יותר מנכדיו.

כולל ביאסי

במשך השנים תר"ד - תר"ה, ייסד אדמו"ר הצמח צדק בכמה ערים סניפים לישיבה שהייתה בליובאוויטש, וכן חיזק את הכוללים בהומיל בראשותו של ר' אייזיק מהומיל ובבוברויסק בראשות ר' הלל מפריטש. הצמח צדק הוסיף עליהם עוד כעשרים כוללים, את ראשי הכוללים בחר אדמו"ר הצמח צדק וכשייסד כולל ביאסי נבחר ר' יצחק משה לעמוד בראשו.

פטירתו

רבי יצחק משה נפטר בא' דחול המועד פסח תרכ"א ונטמן בעיר יאסי ברומניה ומצבת קבורתו עומדת שם עד היום [במהלך השנים הוחלפה].

לקריאה נוספת

• זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 9-16.
• Derher Reb Moshe Yitzchok of Yasi
• הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 212-215.
• חנניה זוהר, ר' יצחק משה מיאסי, בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 41

קישורים חיצוניים

ר' יצחק משה מיאסי מאמר ב'התמים'